המשימה הכי חשובה של הממשלה הבאה >> להזרים חמצן לעסקים באמצעות שוק ההון והבורסה

אני מבקש להתחיל דבריי בנימה אישית. לפני כשנה נוהל נגדי קמפיין אישי עם פרסומים אגרסיביים וכיתובים בלתי מחמיאים שתכליתם פגיעה ברגולטור שתפקידו להגן על המשקיעים. בימים האחרונים מותקף ידידי הממונה על הגבלים עסקיים, דיויד גילה, בקשר להחלטתו בעניין פירוק מונופול הגז. אינני מופקד על מונופול הגז ואני לא רוצה לחוות דעתי ביחס להחלטתו של דיויד גילה. יחד עם זאת, אופן תקיפת הרגולטור שפועל להגנת אינטרס הציבור מעורר סימני שאלה. אפשר להתווכח או לטעון כנגד הפרוצדורה, אבל מה שהכי חשוב הוא הדיון היותר רציני- הדאגה לאינטרס הציבור ומה שחשוב למדינת ישראל בהווה ובעתיד.

כנס תאגידים 2014 עוסק בדאגה לאינטרס הציבור. במסגרת הזו, אני רוצה לדבר היום על החובה של כולנו לעשות שינוי כיוון בשוק ההון והבורסה.

תקציר: אני מאמין גדול ברגולציה חזקה וחכמה לא רק משום שהיא תורמת לאמון הציבור וליציבות בשווקים הפיננסים אלא גם משום שהיא יכולה לתרום לאמון החברות בשוק ההון המקומי. אמון הציבור מחייב וודאות רגולטורית וטיפול בלתי מתפשר באכיפת החוקים שאנחנו מופקדים עליהם. יחד עם זאת, אחרי גל רגולציה כבד של כל הרגולטורים מאז 2008, הגיע העת לשים את הדגש על הזרמת חמצן לעסקים. במציאות של מדיניות פיסקלית מוגבלת בפתרונות ומדיניות מוניטרית שמיצתה במידה רבה את נשק הריבית, שוק ההון יכול וצריך להיות אוהל החמצן של הכלכלה הישראלית שתומך בתעסוקה ובצמיחה. אם ננוח על זרי דפנה נמצא עצמנו מהר מאוד מתחת לזרי הדפנה.

עברנו שנה מדממת מבית ומחוץ ובכלל זה: מלחמה, האטה כלכלית, בחירות חדשות, יוקר מחיה מאמיר, נדל"ן יקר, גרעון תקציבי שצפוי לגדול, למשקיעים מוסדיים יש כסף ולמרות זאת יש בצורת בהנפקות, הערכת סיכונים לקויה, שוק הון מוגבל באפשרויות מימון ובהיצע השקעות, בורסה יבשה, הערכת סיכונים של השקעות לקויה, אי שוויון כלכלי קיצוני שמאיים על המרקם החברתי, וסביבת ריבית נמוכה שמהווה תשתית ליצירת בועה בשווקים הפיננסים.

זאת ועוד, בעת הזו, כ- 30% מהחברות שוקלות להימחק מן הבורסה בת"א. בעת הזו, אנחנו גם עדים לתופעה של חברות טכנולוגיה חדשות שמעבירות פעילותן מישראל לחו"ל. על כל 1$ "אקזיט", מדינת ישראל מפסידה 3$. זה אובדן דרך של מדינת ישראל, של כולנו, משום שחברות שמעתיקות פעילותן העסקית לחו"ל, גורעות מקומות עבודה, מפחיתות את תקבולי המיסים ואינן תורמות לצמיחה.

הפתרונות חייבים לקחת בחשבון שאנחנו חיים במציאות של מדיניות פיסקלית ומדיניות מוניטרית מוגבלות בפתרונות על רקע הגרעון בתקציב, שיעור המס הגבוה ממילא, הוצאות ביטחון גדולות, והעובדה שבמידה רבה נשק הריבית והרחבות המוניטריות מוצו.

אחד הפתרונות החשובים הוא שוק ההון והבורסה. אחרי תיקון 16, 17, 20, חוק ריכוזיות ובדרך הסדרה של תופעת הסדרי חוב, הגיע הזמן לעודד עסקים באמצעות שוק ההון והבורסה.
אני סבור שבמבט אל העתיד אנחנו נמצאים בנקודת זמן קריטית. אם לא נעשה משהו, הבורסה לא תהיה רלבנטית. הבורסה חייבת להיות רלבנטית.
אנחנו יודעים שבורסה היא מקום מפגש של יזמים ומשקיעים עם פוטנציאל עצום לתרומה כלכלית וסביבה תחרותית. בסביבה תחרותית, המשק הכלכלי נהנה ממגוון מקורות, מירידת מחירי הון, ירידת עלויות ליזם ולכן גם לעידוד הצמיחה ולירידת מחירים במשק.

