מערכת
16/06/2014
מבט מקרו כלכלי ממוקד
הפעילות הריאלית והתעסוקה:
• חוסר בהירות בתמונת המצב הריאלית: מחד, ע"פ אומדני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה צמח התוצר ברביע הראשון של השנה ב-2.1% בלבד ( בהשוואה ל-3.3% בשנת 2013), נתוני סחר החוץ מצביעים גם הם על האטה וכן המדד המשולב של בנק ישראל שלא השתנה. מאידך, מדדים אחרים כמדי אמון הצתרכנים ומדד מנהלי הרכש רשמו עליות וצפי להתרחבות הביקושים.
• יחד עם זאת, הנתונים בתקופה הקרובה צפויים להיות חיוביים יותר, זאת על רקע ההתאוששות שכבר החלה בהיקף הסחר העולמי ובעקבותיה הגידול הצפוי ביצוא מישראל ובשל הגידול הצפוי בהיקף ההשקעה במשק כתוצאה ממהלכים שנקטה הממשלה כאישור ההשקעה באינטל ועוד.
• אבטלה נמוכה. בניגוד לנתוני התוצר, מצביעים נתוני הלמ"ס על המשך שיפור בנתוני התעסוקה. שיעור האבטלה בגילאי העבודה העקריים ( 25-64) עמד ברביע הראשון של השנה על 5.1 % בלבד ( לעומת 5.3% בסוף 2013) ושיעור המועסקים בגילאים אלה עומד על 75.7% לאחר 74.6% בסוף 2013.
• לראשונה מזה זמן רב נרשם גידול במשרות הפנויות במגזר העיסקי: לאחר שמספר המשרות הפנויות במגזר העיסקי התייצב בחודשים סביב רמה של 60,000 משרות, נרשמה במארס עליה חדה ל-68,000 משרות.
האינפלציה
• מדד המחירים לצרכן עלה באפריל ב-0.1% בלבד בעוד שהציפיות היו ל-0.6%. עיקר ההפתעה נבעה מירידה בלתי צפויה בסעיף המזון.
• האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 1% בלבד.
• מדדי מאי ויוני צפויים לעלות בשיעור של כ"א0.2%
• ציפיות האינפלציה ב- 12 החודשים הקרובים עומדות על 1.5% ולשנתיים-שלוש עומדות על 2.3-2.4 אחוזים.
• לאחר פרסום המדד הנמוך חלה עליה בהסתברות להפחתת ריבית בשלושת החודשים הקרובים.
הריבית:
• בנק ישראל השאיר את הריבית לחודש אפריל ללא שינוי - 0.75% זאת בניגוד לחלק גדול מהחזאים הכלכליים . בהודעתו ציין הבנק את הגורמים הבאים להחלטה:
o הציפיות לאינפלציה בשנה הקרובה הנמצאות מתחת למרכז היעד.
o אי הבהירות בנוגע להתפתחויות בפעילות הריאלי.
o הציפיות להמשך רמת ריביות נמוכה בארה"ב ובאירופה ואולי אף להפחתה נוספת.
o התמתנות עליית מחירי הדיור ובמספר העסקאות בשוק הדיור.
• עלתה הסבירות שעל רקע המדד הנמוך במיוחד של אפריל, ועל רקע ההפחתה בריבית בגוש היורו, יפחית בנק ישראל את הריבית בתקופה הקרובה.
שוק הדיור:
• מחירי הדירות ממשיכים לעלות: ע"פ נתוני הלמ"ס בפברואר- מארס עלו מחירי הדירות ב- 0.4% וב-7.1% ב-12 החודשים האחרונים.
• בנוגע לתוכנית לפטור ממע"מ- שוק הדיור צפוי להיכנס לקיפאון זמני עד להתבהרות משמעות ההחלטות שאושרו בממשלה. ההערכה המקובלת היא שללא גידול בהיצע הקרקעות לבנייה, אין בתוכנית כדי להביא לירידה במחירי הדירות ולעומת זאת היא עלולה להביא לעליית מחירים נוספת.
תקציב הממשלה.
• הגירעון מתחילת השנה נמוך במיליארד ₪ מהתואי העקבי עם יעד הגירעון שנקבע לשנת 2014 העומד על 3% תוצר והוא תואם גירעון של 2.5% בלבד. עיקר הגידול נובע מעלייה בגביית המיסים.
• קיצוץ צפוי ב-2015. על מנת לעמוד ביעד הגירעון שקבעה הממשלה לשנת 2015 -2.5% תוצר, ובהתחשב בהתחייבויות הממשלה הידועות עתה, תצטרך הממשלה לקצץ בהוצאות ולהעלות מיסים בהיקף של 18 מיליארד ₪ - יעד שאפתני במיוחד.
שוק המט"ח:
• בחודש מאי נחלש השקל מול הדולר בכ-0.26% . ב-12 החודשים שהסתיימו בסוף מאי התחזק השקל מול הדולר בכ-5.6%.
• מול שער החליפין האפקטיבי המייצג את המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ישראל, התחזק השקל במאי כ- 0.2% וב-12 החודשים האחרונים התחזק השקל בכ- 4.6%.
• במטרה להגן של שער הדולר ביחס לשקל רכש בנק ישראל כ-300 מ' דולר במהלך החודש ומתחילת השנה רכש הבנק 4.1 מיליארד דולר.
שוק ההון
• במחירי המניות בת"א נרשמה עליה אך בעוצמה נמוכה מאשר במדדים המובילים בשווקים המרכזיים: מדד ת"א 25 עלה ב-0.2% בעוד שהמדדים בארה"ב ובאירופה (S&P 500 ויורו סטוק 50 ) עלו ב0.8% ו-1.4% בהתאמה. מתחילת השנה ועד סוף חודש מאי עלה מדד ת"א 25 בכ-5% בדומה למדדים העולמיים המובילים.
