גלובל ואליו » מאזן האימה בין תאוות הבצע לפחד

בחודש מרץ טענו כי הסיכה מתקרבת לבלון האג"ח, אז הסיכה הגיעה לבלון החודש והאוויר יוצא במהירות מבועת אגרות החוב בכלל ומנכסים ארוכים בפרט. מתחילת חודש יוני מחק מדד התל-בונד 20  , 2.79% משוויו ולאחר שבשיאו זינק ביותר מ-3%, התשואה במדד זה מתחילת שנת 2015  עומדת על תשואה אפסית של 0.04% בלבד (מדד התל בונד 20 כולל את 20 איגרות החוב הקונצרניות הצמודות למדד בריבית קבועה, בעלות שווי השוק הגבוה ביותר). אגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד איבדו החודש 3.82% ומתחילת 2015 הניבו תשואה של 0.64% בלבד. שנים עשר הימים האחרונים נתנו הזדמנות מצוינת למשקיעים לבדוק באיזה סיכון נמצא תיק ההשקעות שלהם כאשר יש הבדל מהותי בין מי שהשכיל להחזיק אגרות חוב קצרות לבין מי שהחזיק אגרות חוב לטווח בינוני וארוך.

שוק אגרות החוב עבר להתנהל במאניה-דיפרסיה ועדות מצוינת לכך ראינו בימים רביעי-חמישי בשבוע שעבר. עליית תשואות האג"ח הממשלתי בגרמניה ביום רביעי  מעל הרף הפסיכולוגי של 1%, הביאה לצניחה של כמעט 1% במדדי התל-בונד ומנגד הנפקות מוצלחות של אגרות חוב ממשלתיות בספרד, איטליה ואירלנד ביום חמישי גרמו למשקיעים אנחת רווחה, ולו זמנית . החדשות הרעות – למרות הירידות החדות, בראייה ארוכת טווח התשואות באג"ח ממשלתי עדיין נמוכות בכל הטווחים והתנודתיות תלווה אותנו כמובן עוד זמן רב. החדשות הטובות – יש בהחלט אג"ח קונצרני ראוי להשקעה בפרט בטווח קצר-בינוני. בסביבת ריבית אפסית וגם בהנחה כי הריבית תעלה בחודש ספטמבר אין שום סיבה לשבת במזומן כאשר ניתן לקבל תשואה ריאלית נטו של כ-0.5% באג"ח קצר יחסית ובדרוג גבוה. 

האינפלציה הגיעה ל-PPI 

מדד המחירים ליצרן - PRODUCER PRICE INDEXES עלה בחודש מאי ב-0.5%, קצת מעל לתחזיות,  לא נתון דרמתי, אולם הסתכלות מעמיקה יותר מראה כי בעוד שחלק השירותים במדד נשאר ללא שינוי חלק הסחורות עלה ב-1.3% מה שעשוי להשפיע על מדד המחירים לצרכן. זוכרים את מדד אפריל בישראל שעלה מעט מעל לתחזיות ? את עצירת המדדים השליליים בגוש היורו בחודש אפריל  ? אחרי שכל העולם השתומם מהפלא של הדפסת כסף ללא אינפלציה, יש ניצנים ראשונים לעליות מחירים. החדשות הטובות – זה מה שכולם רצו – לעצור את הדפלציה. החדשות הרעות – אם החשש מדפלציה יהפוך יום אחד לחשש מאינפלציה, הריבית תעלה בקצב מהיר הרבה יותר.  בימים שלישי-רביעי השבוע יתקיימו דיוני הפדרל ריזרב בראשות פרופסור ג'נט יילן, בעוד מרבית המשקיעים צופים עליית ריבית בחודש ספטמבר, לדעתנו בשלו התנאים ובמצב עולם נורמלי הריבית הייתה צריכה לעלות כבר ביום רביעי הקרוב.

יוון הגיעה לחדלות פירעון

במצב עולם נורמלי כאשר יוון מחליטה על דעת עצמה לאחד את התשלומים לקרן המטבע ולא לשלם בזמן את התשלום הראשון, היה צריך להכריז על יוון כמדינה שהגיעה לחדלות פירעון. אבל אף אחד לא רוצה את כאב הראש היווני במשמרת שלו, לא כריסטין לגארד יו"ר קרן המטבע ולא אנגלה מרקל. פרישת יוון מגוש היורו היא לדעתנו עובדה מוגמרת וגם אם סבב ההתגוששויות הנוכחי יסתיים בהסכם נוסף הרי שמדובר בהפוגה זמנית בלבד, מעבר לחוב המיידי של 1.7 מיליארד דולר לקרן המטבע החודש קיים חוב נוסף של  כ-7.5 מיליארד דולר שיוון צריכה להחזיר בקיץ לבנק המרכזי של אירופה ה-ECB. עם אבטלה של כ- 25% לא ברור מהיכן יוון אמורה לגבות את המיסים שיממנו את החזר החובות. כולם כבר מתכוננים ליום שאחרי פרישת יוון.

אף אחד לא באמת יודע מה יוליד היום הזה. תחושתנו היא כי השווקים מקלים ראש הן בסיכוי שיוון תפרוש והן בהשלכות של פרישה כזו. מעבר למחלוקות העצומות בעניין הפנסיות, ההעלאה במיסים והדרכים להגיע לעודף תקציבי קיים הבדל תרבותי עמוק בין יוון לגרמניה, לגרמנים נמאס לממן את היוונים "העצלנים" והפריון של היוונים לעולם לא יתקרב לזה של הגרמנים.  לולא רוסיה היתה בעצמה במצב כלכלי רעוע יוון היתה יכולה לקבל סיוע כלכלי מאסיבי מפוטין מה שהיה מקל מאוד על הפרישה היוונית ומסייע לפוטין לפגוע באירופה ולהעמיק את השפעתו על היבשת. 

מה הלאה ? במאזן האימה בין תאוות הבצע לפחד ידה של תאוות הבצע על העליונה לפחות לפי שעה. המשקיעים יותר מפחדים לפספס את הראלי שיתרחש בעקבות הסכם חדש עם יוון מאשר לספוג את הירידות שיבואו במקרה וביוון יחליטו לשבור את הצלחות.