יוסי לוי, מור בית השקעות
משה מימון
25/11/2014
איך התחלתם בכלל
דרור קראוס ואני הקמנו את בית ההשקעות בעקבות צורך שזיהינו. לדרור יש 30 שנות ניסיון בשוק ואני כיהנתי כמנהל ההשקעות של קופת הגמל המפעלית של התעשייה האווירית. אנחנו הבנו שעולם ההשקעות, הולך להשתנות. כבר לפני 10 שנים דיברו על שינויים בחסכון הפנסיוני. מאידך, החיסכון הפנסיוני לא נמצא בפוקוס של הממשלה. והבנו שצפויה להיות בעיה קשה מאוד עם החיסכון הפנסיוני, ושציבור העובדים יזדקק לרובד הכנסה נוסף מעבר לפנסיה. אם אתה רגיל לרמת חיים מסוימת, ואתה מצפה לרמת הכנסה מסויימת, ובסוף ההכנסה שלך תהיה נמוכה יותר, אתה צריך השלמה. את ההשלמה הזו תוכל לקבל מכסף שאתה חוסך בצד, ומנוהל בצורה זהירה ושקולה. אם אנשים לא ידאגו לשמור כסף בצד, הם יצטרכו לוותר על רמת חיים.
מתי קם בית ההשקעות?
מאי 2006.
שניכם מעורבים בניהול של בית ההשקעות?
אנחנו מנכ"לים משותפים, אנחנו מנהלים את מור בית השקעות ומור ניהול תיקים. אלי לוי, מכהן כמנכ"ל ומנהל השקעות ראשי בחברת מור קרנות נאמנות.
מה מיוחד בניהול שלכם?
אנחנו מקפידים על סטיית תקן נמוכה מאוד בניהול ההשקעות. אנחנו פעילים בנכסים סחירים. אנחנו לא רצים אחרי תשואות, ושומרים על רמת סיכון נמוכה. במשבר 2008 התשואות שלנו היו סביב האפס. גם בשנת ב-2011, שהיתה שנה קשה. אם בשנים קשות אתה נע סביב האפס, אתה נותן ערך מוסף ללקוח. כי בשנים טובות קל יותר לעלות. אם בשנים של משבר תיקים שירדו ברבע צריכים לעלות בשליש, ותיקים שירדו בשליש צריכים לעלות בחצי, רק כדי לחזור לקרן. כשאתה סביב הקרן, ואחר-כך אתה עולה, אתה נמצא במקום אחר לגמרי.
עדין הגיוס העיקרי שלכם הגיע בשנה וחצי האחרונות
מאז ההקמה, אנחנו צומחים באופן עקבי.
כמה אתם מנהלים כיום?
סה"כ מנהלים כ-7.2 מיליארד שקל. מתוך זה הקרנות מנהלות כ-5.4 מיליארד שקל. אנחנו גם מעסיקים אנשים בעלי ניסיון מוכח בשוק ההון. לא מזמן שכרנו שני מנהלי השקעות מעל גיל 50. מתוך מחשבה לטווח ארוך.
בקרנות עברתם מהוסטינג באקסלנס, לחברת קרנות עצמאית, ספר לי על המעבר הזה
המעבר היה הכרחי, עברנו שווי נכסי מסוים, שבו היה מתבקש להקים חברת קרנות. אחד הדגשים החשובים שלנו בבניית חברת הקרנות היה בניית דירקטוריון חזק ולכן, צירפנו אלינו את פרופ' אבי שמחון, לשעבר יו"ר הוועד המייעץ לשר האוצר ופרופסור אשר טישלר, נשיא המכללה למנהל.
אם כבר מדברים על רגולציה, איך בתור גוף בינוני מתמודדים עם רגולציה?
רגולציה היא בסך הכל דבר טוב. אפילו טוב מאוד. זה אולי נשמע מצחיק, אבל בסך הכל זה בא להגן עלינו ועל המשקיעים, מחזק את אמון המשקיעים ותורם ליציבות. אמנם זה גורם להרבה עלויות אבל בסוף זה שווה את ההשקעה. אנחנו עובדים לפי פרוטוקולים, יש לנו קצינת ציות, מבקר פנים ובקרות נוספות זה מונע המון בעיות ואי הבנות בעתיד. זה לוחץ אותך מבחינת עלויות וזמן, וניירת, אבל מרגע שאתה עושה את זה, זה חוסך גם לך. ביקורת פנימית למשל, בעבר לא היית מטריד את עצמך בתהליכים השונים, היום אנחנו בודקים את עצמנו, יש לנו מערכות בקרה, ויש לנו ביקורת חיצונית שעוזרת לנו להבין טוב יותר איך אנחנו יכולים להשתפר. בצורה כזו אתה יודע ששום דבר לא נעלם מעיניך.
בכל זאת, כולם מתלוננים על הרגולציה, ורק אתה מברך?
אני אומר שזה טוב. יש בזה היבטים בעייתיים, ומכבידים על הפעילות שלנו. אני לא אומר שלא. קח למשל קנייה ספונטנית של נייר כלשהו, זה רלבנטי אם אתה בית השקעות קטן. כשאתה בית השקעות בינוני וגדול, זה כבר לא רלבנטי. הימים של לקנות ולמכור תוך זמן קצר נעלמו.
מה שכן, השפעת הרגולציה מקטינה את כמות השחקנים בשוק, את ריבוי הדעות, וזה פוגע בעיקר בסחירות.
לדעתך המיזוגים והרכישות ימשיכו בשוק?