• נמשכת הריצה לנכסים מסוכנים וההתפכחות תהיה מכאיבה. על רקע התשואות הנמוכות באג"ח ממשלתיות ( אג"ח ממשלתית צמודה במח"מ 3.3 נסחרת בתשואה שלילית של 0.5%) נמשכת הנהירה לנכסים מסוכנים: התשואה הפנימית של מדד תל בונד 60 במח"מ 4.1 עומדת על 1%% בלבד על אף שכלולות בו איגרות חוב של חברות שקרובות להיות חדלות פירעון, אך הן נסחרות בתשואה המתאימה לאג"ח כמעט בטוחות. התשואות הנמוכות גורמות לחברות הרשומות במקלטי מס ושפעילותן בנדל"ן בארה"ב לגייס חוב בישראל בתשואות של 4%-6% בלבד, בעוד שחברות דומות להן נסחרות בתשואות של 12%-15%. התשואה על אג"ח ממשלתית לא צמודה ל-10 שנים עומדת על 2.9% - 0.5% בלבד מעל אג"ח דומה של ממשלת ארה"ב.
• הציבור מתחיל לחזור לבורסה: הריבית הנמוכה גורמת למשקיעים לחזור לבורסה באמצעות קרנות הנאמנות. בחמשת החודשים הראשונים של השנה גייסו קרנות הנאמנות המנייתיות 280 מ' ₪ בממוצע חודשי והקרנות האג"חיות גייסו 78 מיליארד מ' . זאת לעומת 240 מי במניות ו- ו- 2.6 מיליארד בהתאמה ב-2013. גם בתחום הנפקות של מניות והמירים נרשמת התאוששות. בחמשת החודשים הראשונים גייסו במניות ובהמירים סך של 5.2 מיליארד ₪ כשני שלישים מהסך שגוייס בכל שנת 2013. כן גייסו החברות באמצעות איגרות חוב 25 מיליארד כ-70% מהסך שגוייס בכל שנת 2013
המשק העולמי
• נמשכת תנועת ההון אל מחוץ לשווקים המתעוררים זאת על רקע התחזיות להמשך התאוששות בכלכלות המפותחות ובסחר העולמי לצד חולשה בשווקים המתעוררים.
• ארה"ב: נמשך השיפור הכלכלי והירידה בשיעור האבטלה. אומנם, התוצר צמח ב-0.1% בלבד ברביע הראשון אולם אינדיקטורים משוק האשראי מצביעים על שיפור בביטחון הכלכלי. כן נמשכת הירידה בשיעור האבטלה לרמה של 6.3% בלבד ונמשכות ההערכות שהעלאת הריבית תחל במחצית השניה של 2015. אי העלאת הריבית בארה"ב פועלת להיחלשות הדולר כלפי המטבעות האחרים ובכלל זה השקל.
• באירופה סימנים להמשך התאוששות אך בקצב מתון מהצפוי. הצמיחה ברביע הראשון הסתכמה ב-0.2% בלבד תוך שונות גדולה בין המדינות ולמעשה בניכוי הצמיחה בגרמניה בשיעור 0.8% הרי שבשאר המדינות המרכזיות נרשם קיפאון (צרפת) ואף צמיחה שלילית ( איטליה). תחזית הצמיחה בשנת 2014 עומדת על 1.2% לאחר התכווצות של 0.4% בשנת 2013. צמצום הגירעונות התקציביים הקטינו עד למאוד את הסכנה לפירוק גוש האירו מה שמאפשר אפילו למדינות הבעייתיות ביותר באיחוד כגון איטליה, ספרד, אירלנד ופורטוגל לגייס חוב בשווקים הבינלאומיים בריביות נמוכות.
• במסגרת הנסיונות להאיץ את הצמיחה באירופה , הוריד הבנק המרכזי את הריבית לשפל של 0.15% וקבע ריבית שלילית על הפיקדונות בבנקים לרמה שלילית של 0.1%-. מטרת צעד זה היא לעודד הקטנת הפיקדונות והסטת הכספים לצריכה פרטית ולהשקעה באפיקים אחרים. בנוסף, צפוי צעד זה לעודד בנקים ביבשת להלוות לבנקים אחרים ובכך לסייע להם להתמודד עם משבר החובות בו הם מצויים.
• הפחתת הריבית בגוש היורו מגבירה את הלחץ להפחתה בריבית על השקל.
סיכום והערכות:
1. ההתאוששות הכלכלית בארה"ב ובאירופה לצד חולשת השווקים המתעוררים פועלת להסטת כספים לשווקי המניות בארה"ב ובאירופה ולהערכתנו שווקי המניות בארה"ב ובאירופה ימשיכו להניב תשואה יפה למשקיעים.
2. הפחתת הריבית באירופה והחלטת ה-FED לדחות את מועד העלאת הריביית והפעילות הכלכלית הממותנת בישראל מעלים את הסבירות להפחתת ריבית בקרוב מצד בנק ישראל.
3. ללא הפחתת ריבית צפויים להימשך הלחצים להתחזקות נוספת של השקל. ואולם, בצעד זב בלבד אין די כדי להביא להיחלשות השקל ונדרשים צעדים נוספים.
4. התשואות הנמוכות באג"ח גורמות לציבור לרדת מהגדר ולהיכנס לשוק המניות ובכך להמשיך את עלית שערי המניות.
5. התשואות הנמוכות באג"ח יוצרות סיכון גבוה במיוחד בהשקעה באג"ח של מספר חברות שאין בצידה פיצוי נאות על הסיכון.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
