אקסלנס >> פריצת דרך במגעים עם איראן תהווה טריגר להמשך עליית שוקי המניות בעולם

קרן מרדכי

01/04/2015

הסכם עם איראן- טריגר לעליות בשווקים. ההערכה היא כי במידה וייחתם הסכם עם המדינה האיסלמית הוא יהיה שווה לארה"ב ולאירופה מאות מיליארדי אירו.
במידה ויסוכם על הקלות בנושא יצוא הנפט האיראני, הדבר עשוי לתמוך בהמשך ירידת מחיר הנפט העולמי.
התירוץ הטוב ביותר המצוי בידי רוכשי המניות באירופה, הוא כמובן התשואה האלטרנטיבית האפסית בשוק האג"ח. עם זאת אנחנו מעריכים כי התשואות באירופה, בעיקר בגרמניה, יתקשו לשמור על רמתן הנוכחית, מעבר למספר חודשים.
ה-ECB רכש עד כה 63 מיליארד אירו נכסים מאוגחים ולהערכתנו השיפור בשוק האשראי, כמו גם ברווחיות של המערכת הבנקאית באירופה, תגיע בהמשך. עם זאת, הסאגה היוונית עשויה לעמעם את ההשלכות החיוביות, כאשר החשש מזעזוע באירופה שוב נמצא על השולחן.
חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה את התחזית המאקרו הכלכלית. בבנק מעריכים כי שנת 2016 תהיה טובה יותר.
על רקע הודעתו של בנק ישראל כי הוא משאיר את הריבית על כנה, בשילוב עם נוסח הודעה מתון בהרבה עד כדי התעלמות מהשפעות שער החליפין על הכלכלה בהשוואה לניסוח מחודש מרץ, התקבלו השבוע ירידות חדות הן באפיק השקלי והן באפיק הצמוד.

הטריגר החדש לעליות בשווקים - איראן

איראן שווה מאות מיליארדי דולר ואירו לארה"ב ואירופה – היום הוא היום האחרון להשגת הסכם עם איראן והמשקיעים במתח. הספקולציות מאחורי ההסכם, ההולך ומתגבש בין המערב לאיראן, עולות על גדותיהם לקראת נקודת הסיום. חלק מעריכים כי ארה"ב מחפשת לחזור לתוואי הבדלנות אחרי כמעט 100 שנה, אחרים מעריכים כי אירופה מנסה לחזור למרכז הבמה, חלק מעריכים כי המערב רואה סיכון עולה וקשה לבלימה בקרב אירגוני הטרור הנבנים בחסות טהרן ואלמלא משבר הנפט היו בוודאי כאלה שהיו אומרים כי המערב פשוט צמא לנפט האיראני.

מה שעומד מאחורי ההסכם באיראן, כמו כל הסכם קשה אחר מאז ומעולם, הוא פשוט כסף!!! – זה לא עניין צבאי, זו לא אידיאולוגיה וגם לא ניסיון להשיג יציבות, האינטרס המרכזי, העומד מאחורי רצון ההסכם עם איראן, הוא פשוט כסף. הסנקציות על איראן, שהחלו עוד באמצע שנות ה-90 והוחמרו בשנת 2006, כללו חרם מצד ארה"ב ומדינות אירופאיות ומזרח אסיאתיות רבות.

מחקר שפורסם על ידי, איך אם לא ה-NIAC (ארגון של אמריקאים ממוצא איראני) לפני מספר חודשים, טען כי ארה"ב היא המפסידה הגדולה מהטלת סנקציות על איראן, ובייחוד מגזר היצוא האמריקאי. המחקר מעריך כי כתוצאה מהטלת הסנקציות, סך ההפסד ליצוא האמריקאי בין השנים 1995-2012 היה גבוה מ-100 מיליארד דולר ושוק התעסוקה מפסיד עשרות אלפי משרות מידי שנה. מבחינת גוש האירו מעריך המחקר כי התמונה קשה עוד הרבה יותר כאשר רק גרמניה הפסידה עשרות מיליארדי אירו בין בשנים 2010-2012.