באמצעות שוק ההון והבורסה ניתן להוריד עלויות ולהתמודד עם המשימות הגדולות לעשור הבא: פיתוח עצמאות אנרגיה, השקעה בתשתיות, תעשיות גז, מדע וחינוך, עסקים קטנים ובינוניים, מו"פ ועוד - פרויקטים עתירי הון שמחייבים שוק הון בריא ואינם נסמכים על תקציב הממשלה.

הקושי לגייס הון בבורסה והעדר עניין להשקיע בבורסה יועצם אם לא נגרום לכך שהבורסה תהיה רלבנטית יותר לא רק כתשתית לגיוס הון להרבה יותר חברות, אלא כזו המציעה מגוון מוצרים למשקיעים. הבורסה היום רחוקה מלמצות את הפוטנציאל שלה בתרומה לחברות, למשקיעים ולמשק הכלכלי וחייבים לשנות זאת.

על רקע זה, שינוי מבני בבורסה הוא תנאי הכרחי. מעבר לעובדה שכל הבורסות בעולם המערבי פועלות למטרת רווח ורק מעט מהבורסות בעולם בשוקי הון לא מפותחים נשארו כמלכ"רים, השינוי הזה חשוב מהרבה סיבות ובכללן: ממצאים אמפיריים חיוביים לגבי יעילות, רווחיות, הורדת עמלות; הפרדה בין בעלות לחברות, עוד חברי בורסה; שיתוף פעולה עם בורסות אחרות; הזדמנות לשתף את העובדים; אפשרות לגיוס כספים לפיתוח הבורסה; הזדמנות לשנות את התנהלות הבורסה כ- SRO; ועוד .

הקושי לגייס הון בבורסה נובע גם מן התפיסה שהרגולציה בישראל מעיקה יותר מהרגולציה בעולם, וגורמת לחברות לשקול מחיקתן מן הבורסה. אני כופר בטענה הזו. רגולציה מיועדת להגן על המשקיעים, ובהשוואה בינלאומית, ישראל אחת מ- 6 המדינות שמצטיינות בהגנה על המשקיעים.

אל תטעו, הרגולטורים האחרים בעולם מתעסקים בנושאים דומים לאלה שאנחנו עוסקים בהם ובכלל זה: איגוח, מימון עסקים קטנים ובינוניים, תעודות סל, סיכוני סייבר, קרנות BDC למימון פרויקטים, מסחר בתדירות גבוהה, מסלקות, מדרג רגולציה, שכר, אכיפה וסיכון סיסטמי. בכל אלה הרגולטורים בעולם, ובכלל זה גם רשות ני"ע הישראלית, פועלים למנוע ארביטרז' רגולטורי. התוצאה של הפעילות הזו היא התכנסות לרגולציה דומה בכל שוקי ההון.
 יחד עם זאת, אני סבור שצריך להתמודד ברצינות עם הטענה הזו.

הבון-טון בקרב חלק גדול מקרב פעילי שוק ההון הוא של עודף ברגולציה. החברות מדברות על אימת "מלתעות" הרגולציה. המשקיעים מדברים על חוסר אמון בשוק ההון שגורמת להם להדיר רגליהם ממנו. כך או כך, אחרי גל רגולציה כבד של כל הרגולטורים מאז 2008 הגיע הזמן לעודד עסקים. הגיע העת להזרים חמצן לעסקים מתוך הכרה שהגנה על משקיעים ואמון הציבור הם תנאים הכרחיים לכך.

על רקע זה, מפת הדרכים שיצאה לדרך לפני שנתיים מבוססת על 3 יסודות שלובים זה בזה: רגולציה, דה-רגולציה ופיתוח שוק. זה מודל עלות-תועלת שלנו. המודל הזה הוצג לממשלה כדוגמא מתאימה ליישום עלות-תועלת של רגולטורים.
בכל מה שנוגע לרגולציה התמודדנו עם השאלה מה חסר ובכלל זה: פיקוח על עבודת רואי החשבון המבקרים (PCAOB), הסדרת תחום זירות מסחר, הסדרת תחום חברות הדירוג, "החייאת" תחום החיתום, פרויקט שיפור וקיצור הדוחות, מבחנים ותנאים לחלוקת דיבידנד, תיקון 21 – תעודות סל וקרנות סל, מימון המונים ועוד.

בכל מה שנוגע לדה רגולציה התמודדנו עם השאלה, מה עודף ברגולציה מבלי לפגוע בהגנה על המשקיעים. עשרות הקלות הוצעו ובכללן בדור א' שכבר אושר ויצא לדרך: הקלות בתשקיפי מדף, פישוט הליכי אישור עסקאות ופעולות בחברות, ייעול ופישוט הליך בירור צרכי הלקוח ומדרג רגולציה רלבנטי ל- 70% מהחברות. בדור ב' שעומד עכשיו בשלב מתקדם בחקיקה מוצעות הקלות משמעותיות לחברות טכנולוגיה בתחום הממשל התאגידי, הקלות בחובות הגילוי, הקלות בדיווחים שוטפים, הקמת קרנות היי-טק, מימון המונים ועוד.

