עומר רגב
03/09/2015
כללי
הועדה לבחינת הסדרי חוב בישראל (להלן - "ועדת אנדורן") הוקמה בעקבות גל הסדרי החוב ששטף את המשק הישראלי בשנים האחרונות והדיון הציבורי הנוקב שעוררה התופעה. על הוועדה הוטל לבחון את תחום הסדרי החוב בישראל ולגבש המלצות בנושא.על אף שהזרז שהביא בסופו של דבר להקמת הוועדה היה דווקא הסדר החוב הפרטי שנרקם בין בנק לאומי לבין חברת גנדן הפרטית, מקריאת המלצות הועדה עולה כי עיקר המלצותיה מתייחסות דווקא להסדרים בחברות הציבוריות, נושא שזכה להתייחסות רגולטורית רבה, עוד לפני הקמת הוועדה.
המלצות הוועדה פורסמו בנובמבר 2014. עיקרי המלצות הועדה נגעו לקביעת כללים מנחים לניהול תהליכים הקשורים בהסדרי חוב על מנת להגדיל את הוודאות בקרב השחקנים בשוק ולהביא לתוצאה יעילה יותר מבחינת כלכלית.הועדה חילקה את המלצותיה לשני חלקים. החלק הראשון עוסק במתווה מוגדר בן שני שלבים לניהול הסדר חוב בהתאם למצבה של החברה.
השלב הראשון הוא וולונטרי ועוסק בחברה העומדת בתשלומיה לנושים, אך נמצאת בקשיים פיננסיים. לפי המוצע, בהתקיים תניה פיננסית שהחברה הגדירה מראש במועד הנפקת אגרות החוב, או לפי החלטת החברה במהלך חיי אגרות החוב רשאית החברה להחליט על מינוי נציגמיוחד מטעם מחזיקי אגרות החוב. הנציג המיוחד, שייבחר על ידי המחזיקים מתוך רשימה שתגובש על ידי הגופים המוסדיים, יישב כמשקיף בדירקטוריון החברה ובוועדותיו וימסור נוסח להערות ציבור.
למחזיקים מידע על כוונת החברה לחלק דיבידנדים ומידע אודות עסקאות מהותיות במקרים בהם קיים חשש לפגיעה בנושים.בנוסף, חברה שתיזום כניסה לשלב זה ללא תניה פיננסית שנקבעה מראש, תיהנה מתקופת בלעדיות במהלכה רק היא תהיה רשאית להציע מתווה להסדר חוב והמחזיקים לא יינקטו נגדה הליכי העמדה לפירעון מיידי, למעט בעילה של אי תשלום.הכללים נועדו לתמרץ את הצדדים הרלוונטיים להגיע להסכמות בשלבים מוקדמים יחסית ובכך להקדים את הליך הסדרת החוב לפני שמצב החברה ייעשה קשה יותר. בד בבד מכוונות ההוראות המוצעות למנוע פעולה של החברה שלא בהלימה לאינטרסים של מחזיקי אגרות החוב לאור החשש שבשל הקשיים הפיננסיים גדל תיאבון הסיכון של החברה מתוך רצון להגדיל את הסיכוי להמשך התנהלותה ולמשיכת רווחים ממנה, ובידיעה שהסיכון רובץ ברובו לפתחם של בעלי החוב.
השלב השני הוא מנדטורי, ועוסק בחברה שאינה עומדת בתשלום לנושים הפיננסים שלה. לפי המוצע, תיקבע חזקה לפיה חברה שלא שילמה חוב פיננסי במשך 45 יום, היא חדלת פירעון וימונה לה מנהל על ידי בית משפט. כך תיווצר ודאות לגבי תוצאות אי תשלום חוב ויגדל הסיכוי להידברות מוקדמת בין החברה לנושיה ולהסכמה על הסדר טוב יותר במועד מוקדם יותר. הוועדה התייחסה גם לתפקיד הנאמן בניהול ההסדר, אם מונה נציג מיוחד, והמליצה כי יתמצה בסיוע בהיבטים האדמיניסטרטיביים בלבד. החלק השני של המלצות הוועדה עוסק בכללים להקצאת אשראי ותימחורו הכוללות כללים למתן הלוואות לרכישות ממונפות, חובות גילוי ביחס לאשראי שנלקח למימון שליטה בתאגיד וביחס להתנהלות קודמת של בעל השליטה בחברה בקשיים פיננסיים, קביעת מגבלות אשראי לקבוצה עסקית.
