סקירת מומחי המסחר על-ידי FUNDER » מה יביא את הדולר מעל ל-4 שקלים?

במחלקת המחקר של FXCM ישראל מציינים הבוקר: "הדולר-שקל ממשיך לדשדש באמצע הטווח הרחב שבין 3.90 ל-4, סביב 3.96. גבולות המחיר הללו משקפות את אי הבהירות שיש בשוק לגבי תזמון העלאת הריבית של הבנק הפדרלי מצד אחד, ומאידך כוונות המדיניות של בנק ישראל. בשוק העולמי, דבריה של ילן בסוף השבוע שעבר נתנו מעט רוח גבית לדולר, ואולם הפעילים בשוק בעיקר ממתינים לדוח התעסוקה שיתפרסם ביום שישי בארצות הברית. הצפי הוא לתוספת של 240 אלף משרות במרץ. נתונים חיוביים יגבירו שוב את ציפיות הריבית על הדולר ויחזקו את המטבע. בזירה המקומית, קיים כעת בלבול בשוק לגבי הצעדים הבאים של בנק ישראל, כשלא ברור האם הצעדים הדרמטיים של הרחבה כמותית והורדת הריבית אל מתחת לאפס עדיין על הפרק. גם כאן, בשוק יעקבו בעיקר אחר נתוני המקרו, הצמיחה והאינפלציה כדי לנסות לשער מה הסבירות שבנק ישראל ימשיך בקו המדיניות הנוכחי. בהיותו באמצע הטווח, כרגע קשה לראות טריגר שיגרום לדולר-שקל לפרוץ מעל 4 או לשבור מתחת ל-3.90. הפריצה מתוך הגבולות הללו תכתיב את המהלך המשמעותי הבא של הצמד".

מנכ"ל מט"ח 24 דוד מסיקה: "על רקע עונת הדוחות במשק, מסתמנת המשך המגמה של חיזוק הדולר ופריצות פרו דולריות לכיוון ה-4.000 ימשכו. כל נקודת התנגדות שהמטבע פורץ ביממות האחרונות: 3.95, 3,96 והפריצה לכיוון ה3.97 הינה מוחשית. 

אל לנו לטעות במגמות דשדוש כפי שנראה שהדולר חווה לאחרונה. מגמות העלייה ימשכו ונקודת הצפי להתנגדות משמעותית תעמוד על 3.99 ומשם הדרך האינטנסיבית לכיוון ה4.000 שקלים תתאפשר בשנית. המסחר בדולר/שקל ננעל אתמול בצורת יום פנימי, ראייה המובילה  את הנחת המסחר הפרו דולר – עליות.עוד נציין כי, במקרה של ירידה בטווח הקצר אזי המטבע  צפוי לקבל תמיכה מעל לרמת השפל 3.8900 שקלים, תרחיש שיגדיל את פעילות המשקיעים  ה לעסקאות LONG והימור על חידוש מגמת העלייה ארוכת הטווח אל מעבר למחסום 4.0000 שקלים בחזרה. השפעות מחירי הנפט בעקבות המשבר במפרץ ישמיכו בתכתיב המשמעותי של תנודות הדולר ויש לעקוב אחר ביצועי השוק סביב משוכת התמיכה 44.00 – 45.00$ כאשר המגמה בלהתייצב מעל לרמה זו תהווה איתות לתחילתו של גל עליות נאה אל מחסום 55.00$ לפחות. אחרת, במקרה שבירה את רמת השפל 44.00$ בכיוון מטה אזי מדובר בתרחיש המעלה את הסיכויים לשינוי קידומת (מתחת ל-40$)."

אייל כהן, מנכ"ל חברת ההשקעות שיא קפיטל, אומר הבוקר כי "בהמשך לרגיעה היחסית בתנועת המטבעות בעולם, נסחר הדולר במעין רמה של שווי משקל מול השקל וממתין לידיעות נוספות מהארץ ומהעולם, אשר יניעו אותו לאחד הכיוונים. אנו מעריכים כי עד לקבלת ידיעות משמעותיות אשר יניעו את השוק, צפוי המסחר בדולר-שקל לנוע בין 3.90-4.00, כאשר הצפי שלנו הוא לתנועה לכיוון 4.07 ו- 4.10 שקל בשבועות הקרובים".

 

כהן מציין כי "בשבוע שעבר התערב בנק ישראל בשוק המט"ח באופן אגרסיבי ורכש כ- 300 מיליון דולר, ובכך ייצב את המסחר בשוק. המסחר בדולר-שקל התייצב מעל רמת התמיכה של 3.90 ונסחר כעת ברמה של 3.97 שקל לדולר. ברקע, מפרסם בנק ישראל שהוא הגדיל את תקרת הרזרבות במט"ח מ- 90 מיליארד דולר ל- 110 מיליארד דולר, עובדה המאפשרת לו להמשיך ולהתערב בשוק במידת הצורך".