בדור ג' אנחנו שוקלים הקלות נוספות לגבי חברות קטנות ובינוניות, הקלות על IPOs , הקלות נוספות בממשל תאגידי ועוד.

בהקשר לכך, אציין שעפ"י הסקרים, מעל 70% מהחברות ציינו שההקלות שיזמה הרשות אכן הקלו עליהן. 40%  מהן, הדגישו שההקלות הקלו עליהן במידה רבה.

מתוך הכרה בכך שתפקידה של הרשות הוא לא רק לפקח על השוק אלא לצד זאת גם לדאוג לפיתוחו ולשמור עליו אטרקטיבי ותחרותי ככל הניתן, בכל מה שנוגע לתחום פיתוח שוק התמודדנו עם השאלה, איך ניתן להוריד חסמים רגולטוריים לפיתוח שוק ההון והבורסה ובכלל זה: הפחתת עמלות הפצה, מערכת הצבעות באינטרנט, קפ"מ, ופתיחת השוק לקרנות זרות. אנחנו עובדים כיום גם על פיתוח מוצרים פיננסים חדשים שתכליתם מימון באמצעות הבורסה כאלטרנטיבה לתקציבים ממשלתיים, ועידוד מכשירי חיסכון למשקיעים, כגון: דיור בר-השגה, קרנות ריט, קרנות מו"פ, איגוח משכנתאות, ו הסרת חסמים רגולטוריים על סטרקצ'רים, סטריפס ועוד.

ומה בהמשך הדרך? יוזמות חדשות: הקלות נוספות שנוגעות למדרג רגולציה, שיתוף פעולה עם בורסות אחרות עם דגש על חברות טכנולוגיה, הקמת מוסד לפיקוח על רו"ח, ה- PCAOB ועידוד עסקים קטנים ובינוניים.

אני מבקש להדגיש את החשיבות שאני מייחס לעידוד עסקים קטנים ובינוניים. עסקים קטנים ובינוניים הם מנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלה המערבית. אני סבור שעידודם הכרחי משום שתהיה לכך תרומה לא רק לתעסוקה וצמיחה אלא גם להקטנת אי השוויון הכלכלי. אי השוויון הכלכלי מחייב פיתרון בזמן הארוך, אבל הטיפול בו חייב להתחיל היום.

מדוע עסקים קטנים ובינוניים? עסקים קטנים ובינוניים מעסיקים 67% מכוח העבודה ומהווים 60% מהתל"ג. הם מקור לחדשנות. העדויות האמפיריות מצביעות על כך שעסקים קטנים ובינוניים הינם מנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלה. הם מהווים כיום 99% מהעסקים והם התורם המרכזי לגידול בתעסוקה בעשור האחרון.

המשבר האחרון לימד אותנו שלמרות פירוקם של גופים עסקיים גדולים, נוצרו גופים אחרים שחלקם נקראים TBTF (Too Big to Fail). בחלק גדול מהמקרים על חשבונם של משקיעים קטנים, תקציבים ממשלתיים או תמיכה של בנקים מרכזיים. אלה לא תרמו להקטנת אי השוויון הכלכלי. להיפך.

הקטנת אי השוויון הכלכלי תתממש כאשר הצמיחה הכלכלית תחלחל באופן שוויוני לכל שכבות האוכלוסייה, ועידוד עסקים קטנים ובינוניים יכול לתרום להקטנת אי השוויון הכלכלי.

לבסוף, כדי להתמודד עם האתגרים הללו, חייב להיות שיתוף פעולה בין הרגולטורים, הממשלה והכנסת שתכליתו עידוד תעסוקה, צמיחה, הורדת מחירים וטיפול באי השוויון הכלכלי באמצעות שוק ההון והבורסה. לאחר גל הרגולציה הכבד מאז משבר 2008, ובהתחשב במגבלות המדיניות הפיסקלית והמוניטרית, אני מציע לראות בשוק ההון והבורסה קטר הצמיחה הכלכלית. המשימה החשובה ביותר של הממשלה היא הצלת המשק וניתן לעשות זאת באמצעות שוק הון מפותח שיאפשר  הזרמת חמצן לעסקים ויפה שעה אחת קודם. במקביל, אנחנו התחלנו בשינוי מבני של הבורסה כדי להפוך אותה לבורסה מודרנית ומפותחת שתאפשר שיתוף פעולה עם בורסות חשובות בעולם.

בנימה אישית יותר, כלפיכם התאגידים אני רוצה לומר שאני יודע שבזמנים אלה התקופה אינה קלה. ביקורת רבה מוטחת כלפי התאגידים ומנהליהם, לעיתים בצדק ולעיתים שלא בצדק. אני רוצה לומר לכם שככל שאתם תמלאו את חלקכם ותנהגו, כפי שרובכם כבר עושים, בהגינות ובציות לכללים למען המשקיעים בחברות שלכם, כך תסייעו לנו במאמץ של כולנו להפריח את שוק ההון ולהשיב את אמון הציבור בו.
 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.