נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

סקירת מומחי המסחר על-ידי FUNDER » האם הפריצה בדולר מסמנת תחילת מהלך?

עלייה בחוסר הודאות והאם בנק ישראל יוריד את הריבית - ההודעה ביום חמישי

 

 
 

בעז קידר
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
21/09/2015

FXCM ישראל: "פריצה מעל 3.90 עשויה להרחיב את המהלך של הדולר-שקל כלפי מעלה"

ההערות המדאיגות שהתלוו להחלטת הריבית בארה"ב העכירו מאוד את הסנטימנט בשוק ובמקום שהשוק יגיב באנחת רווחה המדדים בוול-סטריט חתמו את השבוע בירידה חדה. לא זו בלבד, אם בתחילה העריכו בשוק שהעלאת הריבית תידחה לדצמבר, כעת ישנן גם הערכות שההעלאה תתבצע רק במרץ 2016.

במחלקת המחקר של FXCM ישראל מציינים הבוקר: "הדולר-שקל מטפס מעלה ובוחן את רמת המפתח ב-3.9, וזאת למרות החלטתו של הפד בשבוע שעבר שלא להעלות את הריבית. בשווקים מעריכים כי הטיפוס של הדולר-שקל מהווה תיקון טכני, אבל פריצה מעל 3.90 עשויה להרחיב את המהלך כלפי מעלה. נראה כי החלטתו של הבנק הפדרלי השיגה אפקט הפוך מן המצופה. בשוק אמנם ציפו כי הבנק ידחה את העלאת הריבית לאור הטלטלה האחרונה בשווקים, ואולם ההערות המדאיגות שהתלוו להחלטה במסיבת העיתונאים העכירו מאוד את הסנטימנט בשוק ובמקום שהשוק יגיב באנחת רווחה המדדים בוול-סטריט חתמו את השבוע בירידה חדה. לא זו בלבד, אם בתחילה העריכו בשוק שהעלאת הריבית תידחה לדצמבר, כעת ישנן גם הערכות שההעלאה תתבצע רק במרץ 2016. כעת השאלה כיצד ישפיע השינוי בציפיות הללו על הדולר. מצד אחד, אין ספק כי הירידה בציפיות הריבית אמורה להחליש את הדולר בטווח הקרוב. 

מנגד, גם ייתכן כי לאור העובדה כי העלאת הריבית עשוי להידחות למשך חודשים, ייתכן והדולר, כמטבע בעל תשואה נמוכה, יחזור להיות מטבע מקלט בטוח, אשר מתחזק בעתות של סנטימנט שלילי בשוק. דינמיקה כזו ראינו ביום שישי, כאשר הירידות בוול סטריט הובילו להתחזקות הדולר, וזאת בניגוד לקורלציה הישרה שראינו בין שני סוגי הנכסים בתקופה האחרונה. לפחות לגבי הדולר-שקל הרמות המשמעותיות הן 3.90 כלפי מעלה ו-3.87 כלפי מטה".

מחלקת המחקר של בית ההשקעות "טופ אלפא" מציינים בהתייחס למסחר עד כה, כי:

"ההחלטה ביום ה' בלילה לדחות את העלאת הרבית בארה"ב, הובילה לירידות שערים משמעותיות למדי בבורסות העולם. ירידות אלו הגיעו גם לבורסה בארץ, כאשר מדד ת"א-25 ירד אתמול ב 1.5%. כעת בכוונת הפד להעלות את הרבית, כנראה, בדצמבר 2015, כאשר באופן פרדוקסלי דווקא העלאת ריבית עשויה לתרום להרגעת השוק ולהתייצבותו. פרדוקס זה נובע משתי סיבות פשוטות. הראשונה: חוסר הוודאות בדבר מועד העלאת הרבית ובדבר שיעור ההעלאה מכניס עצבנות לשווקים. השווקים, כידוע, אוהבים וודאות. הסיבה השנייה היא מצב השווקים והכלכלה העולמית. הפד לא יעלה רבית רק אם מצב השווקים והכלכלה יהיה בכי רע. לכן עצם העלאת הרבית יצביע על בטחונו של הפד במצבה הטוב של כלכלת העולם בכלל וכלכלת ארה"ב בפרט. חשוב לציין, שבמצב העניינים הנוכחי, שיעור העלאת הרבית הראשוני ומתווה העלאות הרבית שיגיע אחריו, צפוי להיות מתון. הבוקר, נפתח המסחר בארץ עם נטייה קלה לעליות וכך גם בורסות אירופה, זאת בניגוד לבורסות אסיה שרובן נסחרו הבוקר בירידות שערים".

אייל כהן, מנכ"ל חברת שיא קפיטל אומר הבוקר: 

"בפתיחת שבוע המסחר, רושם הבוקר המטבע השקלי היחלשות בשיעור של 0.15% מול הדולר האמריקאי ונסחר סביב רמת 3.91 שקלים לדולר. השקל משלים היחלשות תלת יומית רצופה בשיעור חד של 1.35%, על רקע האפשרות שבנק ישראל יפעל להחלשתו על ידי הורדת ריבית. ראוי לציין שהמסחר המקומי בדולר מול השקל שואב עידוד גם מהנעשה במסחר הגלובאלי, שם רושם הדולר אינדקס (שוויו של המטבע האמריקאי מול סל מטבעות) התחזקות בשיעור של 0.3% מול השקל, בהמשך לעליה נאה בשיעור של 0.4% שנרשמה עם סגירתו של שבוע המסחר האחרון, על רקע החלטת הפדרל ריזרב לא להעלות את הריבית. ריבית המשק האמריקאי נותרה על כנה (0%-0.25%), אולם המהלך מתפרש בעולם כאיתות חד לכך שמצב הכלכלה העולמית גרוע משחושבים, עובדה אשר יוצרת באופן ישיר ביקוש למטבע האמריקאי. אנו מעריכים כי האירו יחזור למסע ההיחלשות מול הדולר, והדולר יתחזק מול השקל."
 
כהן מוסיף כי "ביום חמישי השבוע, צפוי בנק ישראל לפרסם את החלטתו בדבר ריבית המשק. בנק ישראל עשוי להפתיע ולהפחיתה לרמה אפסית (ויתכן אף שלילית), בעיקר לאור ההאטה הנמשכת בצמיחה הכלכלית. הנתונים הכלכליים החלשים ממשיכים להעיב על המשק ובנק ישראל, שהמתין להחלטת הנגידה האמריקנית, יאלץ להחליט באופן עצמאי כיצד לפעול. ראוי לציין כי נדרשת פעילות אקטיבית של בנק ישראל למלחמה בספקולנטים ולהחלשת השקל, שכן מתחיל להסתמן שחולשת הכלכלה הישראלית אינה רק מופע זמני אלא מצב קיים שעתיד להשתרש, בהינתן המשך הפסיביות של בנק ישראל."








הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

x