כל מה שרציתם לדעת על קרנות סל – Exchange Traded Funds ETF

עם הגדלת החשיפה לשווקים זרים, קרנות סל, או ETF הם אחד האפיקים שקיימים כבר בתיקים של לא מעט לקוחות המשקיעים בעזרת היועצים. 

קרן ETF (Exchange Traded Funds) היא קרן השקעות הנסחרת בבורסה במסחר תוך יומי, כמו מניה. הקרן מחזיקה נכסים כמו מניות, סחורות או אגרות חוב. רוב הקרנות עוקבות אחרי מדדים: ביניהם מדד מניות, או אינדקס אג"ח.

הבעלות בקרן נעשית ביחידות המוחזקות על ידי בעלי מניות/משקיעים, והמזכות אותם בריבית או דיבידנד או ברווח הון כאשר הקרן נפרעת או מסולקת. המניות של בעלי המניות נסחרות, נקנות ונמכרות על ידי ברוקרים.

לא כמו קרן הנאמנות מסורתית, הקרן הסחירה לא מייצרת או פודה את יחידותיה לפי ערך נכסי נקי (NAV). החברות המנהלת את ה-ETF קונות ומוכרות את המניות של הקרן ישירות מהקרן, בקבוצות גדולות (Large Blocks) הנעות בין 25,000-200,000 מניות הנקראות Creation Units (יחידות נוצרות). היכולת לקנות ולמכור יחידות אלו מאפשרות לקרן הסחירה פעילות של ארביטרז' המכוונת להקטין את פוטנציאל הפערים בין מחיר השוק והערך הנכסי של מניות הקרן הסחירה (ETF).

במידה וקיימת דרישה ליחידות הקרן, מחיר ה-יחידה יעלה באופן זמני מעל הערך הנכסי של היחידה. במצב כזה, היא נותנת למנהלי הארביטרז' תמריץ לרכוש יחידות נוספות מהקרן ולמכור חלקים מהם בבורסה. כנ"ל במקרה ההפוך כאשר מחיר היחיזה יורד עקב דרישה נמוכה ליחידות מתבטלת הפרמיה מעל הערך הנכסי של היחידה.

בארה"ב רוב הקרנות הנסחרות הן קרנות פתוחות (Open-Ended) ובחלקן הקטן בנויות כקרנות של יחידות השקעה (Unit investment Trusts).

אפשרויות השקעה בקרן ETF, מגוונות עקב יתרונותיה. הקרן מאפשרת פיזור ההשקעה (Diversification) יחס הוצאות נמוך, ויעילות המיסוי בקרנות המדד, בעוד היא מחזיקה בכל הסממנים של מניות רגילות, כמו רכישות ב-LIMIT, מכירות בשורט ואופציות.

1.קרנות מניות (Stock ETF)

זה סוג ה-ETF הפופולרי ביותר, בעיקר אלה שעוקבים אחרי אינדקסים בארה"ב ובמדינות אחרות, על מדינה אחת או גלובלית. קרן יכולה לכסות סקטור מסויים כמו פיננסים או טכנולוגיה.

קרנות אלו משגשגות בתקופת מיתון כלכלי מאחר והמשקיעים מושכים את כספיהם ממניות ומשקיעים אותם באגח"ים ממשלתיים או בחברות יציבות מבחינה פיננסית.

קרנות אלו משקיעות בסחורות שונות – מתכות, אנרגיה. קרנות הסחורות לא כפופות לרגולציה כמו חברות השקעה הפועלות תחת חוק ההשקעות האמריקאי – (Investment Company Act of 1940), אם כי יוצאות לציבור כפוף לבדיקת הרשות (SEC) והן זקוקות לאישור. קרנות אלה פועלות תחת רגולציה של ה-Commodity Futures Trading Commission.

קרן המטבע הראשונה שקמה בארה"ב הייתה ה-Euro Currency Trust של חברת Rydex Investment, שהוקמה ב-2005, בניו-יורק. מאז רידקס השיקה סדרה של קרנות העוקבות אחר המטבעות העיקריות תחת השם Currency Shares. ב-2007 דויטשבנק השיקה את EONIA Total Return – ETF בפרנקפורט, העוקבת אחרי האירו ולאחר מכן ב-2008 את Sterling Money Market – ETF.

קרנות אלו החלו לפעול רק ב- 2008. המשמעות של פעילות אקטיבית זו היא שקיים סיכון מפעילות ארביטרז'. משקיעים פעילים בשוק יכולים לחשוף את האסטרטגיה של מנהלי הקרן ולפעול על פיה. קרנות מנוהלות אלו מראות העדפה לקרנות אג"ח מאחר ואחזקת האגח"ים והפעילות בהם קשים יותר למעקב.

