"גיליתי שכל מה שאני אוהבת לעשות זה בעצם להיות האקר"

בכנס סלקום עסקים "מדברים עתיד" בתל-אביב נתנה האנליסטית וחוקרת הסייבר קרן אלעזרי הרצאה מרתקת בנושא "מה אפשר ללמוד מהאקרים על חדשנות".

"האקרים הם גם כוח חדשני ויצירתי ואפשר ללמוד מהם לא מעט. הסיפור שלי עם האקרים התחיל עם איזה סרט מ-94 וגיליתי שכל מה שאני אוהבת לעשות זה בעצם להיות האקר. היום אני רוצה לשתף במסקנה שהגעתי אליה: בעולם שלנו היום הטכנולוגיה משפיעה על החיים שלנו בצורה עמוקה וזה לא הולך להשתנות, להיפך. אם כך אנשים שיכולים לעשות מניפולציות בטכנולוגיה הם אלה שמחזיקים הכי הרבה כוח בעולם הזה. לכן אני מציע לראות בהאקרים כוח חדשני ויצירתי. ארגונים גדולים למדו לרתום את הרוח ההאקרית לשירותם."

(מספרת על האקר משנות השבעים שגילה שמשרוקית צעצוע שקיבל בקורנפלקס משמיע צליל בתדר מסוים שבו השתמשה חברת at&t וכך הוא עשה שיחות בינלאומיות בלי לשלם). "הוא עורר את סקרונתם של סטיב ווזניאק וסטיב ג'ובס. אחרי שהם ראו מה הוא עשה הם בנו משהו דומה – בלו בוקס. אחרי זה הם הקימו את אפל. אפשר להגיד שהם היו האקרים."

"התכונות שמאפיינות האקרים – ערכים של חדשנות ויצירתיות שכולנו רוצים שיהיו בארגונים שלנו: העזה, חוצפה, סקרנות, חשיבה בראש פתוח ומחוץ לקופסא וכמובן – סיכון וכשלון הם רק חלק מהדרך. דרך ההאקר אומרת משהו למרבית היזמים בישראל. 'האקרים מאמינים שתמיד אפשר לשפר משהו, הם רוצים לשפר את העולם.' - את הדברים הללו אמר מארק צוקרברג שלמעשה הקים את פייסבוק כאקט של האקינג. דוגמא נוספת: וואטסאפ, שאחד ממקימיה, יאן קום, היה האקר. הוא היה בקבוצה של האקרים ממנה יצאו חברות גדולות נוספות."

"האקרית יהודיה אמריקאית בשם לימור פריד – היא פיתחה בלימודים את מכשיר הבאבל (בועה) שחוסם אותות סלולריים ואותות רדיו למרחק של מטר. היום החברה שלה מגלגלת עשרות מיליוני דולרים והיא נבחרה כיזמית השנה. לפני שנתיים היא הציעה פרס למי שיפרוץ את קונסולת הקינקט. מיקרוסופט ניסתה בהתחלה להיאבק בהאקרים אבל אז היא החליטה לאמץ את הגישה של ההאקרים באמצעות סט כלים שהיא שילבה שאפשר להאקרים לפתח דברים בקונסולה."

"יש חברות שמגיבות להאקרים פחות טוב. זה הסיפור של סוני. האקר בשם geohot פרץ את הפלייסטיישן שלוש. סוני לא אהבו את זה. הם החליטו לתבוע אותו, מהלך שהצטייר כצעד של אימפריה גדולה מול יחיד קטן. האקרים אחרים הגיבו ופרצו לרשת המשחקים של סוני והפילו אותה ל-20 יום וגרמו הפסדים של עשרות מיליוני דולרים."

"עוד חברה שמתמודדת עם האקרים היא אפל. נהוג לדבר על מכשירי אפל כסגורים ומאובטחים. מאז 2007 מתקיימת תחרות בקנדה על הזכות לפרוץ למכשירים חדשים כולל של אפל. אפל לא משתתפת אבל היא שמה עליה עין. שבוע לפני התחרות אפל מוציאה את עדכוני התוכנה שלה כדי שלהאקרים יהיה את התוכנה הכי חדשה. אחד ההאקרים שפרצו לאפל קיבל בה אחר כך עבודה ואז עבר לגוגל."

"האקרים מייצרים אווירה של חדשנות. הרבה ארגונים היו רוצים אותם אבל חוששים. יש דרך לעשות זאת: האקתון – מרתון של האקינג. אירועים שמתקיימים בכל העולם ומזמינים האקרים מהנדסים ומתכנתים כדי לפתח טכנולוגיות חדשות. לפעמים גם נולדות חברות ענק בדרך זו. חברות גדולות מתחרות על לארח אירועים כאלה. לא רק חברות שעוסקות בטכנולוגיה, גם בנקים וחברות שירותים ואפילו הביביסי והשיא – הבית הלבן. בפייסבוק אירועי האקינג פנימיים הביאו לעולם את כפתור הלייק והטיים ליין. סוג נוספים של אירועים הוא הבאטל-האק שמזמין האקרים לפתור בעיות בעיר ספציפית."

(מספרת על ניר גולדלגר – האקר ישראלי שמקבל מפייסבוק כסף כדי לפרוץ אליהם ולחשוף את כשלי האבטחה שלהם. ועל חליל – האקר פלסטיני שגילה פריצה חמורה בפייסבוק. בגלל פערי שפה וקושי הוא לא הצליח להעביר להם את הדיווח. בסוף הוא השתמש בבאג כדי לכתוב על הוול של צוקרברג עצמו.)

"אפילו חברות שהוקמו על ידי האקרים כמו פייסבוק עדיין מתקשות במערכת היחסים שלהן עם האקרים ולחברות שמרניות קשה אפילו יותר, אבל זה שווה את המאמץ כי האקרים יכולים להביא את החדשנות והיצירתיות שהחברות רוצות והגיע הזמן לאמץ הרוח הזו בעוד ארגונים. האקרים יהיו כוח חזק בעתיד, השאלה איך החברות ישתמשו בכוח הזה."


קרן אלעזרי, אנליסטית וחוקרת בתחום הסייבר. דמות מוכרת בתעשיית אבטחת המידע בישראל.  עבדה עם חברות אבטחת מידע מובילות בארץ, ארגונים ממשלתיים וחברות גלובליות. כיום, מתמקדת במחקר וקידום בטכנולוגיות חדשניות בתחום אבטחת המידע. בשנים האחרונות העבירה עשרות הרצאות בכנסים מקצועיים ואירועים בינלאומיים בארץ ובעולם, כגון כנס הסייבר השנתי של נאט"ו, כנס RSA, כנסי מדיה בינלאומיים כגון TEDx ורבים אחרים.





הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.