הצעות נוספות של הועדה נוגעות לשיפור הליך ניהול האשראי והסדר חוב. בין היתר הוצע צמצום עילות ניגודי העניינים באספות בעל אגרות חוב; ביטול אפשרות עצירת תשלום לנושים אלא אם החברה חדלת פירעון; חובת קבלת החלטה בהתקיים עילה לפירעון מיידי; אפשרות כפיית הסדר חוב על חברה; יצירת תשתית לשיתופי פעולה בין סדרות אגרות חוב בין היתר באמצעות מינוי נאמן מוביל לכל סדרות אגרות החוב ומינוי נציגות למחזיקי אגרות החוב.בדוח הוועדה נכללה עמדת רשות ניירות ערך המסתייגת מחלק מהמלצות הוועדה שנגעו לתפקידו של הנאמן לתעודות התחייבות בהגנה על זכויות המחזיקים בכלל ובמסגרת הליכי הסדר חוב
בפרט. הרשות רואה בנאמן גורם מרכזי בשמירה ובהגנה על הזכויות המהותיות של המחזיקים. תפיסה זו באה לידי ביטוי בין היתר בתיקוני חקיקה שנערכו בשלהי שנת 2012 בחוק ניירות ערך בעניין זה.
תיקוני חקיקה אלה, כמו גם הניסיון הרב שצברו הנאמנים לאורך השנים, הביאו לשיפור רב בפעילותם והם ממלאים תפקיד מרכזי מהותי ואקטיבי בהגנה על זכויות המחזיקים. עמדת הרשות לא התקבלה על ידי רוב חברי הוועדה והדבר בא לידי ביטוי בהמלצותיה שחלקן מכרסמות בסמכויות וחובות הנאמן בשמירה על חובות המחזיקים.
לשם יישום המלצות הועדה הוקם צוות חקיקה בין משרדי עליו נמנים נציגי משרד האוצר, משרד המשפטים ונציגי רשות ניירות ערך. הצוות שוקד על גיבוש חבילת חקיקה מאוחדת שתכלול בין היתר הצעות לתיקון חוק החברות התשנ"ט - 1999; חוק ניירות ערך, התשכ"ח- 1968; תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970 ותקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף – מבנה וצורה), תשכ"ט-1969.
תזכיר חוק הסדרת חובות (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015 שנועד ליישם את מסקנות הועדה שלשם יישומן נדרשים תיקוני חקיקה ראשית אושר בוועדת השרים לענייני חקיקה בחודש יולי 2015. במקביל, מוצע לקדם חקיקה הנוגעת למסקנות הועדה אותן ניתן ליישם באמצעות תיקון חקיקת 2 משנה בתקנות. עניינם של תיקונים אלה, הוא בקביעת חובות גילוי במספר נושאים עיקריים:
-
גילוי אודות התנהלות עבר של בעלי שליטה במצבים בהם חברה בשליטתו נקלעה לקשיים פיננסיים;
-
גילוי אודות חוב שנלקח על ידי בעל שליטה בתאגיד לצורך מימון רכישת מניות השליטה בתאגיד או שעבוד של מניות כאלה;
-
גילוי אודות מגבלות אשראי בשל אשראי קובע העולה על חמישה אחוזים מסך האשראי במשק שניתן לקבוצה עסקית וזאת, בהתאם למגבלות שיוטלו לפי המלצות הוועדה
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