אירופה תהיה המרוויחה הגדולה אבל לא רק היא - אוכלוסייה המונה מעל 80 מיליון איש, ענייה אומנם, בטח לאחר החרפת הסנקציות בשנים האחרונות, אבל צמאה למערב ולמרכולתו. תשתיות מיושנות, מחסור במבנים, כבישים, רשתות תקשורת ועוד, בהחלט נחשבת לפוטנציאל אדיר מבחינת המערב כדי לבסס את הצמיחה הכלכלית. השלב השני יגיע כמובן למוצרים בני קיימא כאשר גם באיראן וודאי התגעגעו למכוניות אירופאיות, מכשירים מתקדמים ועוד.

החרם בסקטור הפיננסים כלל איסור על קיום עסקאות שונות עם מוסדות פיננסיים ובנקים איראניים, זאת במטרה למנוע מאיראן גישה לשווקי הון בינ"ל. עד לשנת 2005 היו מדינות גוש האירו שותפות הסחר המרכזיות של איראן. מרבית היבוא האירופאי מאיראן היה של מוצרי אנרגיה. היצוא התרכז בעיקר בציוד לוגיסטי, כדוגמת: מכונות וציוד תחבורה וכן בכימיקלים. הסרת הסנקציות על אירן (או הקלה משמעותית בהן) צפויה להגדיל בצורה משמעותית את רווחיהן של פירמות שונות ברחבי אירופה, בעיקר אלו הפועלות בענף הלוגיסטי. לגבי ההשלכות הביטחוניות? פשוט יעברו למשמרת של מישהו אחר.

המלצות

תמחורי הריבית בעולם, אגרסיביים מידי – התייצבות של מחירי הנפט וחזרה של האינפלציה באירופה לרמות אפסיות יובילו לעליית תשואות חדה, חכו למחירי הנפט לפני שפועלים!!!.
מחירי הנפט עשויים לסגת בעקבות הסכם עם איראן, היא תהיה זמנית אבל צריך להמתין.
התוכנית האירופאית תעזור לבנקים באירופה. בנוסף תספק רוח גבית לאינפלציה – חדשות רעות עבור האג"ח שם.
האפיק השקלי יציג ככל הנראה ביצועי עודפים על האפיק הצמוד במידה בשבועות הקרובים – חשש לקריסה נוספת בנפט, ביטול מע"מ על מוצרי יסוד.
רצוי לעצור עם המעבר לצמודים, לפחות למספר שבועות עד למיצוי הירידה במחירי הנפט.

נימה אישית של יניב חברון

הכל עניין של כסף -– השבוע התכוונתי לפרסם תחושת בטן שלי, שהיא קצת פחות טובה לגבי שוקי המניות בעולם. רמת המכפילים אינה זולה ובאמת שהתקשתי למצוא שווקים שלא מיצו חלק ניכר מפוטנציאל העליות שלהם וגם לא טריגר חדש לעליות שערים. בנתיים פריצת דרך במשא ומתן מול איראן ואפשרות לחתימה עוד היום, עשויים לספק לשווקים את הטריגר לעליות שהם מחפשים. הסכם עם איראן שווה מאות מיליארדים למערב אבל לא רק. אם רצינו סיבה מדוע השווקים באירופה ובארה"ב יהפכו יקרים יותר, ובכן זו עשויה להיות הסיבה.

הסכם עם איראן הוא טריגר חיובי קצר לשווקים – סחיטה אולי אחרונה של הלימון בשלב זה עשויה להגיע דווקא מכיוון המזרח. הסכם עם איראן והקלה משמעותית של הסנקציות שוות ערך במאות מיליארדים עבור המערב בעיקר עבור אירופה. היום כאשר גם אירופה נחשבת לזולה יותר (אירו חלש), המשמעות היא שוק פוטנציאלי של יותר מ-80 מיליון איש שבעיקר צמאים למוצרים מהמערב.

לגבי תחושת הבטן אולי בכל זאת אשתף אתכם מעט אבל אשאיר את בסיסה להזדמנות אחרת. אחרי חודשים של המלצות שוריות שהתרכזו בעיקר באירופה וסין, רמת המחירים נראית קצת גבוהה מידי. המדדים באירופה נסחרים ברמת מכפילים גבוהה משמעותית, אומנם רמת המכפילים העתידית סבירה ואפילו נמוכה יחסית ובכל זאת. השווקים עלו בחדות על רקע האירו החלש והריביות האפסיות, אומנם אני מאמין שתוכנית הרכישות והאירו החלש יעשו פלאים לאירופה אבל מתקשה לראות המשך עליות ללא שיפור משמעותי ברמת המאקרו (אני חושב שיהיה שיפור משמעותי אבל זה ייקח חודשים).

