אקסלנס » התחזקות השקל והישארות הסל ברמה נמוכה לאורך זמן עשויים לפגוע בתוואי האינפלציה

מדד חודש יוני עלה ב-  0.3%

מדד המחירים לצרכן לחודש יוני עלה ב-0.3%, בהתאם לתחזית שלנו. ב-12 החודשים האחרונים ירד המדד הכללי ב- 0.4%, ללא שינוי בהשוואה לערך המדד ב-12 החודשים שהסתיימו בחודש מאי. לאט לאט האינפלציה מתקדמת לעבר טריטוריה חיובית (בפברואר עמדה האינפלציה השנתית על 1.0%-). מתחילת השנה ירד המדד ב-0.2%.

משכך כאבים במינון קל- בבנק ישראל בוודאי היו שמחים למינון גבוה יותר בדמות הפתעה כלפי מעלה של המדד, עם זאת, נכון לתנאים הנוכחיים, ביניהם שקל מתחזק וחשש מירידה מחודשת של מחירי הנפט, יסתפקו גם במדד שהתקבל.

בדומה לציפיות המוקדמות נתמך מדד חודש יוני בהמשך עלייה בסעיף הדיור. הסעיף רשם עלייה של 0.4%, בהמשך לעלייה של 0.3% שנרשמה בחודש מאי. ההפתעה מבחינתנו, גם אם אינה כלולה במדד, היתה הירידה שהתקבלה במדד מחירי הדיור, אשר רשם ירידה של 0.4%, לראשונה מאז הדיווח שניתן במדד חודש אוקטובר של השנה שעברה. נכון לתקופה הקרובה איננו צופים עצירה כלשהי במחירי השכירות ובוודאי לא בחודשיים הקרובים שבהם נוהג סעיף הדיור להציג גם כך עונתיות חיובית. לכך נוסיף את השפעות הטווח הקצר שעשויות להיות לפעולות הממשלה בנושא הדיור, אשר עשויות לדחוף חלק מבעלי הדירות להעלות את מחיר השכירות כפעולת מנע להגבלות עתידיות וכן האפשרות שחלק מהעלאת מס הרכישה תוטל על השוכרים.

סעיף המזון עולה חודש שלישי ברציפות. לאט - לאט, כמעט מבלי להרגיש, מציג סעיף המזון שיעורי שינוי חיוביים בשלושת החודשים האחרונים. הסעיף, שבמהלך השנה שעברה היה אולי המאכזב ביותר מבין סעיפי המדד, מציג השנה שיעורי שינוי חיוביים התואמים בצורה טובה יותר את העונתיות שאפיינה אותו בשנים שלפני שנת 2014. עוד בתחזיות האינפלציה שלנו בתחילת השנה טענו כי להערכתנו לא צפוי הסעיף להמשיך במגמה השלילית מהשנה שעברה. אמנם איננו צופים כי הסעיף יפתיע כלפי מעלה, אך כן מעריכים שיסיים בטריטוריה חיובית את השנה הנוכחית. 

בבנק ישראל בוודאי מרוצים מהמשך חזרתה של האינפלציה אל התוואי העונתי, אך הדבר עשוי להשתנות במהרה. המשך התחזקות השקל והישארותו של הסל ברמה נמוכה לאורך זמן עשויים לפגוע בתוואי האינפלציה בהמשך השנה. גם האפשרות לחידוש הירידה במחירי הנפט עשויה לפגוע בתחזית הבנק (וגם בתחזית שלנו אגב). אומנם, לאור הדברים שנאמרו במסיבת העיתונאים של בנק ישראל ולאור ההתייצבות, לפחות כלפי חוץ, של מצב העניינים בגוש האירו ובסין, ככל הנראה בבנק ישראל יחליטו שלא למהר וישאירו את הריבית על כנה בהחלטה הקרובה. יחד עם זאת אנחנו לא נופתע במידה ובנק ישראל יאותת כי אפשרות של הפחתת ריבית או פעולה מרחיבה נוספת אכן נמצאת על השולחן במידה והייסוף של השקל יימשך. 

ההתייצבות העולמית אכן תביא לחיזוק הביקושים מחוץ למדינה השאלה היא מה יהיה עם המטבע המקומי. חודש נוסף של שקל חזק ופרסום המציג הרעה נוספת בנתוני היצוא, כדוגמת הירידה החדה ביצוא הסחורות עליה דווח השבוע (ויוחסה רק בחלקה להתחזקות המטבע) ובבנק ישראל יחליטו לפעול, על אף מסיבת העיתונאים!

מדד חודש יולי צפוי לעלות ב- 0.3%

צפוי להיתמך לחיוב מעליות בסעיפי התרבות והבידור והתחבורה והתקשורת. להערכתנו יציאת תלמידי בתי הספר והגנים ל"חופש הגדול" תהווה את הגורם המרכזי לקבלת שיעורי שינוי חיוביים בסעיפים אלו. כך לדוגמא צפויה עלייה עונתית במחירי החופשות בארץ ובחו"ל, ובהינתן  העובדה שמחיר הדלק בתחנות נותר כמעט ללא שינוי בהשוואה לחודש יוני, צפויים מחירי הטיסות לעלות אף הם. גם עליית מחירי השכירות אינה צפוייה להיעצר ולהערכתנו תציג שיעור שינוי חיובי גם בחודש יולי. להערכתנו המשקולות המרכזיות על המדד בחודש זה צפויות להגיע מכיוון סעיפי הפירות והירקות וההלבשה וההנעלה אשר עונתית מציגים ירידה בחודש זה.  

התחזית 12 חודשים קדימה ניתנה תחת הנחת שער דולר של 4 ומחיר חבית נפט של 60$ בעוד 12 חודשים.

היתייחסות קצרה להסכם של אירן עם המעצמות

השבוע התבשרנו על כך שהמעצמות ואיראן הצליחו "להגיע אל העמק השווה" וחתמו על הסכם המסיר את הסנקציות הכלכליות מהמדינה האסלאמית בתמורה לפיקוח וצמצום תוכנית הגרעין שלה. לפחות מהבחינה הכלכלית, המשמעות המיידית של חתימת ההסכם מבחינת רבים, היא חזרת מגמת הירידה של מחירי הנפט ברחבי העולם. מאז עלה נושא ההסכם לכותרות, בתחילת החודש, איבד ממחירו נפט מסוג WTI כ-11% כאשר במקביל איבד מחירו של נפט מסוג brent כ-6%. על פי ההסכם שנחתם, צפויות הסנקציות הכלכליות להיות מוסרות מאיראן החל מ"יום היישום", כלומר החל מהיום בו איראן תוכיח שהיא עומדת בתנאים ובהגבלות הנוגעות לתוכניתה הגרעינית (מספר צנטריפוגות רצוי, מלאי אורניום וכו'). לכן ניתן להעריך שיעברו לפחות 6-9 חודשים עד שאירן תעמוד באותם תנאים והגבלות ותוכל להגדיל בצורה משמעותית את כמויות הנפט שהיא מייצאת. בנוסף יש לקחת בחשבון את הרוח הגבית שצפויה לקבל אירופה כתוצאה מהייצוא לאירן וההשקעות שידרשו באירן בשנים הקרובות.