אין לי ספק שכן. העלויות כל הזמן עולות והתחרות עושה את שלה.
דווקא אתם נחשבים לסיפור הצלחה
נכון, אבל אם היית אומר לי היום אם הייתי פותח בית השקעות, לא בטוח שהייתי פותח. העלויות היום הם הרבה יותר גדולות. צריך גב פיננסי מאוד חזק.
זו הסיבה למה הכנסתם משקיע שלישי לבית ההשקעות (בית ההשקעות היום מוחזק ב-50% על-ידי משקיע שלישי)
לפני המשבר הכנסנו משקיע נוסף שלימים החלטה זו התבררה כמצוינת, שותפים זה כמו משפחה וקיבלנו הזדמנות להרחיב את המשפחה.
בוא נדבר קצת על השקעות, אתם מסתכלים לחו"ל בתחום אגרות החוב הקונצרניות?
הקמנו לא מזמן קרן לאגרות חוב בחו"ל. היתרון ללקוחות הוא בעלויות, כי עמלות הקניה/מכירה בקרן חלות על מנהל הקרן. וזה יתרון כי העמלות בקניית אג"חים בחו"ל הם יקרות. גם צריך סכומי קנייה משמעותיים, וכדי לעשות פיזור ללקוח נדרשת כמות גדולה של אגרות חוב, ולכן קרן נאמנות מתגברת על כל החסרונות האלה, מאפשרת את הפעילות הזו.
אני רוצה להדגיש, שאנחנו לא מכניסים הרבה קרנות לתיקי הלקוחות, רק אם יש לזה ערך מוסף ללקוח, כמו במקרה של הקרן הזו.
מה עם אגרות החוב הקונצרניות בארץ?
יש בארץ סדרות של אגרות חוב, בדירוג גבוה שנסחרות כמו אגרות החוב של ממשלת ארה"ב.
איך אתה מסביר את זה?
הנהירה התחילה בשנה האחרונה. בגלל ירידת הריבית, לקוחות שלא היו בשוק ההון בכלל, היו רגילים לשים את הכסף בבנק, לקבל 2-3% מהבנק. עכשיו הם באים לבנק, ואפילו על 2 מיליון שקל, הם יקבלו 0.1% או מקסימום 0.25%. אין ספק שזה בעייתי, והלקוחות מבינים שאין ממש מה לסגור כסף לשנה בעבור תשואה כזו.
התהליך הקרין גם על אגרות החוב הקונצרניות בדירוג גבוה. שבעצם התחילו להיסחר כמו אגרות חוב של ארה"ב. זה לגמרי לא הגיוני.
מה אתם עושים במצב הזה?
דבר ראשון חייבים להיות בררנים. דבר שני,הוצאנו כ-15% מהתיקים לאגרות חוב בחו"ל. בתיקים גדולים אנחנו אפילו מגדילים עוד יותר את האחזקה באגרות חוב בחו"ל. אפשר גם להיכנס לאגרות חוב אחרי אירועי מס, או אגרות חוב עם קופונים נמוכים, או בכלל בלי קופונים, יש מה לעשות בשוק הקונצרני בארץ, רק צריך להיות בררן ולדעת מה לחפש.
יש היום בכלל הבדל בין השקלי לצמוד?
הכל יחסי. כל אלטרנטיבה צריך לבחון בהקשר הכללי, ובאופן יחסי. לדעתי יש עדיפות לשקלי. עם האטה בעולם, וגם אצלנו. עם ירידה במחירי הסחורות, בדגש על הדלק. צפי לאינפלציה בשנה הבאה של פחות מאחוז, יוצר עדיפות לאפיק השקלי. צריך מאוד להקפיד על זהירות, חברות יציבות, עם תזרים טוב, חברות מהשורה הראשונה, עם דירוגים, עם היסטוריה.
בארה"ב יעלו את הריבית שנה הבאה
זה אומר שאסור להשקיע במח"מ ארוך בארה"ב. להזכירך, עיקר הבעיה בארץ היא במח"מ 4 שנים. הגרף שלנו מעוות. בארה"ב צריך ללכת למח"מ של 4 שנים. מח"מ כזה, גם אם יהיו שינויים בתשואות, ולהערכתי מדברים על שינוי של חצי אחוז בתשואה. אז על-פני מח"מ 4 שנים, זה נותן 2% השפעה על הקרן. היום האגרות הללו נותנות 3.5%. זה אומר שגם אם החזקת את האיגרת שנה, עדין תרוויח 1.5%. אבל למשקיע ישראלי יש מרכיב נוסף, והוא שער הדולר, כי אם מעלים את הריבית בארה"ב כנראה שהדולר יעלה במקביל, אז אתה כישראלי הפסדת 2% על עליית התשואה אבל תקבל את זה דרך הדולר בפיצוי גבוה יותר.
היום אני מגדיל חשיפה לארה"ב גם דרך האקוויטי.
זה תמיד היה ככה
לא זה רק בזמן האחרון. לא הייתה סיבה לעשות את זה לפני כן, הריביות היו יותר גבוהות, התשואה באג"חים הקונצרניים היתה יותר טובה. הכל השתנה.
מחשבות לשנה הבאה
שנמשיך כמו השנה. ברגע שאתה מגיע להיקף נכסים מסוים, אתה צריך להתבסס. אנחנו שנה הבאה נתבסס מבחינת כח אדם, ונרחיב את מערך קשרי הלקוחות ונמשיך להשתפר בשירות.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