מלבד אירופה גם הריווחיות בארה"ב תתקשה לגדול תוך כדי ההתחזקות של הדולר בצירוף קריסה במחירי הנפט. יקשו על השוק האמריקאי להראות גידול משמעותי ברווחים אם בכלל. לכן נראה שלפחות בנקודה זו פוטנציאל העליות של השוק האמריקאי נמוך במיוחד.

הרחבה

הטריגר החדש לעליות בשווקים - איראן

המאקרו באירופה עומד להשתפר, אבל יוון ברקע עשויה להקשות על המדדים שם

אחרי פתיחה חזקה של שנת 2015, ועליות רצופות מחודש אוקטובר 2014, השאלה המתבקשת היא למה נותר עוד לצפות. את העליות בשוק האירופאי ניתן כמובן להסביר ע"י החולשה של האירו, שצפויה לתרום משמעותית לרווחי היצואניות. כמו גם הריביות האפסיות באירופה, שמנווטות את כספי המשקיעים לשוק המניות. עד כאן אין כל הפתעות, כאשר הסקטור היחיד, שאולי קצת אכזב לטעמינו, אבל הפוטנציאל שם עדיין גדול במיוחד, הוא סקטור הבנקאות באירופה. הסכם עם איראן כפי שהוסבר לעיל עשוי להוות טריגר נוסף לעליות, אבל כאלה שיימשכו לא יותר מכמה ימים.

כדי שהשווקים ימשיכו לעלות באירופה, המשקיעים ירצו לקבל איתותים חיוביים, הנוגעים לרווחיות העתידית. התמחור באירופה לא זול, גם בארה"ב הוא מצוי ברמה, המשקפת את ממוצע המכפיל של השוק, כאשר הוא היה ברמות השיא שלו בחמשת העשורים האחרונים. באירופה, אומנם המכפיל העתידי זול בהשוואה לנוכחי (דאקס), בפער משמעותי, אבל המשמעות היא שהמשקיעים מצפים לגידול שווה ערך ברווחיות ויחפשו חיזוקים להערכה זו.

התשואות באירופה לא יתדלקו את השווקים עוד הרבה מאוד זמן – למרות החולשה באירו, התירוץ הטוב ביותר המצוי בידי רוכשי המניות באירופה, הוא כמובן התשואה האלטרנטיבית האפסית בשוק האג"ח. עם זאת אנחנו מעריכים כי התשואות באירופה, בעיקר בגרמניה, יתקשו לשמור על רמתן הנוכחית, מעבר למספר חודשים. שיפור בנתוני המאקרו, כבר החל ובתקופה הקרובה המשקיעים יאלצו לעדכן את תחזיות הריבית העתידיות שלהן באירופה כלפי מעלה. אומנם האינפלציה לא צפויה להרים ראש במהרה, בטח לא כאשר מחירי הנפט עשויים להציג קריסה נוספת (עודף מלאים שעשוי לגדול בעקבות ההסכם עם איראן), עם זאת עליית תשואות באג"ח ל-10 שנים בשלב ראשון, תושפע לחיוב מנתוני ייצור, מנהלי רכש, ואבטלה הרבה יותר מנתוני אינפלציה.

השיפור כבר החל - מדד מנהלי הרכש המשולב לחודש מרץ עלה לרמה של 54.1 נקודות מרמה של 53.3 נקודות, שנמדדה בחודש פברואר, הרמה הגבוהה ביותר מאז מאי 2011. מדד מנהלי הרכש היצרני עלה לרמה של 51.9 נקודות (לעומת 51.0 נקודות בפברואר) ואילו מדד השירותים עלה לרמה של 54.3 נקודות (לעומת 53.7 נקודות בפברואר). האירו החלש מוביל לשיפור הולך ומתמשך בסקרי הציפיות השונים, מתוך אמונה כי המצב הכלכלי עשוי להשתפר בחודשים הקרובים. נתוני הייצור משתפרים, האבטלה ירדה כבר לרמה של 11.2%, בנוסף מדדי אמון הצרכנים מצביעים על שיפור מתמשך, מה שעולה בד"כ בקנה אחד עם שיפור עתידי בשוק העבודה.

