הגבר, שכסף לא חסר לו- התנכר לבתו וטען כי היא פרי בגידה עם גבר זר - אך כשהאישה שבה לצרפת האשים אותה בחטיפה

פרשיה מוזרה הגיעה לאחרונה לבית המשפט למשפחה בתל אביב. התובע, תושב מרכז הארץ כבן 40, טען כי בת זוגו בחמש השנים האחרונות חטפה את בתם לצרפת – ודרש להפעיל את אמנת האג על מנת להחזירה ארצה. גרסתה של האישה שונה לחלוטין.

לדברי פרקליטתה, עו"ד עינבר לב, השניים אכן קיימו זוגיות כשנתיים, זוגיות שסבלה מעליות ומורדות – עקב התקפי קנאה קשים של הגבר, שגבלו באלימות.
לדברי עו"ד עינבר לב, משנכנסה האישה להיריון, לחץ עליה הגבר לעשות הפלה, וטען כי נכנסה להיריון במהלך רומן אותו ניהלה עם גבר זר.

האישה הכחישה נמרצות את דבר הרומן, אך דבר לא שינה את דעתו של בן זוגה. לאחר שסירבה לעשות הפלה, ניתק הגבר כל קשר עמה, ואף סירב להכיר בילדה שנולדה, לבקר אותה, או לחתום על מסמכי אבהותו.
לדברי עו"ד לב, לאחרונה נודע לגבר כי האישה שבה לצרפת עם בתה, והוא החליט להתנכל לה, חרף כך שעברה חצי שנה מעזיבתה את הארץ, בחר הגבר להגיש לבית המשפט למשפחה בקשה להפעלת הליך האג – הליך שעניינו החזרת ילדים חטופים לידי הוריהם, מהמדינות החתומות על האמנה.

האישה הגישה התנגדות לבקשה באמצעות עו"ד לב, בטענה שכלל לא בטוח כי הגבר הוא אביה של הילדה, וכי גם אם הוא אכן אביה, הוא התנכר לה כל חייה, סירב להכיר בה ולפגוש בה כמו כן, אין העובדות של הפרשייה מהוות עילה לתביעה תחת אמנת האג שכן אין המדובר בחטיפה.

בית המשפט לענייני משפחה בר"ג קיבל את טיעוניה של עו"ד לב ומחק את הבקשה.

אישה ממוצא צרפתי הכירה גבר ישראלי במסגרת עבודתה מול אנשי עסקים ישראליים באירופה, והם התאהבו, וחיו בזוגיות כשנתיים.

לדברי האישה, יחסיהם ידעו עליות ומורדות, באופן קיצוני. התנהגותו של הגבר התאפיינה בקנאות אגרסיבית, ובאלימות מילולית קשה. לנוכח התנהלותו של הגבר ומבנה אישיותו, נפרדו הצדדים זה מזו תכופות, כך שבסופו של דבר, לאחר תקופה קצרה של מגורים משותפים – עברו השניים לדירות נפרדות.

לדברי האישה, לאורך כל מערכת היחסים ביניהם,  חזר הגבר והבהיר כי אין לו כל עניין להביא ילדים לעולם, שהוא אינו בנוי לגדל ילדים, ושמבנה האישיות שלו אינו מאפשר לו לתפקד כאב. זאת, על רקע יחסיו הרעועים עם הוריו.
כעבור כשנתיים נכנסה האישה להריון, וסיפרה לגבר על כך. הגבר התפרץ בזעם, האשים את האישה בניהול רומן מאחורי גבו, וטען כי עקר. האישה הכחישה נמרצות את דבר הרומן, אך דבר לא עזר לה בתחנוניה. הגבר דרש ממנה לעשות הפלה אם היא באמת אוהבת אותו, ואף קבע לה פעמיים תור, אליו לא הגיעה. האישה, שכבר הגיעה לגילאי השלושים המאוחרים, החליטה לא לוותר על ההיריון, והדבר גרם לנתק חריף עם הגבר, שנלווה למסע השמצות קשה בקרב חוג חבריהם הקרוב.

לדברי עו"ד לב, הגבר שב וטען באוזניי מכריהם כי האישה בוגדנית, וניהלה רומנים רבים מאחורי גבו, ואף טען כי שכר חוקר פרטי על מנת לגלות מי הגבר אשר עיבר אותה.

