הדוחות הכספיים של בנק ישראל

הדוחות הכספיים של בנק ישראל מוצגים על פי כללי חשבונאות מקובלים תוך התאמתם לפעילות המיוחדת של בנק מרכזי. יודגש כי התוצאות נובעות מפעילות הבנק להשגת מטרותיו, כפי שהן מוגדרות בחוק בנק ישראל – יציבות מחירים, צמיחה ותמיכה ביציבות הפיננסית – ואינן מכוונות להשאת רווחים פיננסיים- כפי שמקובל בבנקים מרכזיים אחרים בעולם.

מאזן בנק ישראל מתאפיין בחוסר איזון מטבעי דבר המשפיע על התוצאות הכספיות של הבנק-  הנובע מכך שהחלק הארי של נכסיו נקובים במט"ח ואילו ההתחייבויות עיקרן שקליות. המאזן הסתכם בסוף שנת 2014 בכ-351  מיליארדי ש"ח, לעומת כ-301 מיליארדים בסוף שנת 2013 – גידול  של כ-16.5%.

עיקר הגידול בצד הנכסים נבע מתיק יתרות מטבע החוץ שמנהל הבנק, שגדל השנה בכ-50 מיליארדי ש"ח, על רקע רכישות המט"ח, השפעת הפיחות בשקל על השווי השקלי של היתרות, והתשואה בגין ניהול תיק יתרות המט"ח. בצד ההתחייבויות הגידול המשמעותי ביותר נובע מיתרת חשבונות השערוך, רובו כתוצאה מהשפעת הפיחות בשקל על הערך השקלי של יתרות המט"ח. בשל כללי החשבונאות הנהוגים בבנקים מרכזיים, רווחים לא ממומשים כתוצאה משערוך של ניירות ערך סחירים לשוויים ההוגן ומהפרשי שער על יתרות המט"ח, משוייכים לחשבונות השערוך, ואינם נזקפים לזכות דו"ח רווח והפסד. בנוסף, גדלה יתרת פיקדונות התאגידים הבנקאיים במטבע מקומי, ויתרת שטרי כסף ומעות במחזור.

בשנת 2014 רשם בנק ישראל הכנסות מיתרות מטבע חוץ בסך כ-2.4 מיליארדי ש"ח לעומת כ-1.9 מיליארדים בשנת 2013, בנוסף לגידול ברווחים לא ממומשים מניירות ערך בהיקף של כ-1.9 מיליארדי ש"ח (בעיקר כתוצאה מעליית ערך תיק המניות בחו"ל), וגידול בהפרשי שער לא ממומשים בהיקף של כ-22 מיליארד ש"ח (כתוצאה מפיחות השקל) - שניהם כאמור באים לידי ביטוי בחשבונות השערוך במאזן. בגין הפרשי שערים ממומשים רשם הבנק הוצאות בסך כ-1.2 מיליארדי ש"ח לעומת הוצאות בסך של כ-5.7 מיליוני ש"ח אשתקד. הוצאות הריבית לבנקים ולציבור בגין המק"ם והפז"ק, ירדו מרמה של כ-3.4 מיליארדי ש"ח ב-2013 לכ-1.8 מיליארדי ש"ח ב-2014, כתוצאה מירידת הריבית השקלית.

הוצאות הנהלה וכלליות קטנו בשנת 2014 בכ-400 מיליוני ש"ח והסתכמו בכ-0.7 מיליארדי ש"ח, לעומת כ-1.1 מיליארד ש"ח בשנת 2013. עיקר הקיטון נבע מירידה בהוצאות גימלת הפנסיה והפרישה שהסתכמו בכ-256 מ' ש"ח לעומת כ-676 מ' ש"ח בשנת 2013. הוצאות אלה גדלו ב-2013, בחלקן מבחינה אקטוארית, כתוצאה מהסכם הצמדת הגמלאות שנחתם בשנת 2014 (ואשר הוחל רטרואקטיבית), בהתאם להסכם שנחתם במגזר הציבורי בשנת 2008.

מגמות אלו הביאו  לקיטון בהפסד שהוצג בדוח רווח והפסד של הבנק לשנת 2014, אשר הסתכם בכ-1.1 מיליארדי ש"ח, לעומת הפסד של כ-8.6 מיליארדים בשנת 2013