משה מימון, עורך פאנדר
22/01/2015
תרימו את היד מי שקרא את מדיניות הפרטיות של פייסבוק (האמת, כל מי שקרא איזשהו מסמך פרטיות, איזה גילוי נאות באיזושהי תוכנה). אתה שהרמת את היד, אתה יכול לשבת, כל הכבוד. השאר, יכולים לקוות שאין במדיניות של פייסבוק, שאותה אנחנו מאשרים וקוראים, סעיף שאומר שלאחר עשור של שימוש בפייסבוק, אנחנו הופכים לנתינים של החברה. מקווים אבל לא בטוחים שזה לא המצב.
האמת, שפייסבוק נמצאת בחיינו בהיבטים רבים כל-כך, עם חדירה כל-כך עמוקה שסביר מאוד להניח שלאחר עשור של שימוש בפייסבוק, נהפוך כולנו לנתינים של הממלכה הוירטואלית הזו. ללא יכולת להתנתק, ללא יכולת בחירה, ומבלי שקולנו יישמע בשום עניין הקשור למדיניות פייסבוק כלפינו. אנו המשתמשים, הצרכנים, ההצדקה לקיומה של כל פירמה יצרנית, אולם להבדיל ממוצרים מוחשיים אחרים, שאפשר פשוט לא לרכוש (או במקרה המעודכן של זה - להחרים), במקרה של פייסבוק הימנעות מהמוצר אומרת גדיעת נתח לא מבוטל מהמרחב החברתי הקיים היום.
עם הפרשה של סטטוסים מצייצים, עולה בעצם הסוגייה של הכלכלה שיוצרת פייסבוק ודומותיה. בעצם פייסבוק, גוגל וחברות דומות, מייצרות אקוסיסטם כלכלי, שעליו מסתמכים לא מעט גופים. המעמד של מי שפרנסתו תלויה בפייסבוק או בגוגל, היא מעמד נחות לגמרי בהגדרה. כמו שבבילון למדה על בשרה. חברות כאלה עובדות בשיטה של הנחיות, הוראות ותקנונים. הפרשנות של התקנונים הללו היא שלהן בלבד, ורק הן יכולות להחליט מי נכנס לתוך האקוסיסטם הזו ומי לא. ענפי כלכלה שלמים יכולים להיגדע באחת, במחי יד, חברה פרטית או ציבורית, זה לא משנה. קמים ונופלים לפי רצון הפייסבוק.
עכשיו נשאלת השאלה, האם זה ראוי?
בואו ניקח דוגמא מהבחירות הקרובות. הרי כל המועמדים מקיימים ומתחזקים דף פייסבוק לדבעי. עכשיו בואו נניח לשם הדוגמא שמועמד לבחירות, שבשל איזושהי עבירה על תקנון פייסבוק, נסגר לו דף הפייסבוק. לפני הפריימריז. זה אומר גזר דין מוות על המועמד. מה האחריות של פייסבוק בעניין הזה.
נכון, לא כל אחד עושה שימוש בפייסבוק באופן דומה, אולם עדיין, ההצדקה לקיום של פייסבוק, היא אנחנו, המשתמשים. אם אין לנו כל אמירה לגבי מדיניות החברה - להזכיר חברה פרטית, שמטרותיה יהיו אשר יהיו שמורות עימה, ולא תמיד יעלו בקנה אחד עם טובתנו הפרטית. בואו ניקח עוד דוגמה מה קורה עם חלילה מישהו נפטר. במקרה כזה החברה מוחקת על דעת עצמה את הדף. החברה מן הסתם יכולה להצדיק את זה בנסיון למנוע הונאות וכיו"ב, אולם למנוח, ולקרוביו אין אמירה בעניין. אפשר להניח, ואגב מאוד סביר להניח שהקרובים יעדיפו לקיים את הדף במגבלות מסויימות, כעדות לחיי הקרוב. הרי הכל שם. במקרה של מחלוקת שעשויה להתעורר בינינו לבין פייסבוק לגבי כל נושא שהוא אין כל אפשרות להשמיע איזושהי טרוניה. המדיניות נקבעת ומוכתבת, ולנו יש אפשרות לבחור להתנתק, או לקבל מרות ללא אומר.
האירופים כבר הבינו שצריך אולי להתחיל להצר את רגלי חברות הענק הללו, עוד בטרם ייכנסו לשווקים, שכן אחרי שהן נכנסות, קשה מאוד להתחרות בהן, והכח שלהן יוצר להן תנאי עדיפות מוחלטים לגמרי עלינו, הצרכנים, הסיבה לקיומם.
פרופ' דוד פסיג אומר שההנחה הבסיסית בכלכלה - הנחת המחסור לא מתקיימת לגבי חלק גדול מאוד מהכלכלה וזה החלק של ידע ומידע. משתלם לעתים להעניקו חינם יותר מאשר לגבות תמורתו כסף (פייסבוק אגב, היא דוגמה מעולה למצב כזה). אם הנחת המחסור לא מתקיימת, לגבי חלק מהכלכלה, הרי שסביר שגם הכללים שנכונים לגבי התנהלות של חברות כלפינו צרכניהן לא תקפים יותר.
האם יכול להיות שפייסבוק ודומותיה, בהציעה מוצר אחר, מוצר שונה, עם השפעה מיוחדת על החיים שלנו, צריכה להתנהל לפי כללים אחרים. האם לנו, הצרכנים אין אמירה לגבי ניהול האקוסיסטם שנוצר מסביב לפייסבוק?
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