נתק מוחלט עם הבת

לדברי עו"ד לב, לאחר שהבין כי אין לאישה כל כוונה להפיל, ניתק הגבר כל קשר עמה, ולא היה מעורב באף שלב בהריון. היא עברה את הריונה לבדה, בישראל, ללא משפחה ובתמיכת ידידיה הקרובים בלבד.
יתרה מזאת, הגבר פעל על מנת להשחיר את שמה של האישה במקום עבודתה ובין ידידיהם המשותפים, טען שהיא "זונה בוגדנית" שבגדה בו על ימין ועל שמאל, ואף התפאר בכך ששכר בלש פרטי שתיעד את האישה עם גברים רבים – "דברים חסרי בסיס, שהגבר נמנע מלתת להם סימוכין" אומרת עו"ד לב.

לדברי עו"ד לב, הגבר לא ידע מנוחה, וניסה בכל כוחו לנקום באישה, לגרום לה להתחרט על הרגע בו בחרה להמשיך בהיריון, כשקנאתו מעבירה אותו על דעתו.
בהגיע הפעוטה לגיל ארבעה חודשים, החליטה האישה לעזוב את הארץ – ולשוב לבית הוריה בצרפת. לדברי עו"ד לב, לנוכח השמועה שגונבה לאוזנו, כי האישה מתכוננת לעקור חזרה לצרפת, חמתו בערה בו, והוא "נזכר" בקיומה של בתו, והודיע כי יילחם בה ולא ייתן לה לעזוב את הארץ – "וזאת חרף העובדה כי לאורך כל חייה של הפעוטה הגבר לא הואיל לראותה, ולא פעל באף דרך שהיא על מנת להוות לו אב" דברי עו"ד לב.
חרף איומיו, האישה עזבה את הארץ, וחזרה למקום עבודתה משכבר הימים. במקביל לחזרתה, פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בצרפת, היות והיא ובתה אזרחי המדינה, ועתרה למשמורת ולאפוטרופוסות בלעדית עליו, ואכן כך פסק בית המשפט.

הפעיל את אמנת האג

לדברי עו"ד לב, הגבר, שכסף לא חסר לו – החליט ככל הנראה להתעלל באישה גם מעבר לים - ועמד באיומיו. הוא הגיש בקשה להפעלת אמנת האג – על מנת להחזיר את הילדה לישראל – אך זאת כשישה חודשים לאחר צאתה של האישה לצרפת.

האישה, באמצעות עו"ד ענבר לב, טענה בהגנתה, כי כלל לא בוצעה חטיפה, וכי יש לדחות את הבקשה מכל וכל.

לדברי עו"ד לב, על פי אמנת האג, מעשה ייחשב כחטיפה רק אם האדם שהרחיק את הילדה - הפר את זכויות המשמורת של האדם הטוען לחטיפה. לדבריה, לגבר לא היו שום זכויות, מפני שלא רצה בהן. בנוסף לכך, טרם התברר כי הוא אביה של הילדה. "מאז שנולדה הילדה, היא גדלה אצל אמה שהיא אפוטרופוסית הבלעדית שלה. כל אותם חודשים ארוכים, הגבר לא עשה דבר כדי להפעיל את זכויותיו הנטענות, התכחש לילדה וסירב להכיר בקיומה. לנוכח עובדות אלה, כלל לא ניתן לדבר על חטיפה, הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית, ועל כן יש להורות על דחייתה של בקשה על הסף, באשר זו אינה חוסה תחת חוק אמנת האג" דברי עו"ד לב.

לדברי עו"ד לב, אמנת האג מתייחסת אף לטובת הקטין, ולמקום מגוריו הקבוע. "אין כל ספק כי טובת הילדה היא להישאר עם אמה, מי שגידלה אותה במסירות רבה מאז יום היוולדה. מאחר והאם היא אזרחית צרפת, ובשל העובדה כי מתוך עשרת חודשי חייה, חיה הילדה בחו"ל כשישה חודשים, מקום מגוריה הקבוע איננו בישראל" טוענת עו"ד לב.

סעיף נוסף באמנה מדבר על הסכמת ההורה ללקיחת הילד. אין מדובר רק בהסכמה הצהרתית, אלא גם בהתנהגות. "על פי התנהגותו של הגבר, היה לאישה יסוד סביר להניח כי הוא מודע למעברה לצרפת, והסכים לכך. ולראיה, הגבר לא נקט באף הליך משפטי לצורך השבת הילדה ארצה, אלא כחצי שנה לאחר שהילדה ואמו עזבו את הארץ" אומרת עו"ד לב.

לאור כל זאת, הפצירה האם בבית המשפט לדחות את בקשתו המופרכת של הגבר, לפיה יש להכיר בעזיבתה את הארץ כ"חטיפה". בית המשפט אכן מחק את הבקשה עפ"י אמנת האג וקיבל את טיעוניה של עורכת דין עינבר לב.

עו"ד עינבר לב https://www.dineymishpaha.co.il/ עוסקת רבות בדיני משפחה, גירושין, כתיבת צוואות, מאבקי ירושה ועזבונות.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.