יו"ר הועדה לביטוח פנסיוני, לשכת סוכני הביטוח: פנסיה לחיילי צה"ל בשרות חובה

ענן חגיגות העצמאות וטקסי ההצדעה לחיילי צה”ל כבר התפזר, והנה חזרנו לשגרת חיינו המוכרת. מידי שנה אנו מביעים את הערכתנו לילדים שלנו שמקדישים משנותיהם הטובות למען המדינה. אותה הערכה באה לידי ביטוי בעיקר בטקסים סמליים, אולי הגיעה העת לא רק להצדיע, אלא גם לשאול את עצמנו מה אנו מוכנים לעשות למענם בתמורה.

על פי הערכות, הגיל הממוצע בו הישראלי משתלב בעבודה קבועה עם משכורת מסודרת הוא 27. במהלך אותו עשור אשר מתחיל בבקו”ם, החייל המשוחרר עובר תחנות רבות בין אם זה הטיול הגדול, הלימודים לפסיכומטרי, שנות הלימוד באקדמיה והעבודות המזדמנות ביניהן. המשמעות לכך היא שאנו מפסידים כמעט עשור מחיינו בו יכולנו לחסוך לפנסיה. כלומר, אנו מאבדים סכום הנע בין 120־150 אלף שקל (על פי חישוב לשכר המינימום והפרשה קבועה של 17.5 אחוז לקרן).

הדאגה לבטחון הכלכלי של אזרחי ישראל צריכה להתחיל בגיוסנו לצה”ל, ביום בו החייל מקריב את השנים הטובות של חייו למען המדינה ובטחונה. המציאות כיום לא מותירה לצעירים שלנו כמעט שום סיכוי לתכנן כל כך רחוק ולהפריש את המשכורת לתכנית חסכון ארוכת טווח. הדבר נובע מחוסר מודעות, משכורות זעומות, ותחלופה מוגברת של עבודות. אז פלא שהקצבה הפנסיונית הממוצעת בישראל לאחר הפרישה (נכון ל־2012) עומדת על כ־2,400 שקל?

ניקח חייל עם משכורת חודשית של 700 שקל, אם המדינה תפריש לו 10 אחוז לקרן הפנסיה (ההפרשה תהיה לפנסיה כללית וללא צורך של אג”ח יעודי מטעם המדינה), בתום שלוש שנות שירות יצטבר לחייל המשוחרר כ־3,000 שקל לקרן. אותה פנסיה תהווה את הבסיס לחסכונות הבאים שיצטברו בחייו של החייל המשוחרר. כשאדם משתלב במקום עבודה חדש, החוק מחייב את המעסיק להפריש מהיום הראשון לעבודתו. לעומת זאת, במקרה של היעדר פנסיה, החוק מחייב אותו להפריש רק לאחר חצי שנה של עבודה. לכן צעירים במקומות עבודה רבים אשר עובדים בהם מספר חודשים בלבד לא נהנים מכל הפרשה באותם המקומות. על כן החשיבות של יצירת קרן פנסיה עוד לפני היציאה לשוק העבודה היא גבוהה ביותר.

פתרון משבר הפנסיה בישראל מורכב מנדבכים רבים, אחד מהם הוא ביצירת רצף חסכון פנסיוני כבר מגיל 18. לצערי, אנחנו לא מגיחים לעולם עם מודעות לחסכון פנסיוני, אנחנו זקוקים למבוגר אחראי שיעשה את זה. על המדינה להרים את הכפפה ולהקים מנגנון הסברה על חשיבות החסכון הפנסיוני. יש לחנך את המצטרפים הטריים לשוק העבודה מהי קרן פנסיה, כיצד ניתן למקסם את הפוטנציאל הפיננסי שבה, ומדוע עלינו לעמוד על הזכויות שלנו בכל מקום עבודה. אותו מנגנון יוכל לתמרץ את המשוחררים הטריים כדי שאלו ימשיכו להפריש למשכורתם בהמשך חייהם, כמו למשל באמצעות מענק השחרור.

אם המדינה אכן תבנה מנגנון הסברתי לחיילים משוחררים – אז העתיד הפיננסים של כל אחד מילדנו ייראה אחרת. הפרשה לחיילים לפנסיה תוך כדי חינוך פנסיוני מגיל צעיר, תביא לרווח משותף למדינה ולאזרחיה ולמיצוי המטרה הכוללת – ביטחון כלכלי לכל. אם המדינה אכן תישא באחריות על בטחוננו הכלכלי, ותחייב את צה”ל לפתוח לכל חייל כבר ביומו הראשון בבקו”ם קרן פנסיה, היא תעביר מסר רב משמעות. כי הממשלה אכן מחוייבת לחיילים המתגייסים וכי היא מעריכה את תרומתם.

למדתי שכאשר חשוב למדינה נושא מסוים היא גם תמצא את הדרך לממן אותו. כסף לא חסר, הכל עניין של סדרי עדיפויות. הגיע הזמן שהחתירה לפנסיה ראויה תהפוך ליעד לאומי, וטובה שעה אחת קודם. 

   

אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר מפרסם היום טיוטה, שמאפשרת ללווים בהלוואת משכנתה למחזרה ללא ביטול הכיסוי של ביטוח החיים. בהתאם להוראה החדשה, חברת הביטוח בה מתנהלת פוליסת ביטוח חיים שנרכשה אגב הלוואת משכנתה, תאפשר ללווה להמשיך את הכיסוי הביטוחי הקיים באותם תנאים, ללא צורך בחיתום רפואי.

בעת לקיחת משכנתה, בנקים מחייבים את הלווים לרכוש, בין היתר, פוליסת ביטוח חיים לכיסוי מפני מקרה מוות. עד כה, בעת מחזור משכנתה, בוטלה פוליסת ביטוח חיים ונרכשה פוליסה חדשה, בכפוף לחיתום רפואי חדש.

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר: "האסטרטגיה המנחה את אגף שוק ההון היא להציב את המבוטח במרכז. כפועל יוצא ועל פי תכנית העבודה, האגף מקל על הציבור למחזר משכנתה, מבלי לחשוש מאיבוד פוליסת ביטוח החיים שלו"