בנוגע למסחר בעולם אומר כהן כי "שוק המט"ח ממתין לנתון מספר המועסקים במגזר הלא חקלאי, המתפרסם ביום שישי. נתון זה ילמד על עוצמת הכלכלה האמריקנית וישליך על תכנון העלאת הריבית הצפויה של הבנק המרכזי, הפדרל ריזרב.ההערכה שלנו היא כי שער האירו צפוי לנוע לכיוון שוויון מול הדולר – 1.00 דולר לאירו".

הירידה במחירי הנפט לצד העלייה בערך הנכסים השפיעו לחיוב על בטחון הצרכנים בארה"ב. הציפייה הייתה שהתהליכים הללו יסייעו לעלייה בשיעור הצריכה, בדומה למה שקרה בעבר.  אלא שלעת עתה נראה שהצרכן האמריקאי עדיין שרוי בטראומה מהמשבר הפיננסי. כפי שניתן לראות מהגרפים המצורפים, למרות שההכנסה הריאלית עלתה בשיעור נאה בשנה האחרונה, שיעור צמיחת הצריכה הפרטית די תקוע במקום, שלא לומר ירד בחודשים האחרונים.

האמריקאי הממוצע העדיף לנתב את העלייה בהכנסתו בחודשים האחרונים לטובת הגדלת החיסכון כפי שניתן לראות שהגרף השמאלי שמתאר את שיעור החיסכון מההכנסה הפנויה.

 

הנתונים הללו שפורסמו אתמול עשויים גם הם להשפיע על הפד בבואו להעלות ריבית בחודשים הקרובים.

אציין תופעה נוספת ששמנו לב אליה  והיא זרימת הכספים הגוברת לעבר הסקטור של ה DEFENSIVES וה UTILITIES. כזכור, שני הסקטורים הללו זכו לעדנה אצל המשקיעים בשנים האחרונות בשל היותם סוג של "חלופה" לאפיקים הסולידיים בזכות תשואת הדיבידנד הגבוהה (יחסית) שמאפיינת אותם.  יתכן וגם המשקיעים בשוק המניות חשים שהסיכויים להעלאת ריבית ירדו בשבועות האחרונים ולכן הם תרים אחר חלופות לאגרות חוב.

לפיכך, הגדלנו את החשיפה לסקטורים אלו בקרנות הרלוונטיות לאחר שהם הוחזקו אצלנו במשקל חסר לעומת משקלם במדד.

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים: "המומנטום החיובי בשוק העבודה שהחל ברבעון האחרון של 2014, הואץ בחודשיים הראשונים של השנה; על פי הפרסום האחרון שיעור האבטלה רשם ירדה ל-5.3 אחוזים בפברואר (לעומת 5.6% בינואר), הרמה הנמוכה ביותר מאז שנות השמונים. במקביל, שיעור ההשתתפות ירד קלות ל-64 אחוזים (לעומת 64.1% בינואר). בפברואר מרבית הגידול נרשם בכמות המועסקים במשרה מלאה, זאת בניגוד למגמה בשלושת החודשים הקודמים. סקר המשרות הפנויות לפברואר שפורסם בשבוע שעבר הצביע גם הוא על גידול בביקוש לעובדים חדשים – דבר שתומך בהמשך שיפור בתעסוקה בחודשים הקרובים לצד התגברות הלחץ לעלייה בשכר. להערכתנו, הנתונים הללו יחד עם העלאת שכר המינימום השבוע ל-4,650 שקלים (שחלק גדול ממנה ילך לצריכה) מקטינים את ההסתברות שבנק ישראל יציג ריבית שלילית ו/או הרחבה כמותית בתקופה הקרובה."

 

ישראל - המשך ירידה בשיעור האבטלה, לאחר העלייה החדה בינואר - מדד פדיון רשתות השיווק רשם ירידה בפברואר. שכר המינימום עולה השבוע ל-4,650 שקלים.

ארה"ב - האומדן לצמיחה בארה"ב ללא שינוי, ההרכב השתפר. אינפלציית הליבה עלתה בפברואר.

עוד בעולם - סנטימנט החברות בגרמניה ממשיך לעלות. יוון מתקרבת (לעוד) נקודת הכרעה. האינפלציה ביפן נמוכה מהצפי, הייצור התעשייתי מאכזב, הסיכוי להרחבה כמותית (נוספת) עולה.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.