השוואה בין ETF לקרנות נאמנות ובחינת פרמטרים עיקריים

ההשוואה בין ETF וקרנות הנאמנות בוחנת שלשה מישורים – ההוצאות, המיסוי, המסחר (Trading).

מאחר ו- ETF נסחרת בבורסה, כל פעולה כפופה לעמלת תיווך. מאידך, ל-ETF יחס ההוצאות נמוך מזה של קרנות הנאמנות. בנוסף, ETF לא מחויב להחזיק רזרבות כספיות לפדיונות ואינו משלם עמלות הפצה. יתרה מזאת, ה-ETF לא חייב להשקיע או לשלם עבור פדיון כספי. 

קרנות הנאמנות מחייבות עמלה של 1-3% או יותר, קרנות אינדקס/מדד גובות עמלה נמוכה יותר. ב-ETF העמלה היא 0.1-1%. בטווח הארוך ההפרש הוא משמעותי. ההבדל בהוצאות ברור יותר כאשר מדובר בקרנות נאמנות הגובות תשלום התחלתי (Front End) או תשלום סופי (Back End), כאשר ל- ETF אין חיוב בכלל. עמלת פדיון ותשלום עבור סחר לזמן קצר הן דוגמאות לעמלות הנדרשות לתשלום על ידי קרנות הנאמנות.

ה-ETF בנוי למיסוי יעיל שיכול להיות יותר אטרקטיבי מקרנות הנאמנות. מבחינת המשקיעים בקרנות כל רווחי ההון חייבים במיסוי, אפילו אם הרווחים מושקעים מחדש בניירות ערך אחרים של הקרן. בניגוד לכך ה-ETF לא נפדה על ידי המשקיעים ואם הם מושקעים מחדש בניירות ערך אחרים לא חלים עליהם מס רווחי הון. מס רווחי הון יחול על המשקיעים רק במקרה והם ימכרו את ניירות הערך או כאשר ה-ETF יסחור בהם על מנת לשקף שינויים במדדים. ברוב המקרים ל- ETF קיים יתרון מיסויי בהשוואה לקרן הנאמנות באותה קטגורית ניירות הערך או באותו סוג של מניות הערך.

הטבה חשובה של ה-ETF היא יכולתה להציע פעולה דמוי מניות (Stock Like Feature). קרן הנאמנות נקנית או נמכרת בסוף יום המסחר, כאשר ה- ETF יכול להיסחר ברגע שהמסחר נפתח. מאחר ו- ETF נסחר בשוק, משקיעים יכולים לפעול ב- ETF באותה צורה שהם פועלים במניות. כלומר; הם יכולים למכור בחסר או להגביל מחיר (Limit Order), לקנות במינוף, או לקטוע הפסד על ידי Stop Loss Order, או להשקיע כל סכום שהוא קטן או גדול. לא קיים פה מינימום הכרחי למסחר. יש להם גם יכולת לסחור באופציות (Puts or Calls). לקרנות הנאמנות לא קיימות היכולות הללו.

נזילות

ל- ETF קיים טווח רחב של נזילות. חלק מהקרנות הן נסחרות באופן קבוע עם עשרות מיליונים של מניות המחליפות ידיים מדי יום, בעוד שחלק אחר אינן נסחרות באופן קבוע ולפעמים אחת לכמה ימים או לאחר תקופה ארוכה יותר. המשמעות היא שהמסחר בקרנות הוא בעיקר של אלו הפופולאריות ביותר.

חלק מהקרנות, כמו QQQ, IWM ו- SPY הן נזילות מאוד ובעלות נפח נסחר גדול ומרווח הדוק בין שער קנייה למכירה.

במקרים אלו המשקיע עשוי לקבל מחיר "סביר", אפילו בתנאי שוק קשים. לגבי קרנות ETF אחרות לא בהכרח פופולאריות יש לנהוג בזהירות, למרות שההשקעה בהן יכולה להיות איכותית. כל זה בניגוד לקרנות הנאמנות כאשר כל אחד הסוחר באותו יום מקבל את אותו המחיר.

חלק מהמבקרים של ה- ETF, בעלי קרנות נאמנות טוענים שה- ETF מייצג ספקולציות לטווח קצר, שההוצאות שלהן גורמות לירידת ההחזר למשקיעים ושהן אינן מספקות גיוון מספיק (Diversification). כל זאת למרות שגיוון רחב של ETF המוחזק לזמן ארוך יכולים להיות השקעה טובה.

למרות הביקורת ניתן לומר כי ה- ETF פועל כיום כמעט בכל הסקטורים בשוק. רוב ה- ETF מנוהלות באופן פסיבי והמשמעות היא שהמשקיעים יכולים לחסוך בדמי הניהול.