מלבד מדדי אמון צרכנים והשיפור באבטלה, גם הסנטימנט העסקי IFO בגרמניה לחודש מרץ, עלה לרמה של 107.9 נקודות מרמה של 106.8 נקודות, שנמדדה בחודש פברואר. התקבלו עליות הן בסעיף ציפיות העסקים ל-6 החודשים הבאים והן בסעיף התנאים הנוכחיים. נראה כי החולשה של היורו דוחפת את ציפיות הפירמות בגרמניה כלפי מעלה (בעיקר את הציפיות לשיפור ביצוא).

השיפור בעיצומו אבל יוון מסכנת את המומנטום - ה-ECB רכש עד כה 63 מיליארד אירו נכסים מאוגחים והשיפור בשוק האשראי, כמו גם ברווחיות של המערכת הבנקאית באירופה, תגיע בהמשך. לגבי שאר התעשיות, בעיקר היצואניות, מחירי נפט נמוכים ואירו חלש אכן תומכים, אבל רק שיפור מהותי בנתוני המאקרו יצליחו לייצב את האופטימיות של המשקיעים. החדשות הטובות מבחינתנו הן שאותו שיפור מיוחל מצוי כבר בדרכו, החדשות הרעות הן, שהסאגה היוונית עשויה לעמעם את ההשלכות החיוביות, כאשר החשש מזעזוע באירופה שוב נמצא על השולחן.

האיום היווני עדיין נמצא באוויר

מיוון תיפתח הרעה? גל האופטימיות, ששוטף את גוש האירו בתקופה האחרונה כתוצאה מתחילתה של ההרחבה הכמותית וההיחלשות המשמעותית של האירו בעקבותיה, השכיחו במידת- מה את הסכנה ליציבות השווקים, שעשויה להגיע מכיוון יוון. ב-9 לאפריל צריכים היוונים להחזיר תשלום של 450 מיליון אירו לקרן המטבע הבינלאומית כחלק מתשלום ההלוואה שלקחו, ב-14 לאפריל עליהם לשלם תשלום נוסף של 1.4 מיליארד אירו, הפעם כתוצאה מפקיעת אגרות חוב ממשלתיות. בנוסף, על פי דיווחים שונים צריכה הממשלה היוונית לשלם תשלומים של כ-1.7 מיליארד אירו עבור משכורות ופנסיות בסוף החודש הנוכחי. הבעיה היא, שהן הממשלה היוונית והן האיחוד האירופי, מעריכים כי המדינה לא תוכל לעמוד בכל התשלומים יחדיו.

בפני ממשלת יוון ניצבים שני מקורות מימון מרכזיים: הראשון הוא סכום של 7.2 מיליארד אירו שנותרו ב"תוכנית ההצלה" והשני הוא הנפקת איגרות חוב קצרות טווח, שירכשו על ידי הבנקים המסחריים היווניים. הבעיה היא ששני מקורות מימון אלו הוקפאו על ידי הרשויות האירופאיות, לפחות עד שביוון יישמו תוכנית רפורמות מקיפה שתהיה מוסכמת על ה"טרויקה" (נכון להיום לא מצליחים הצדדים להגיע להסכמה לגביו).

נזכיר כי נכון להיום מממנים הבנקים היווניים את פעילותם דרך "קרן ההצלה" האירופית שמאפשרת ל-ECB לכפות את ההגבלה על הבנקים המסחריים היווניים שלא לממן את הממשלה היוונית באמצעות קניית אגרות החוב שלה.

השיחות, שהתקיימו ביום השני האחרון, בין קנצלרית גרמניה לבין ראש הממשלה היווני לא הביאו עמן בשורה כלשהן בנוגע להסכמה על רפורמות עליהן תתחייב יוון. הן בגרמניה והן ב"טרויקה" מדגישים כי כל עוד לא מושגת הסכמה בנושא הרפורמות, לא תזכה יוון לתמיכה כספית מצדם. ליוונים לא נותר זמן רב עד להגעה להסכמות. בנקודה הנוכחית קשה לומר האם הצדדים "עושים שרירים" או באמת אינם מוכנים לזוז מהקווים המנחים שהציבו, אך מה שברור הוא שככל שמועד פירעון ההלוואות של הממשלה היוונית יתקרב, כך תגדל העצבנות בשווקים והסיפור היווני יחזור לבמה המרכזית. המלצתנו היא לעקוב בשבועיים הקרובים בנוגע למתרחש ביוון וזאת בעיקר כדי שיתאפשר להקטין את הפוזיציה בשוק האירופי במידה וההסכמות עולות על שרטון ולהגדילה משמעותית לאחר שהסערה תעבור.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.