ד"ר גיל בפמן >> נבלמה מגמת העלייה בכניסות התיירים

בחודש אוגוסט השנה נמכרו 3,274 דירות חדשות שנבנו ביוזמה פרטית וציבורית (נתונים מנוכי עונתיות). מדובר בהיקף מכירות המהווה שיא בראייה היסטורית. קצב המכירות השנתי באוגוסט משקף היקף שיא של למעלה מ-39 אלף דירות חדשות (ראה/י תרשים) – עלייה חדה ביותר של כ-110% ביחס לאוגוסט אשתקד. נציין כי אוגוסט אשתקד התאפיין בהיקף מכירות נמוך על רקע מבצע "צוק איתן" וההמתנה ליישומן של הרפורמות הממשלתיות השונות (למשל מע"מ אפס). 

מתחילת השנה (ינואר-אוגוסט) חלה עלייה חדה במכירות לעומת התקופה המקבילה אשתקד (כ-68%). התגברות הביקושים לרכישת דירות, בפרט דירות חדשות ביוזמה פרטית, הובילה לירידה במספר חודשי ההיצע אשר עומד כיום על 6.8 (מספר החודשים שהמלאי הנוכחי של דירות חדשות ביוזמה פרטית מספיק בקצב המכירות הנוכחי). זהו הנתון הנמוך ביותר מאז אוגוסט 2009, המצוי על פי אומדננו בתוך טווח המשקף המשך של לחצים לעליית מחירי הדיור. עם זאת, כאשר בוחנים את מספר חודשי ההיצע הנגזרים מהפעילות הכוללת הן יוזמה פרטית והן יוזמה ציבורית, מספר חודשי ההיצע גבוה יותר (כ-9), שכן נרשם גידול מהיר יחסית בבניה ביוזמה ציבורית. 

בנוסף, ההאצה בקצב רכישת דירות חדשות בחודשים האחרונים תרמה לעלייה בביקוש לצריכה פרטית ובפרט למוצרים בני קיימא, שכן בקבוצה זו כלולים מוצרי ציוד לבית, כגון מוצרי חשמל וריהוט. ואכן, נתוני סך הרכישות בכרטיסי אשראי בחודשים יולי-אוגוסט מלמדים כי חלה עלייה ניכרת (באוגוסט בעיקר) ברכישות של מוצרי חשמל, אלקטרוניקה וריהוט. נתונים אלה, עשויים ללמד כי נתוני החשבונאות הלאומית לרביע השלישי אשר יפורסמו במהלך חודש נובמבר יצביעו על עלייה מסוימת ברכיבים אלה של הצריכה הפרטית בהשוואה לרביע השני. זאת, הודות להאצה בקצב רכישת דירות חדשות כאמור. במבט קדימה, נראה שהפעילות בשוק הדיור תוסיף להתאפיין בחודשים הקרובים ברמה גבוהה של אי וודאות מצד ציבור הרוכשים, עד ליישומה המלא של המדיניות הממשלתית המקיפה בנושא היצע הדירות. 

נמשך השיפור בנתוני התקציב מתחילת השנה אך ייתכן קושי לעמוד ביעד הגירעון בשנת 2016 

פעילות הממשלה הסתכמה בחודש ספטמבר בגירעון מתון של כ-600 מיליוני ₪. כמו כן, מדובר בגירעון נמוך מזה של חודש ספטמבר אשתקד, אשר עמד על כ-1.9 מיליארד ₪. בסך הכול, מתחילת השנה (ינואר-ספטמבר) הסתכמה פעילות הממשלה, אשר פעלה, כתוצאה מהקדמת הבחירות, בכפוף למגבלת ההוצאה החודשית (1/12 מתוך תקציב 2014) וצפויה להמשיך ולפעול במסגרת זו עד לאישורו הסופי של התקציב, בגירעון של כ-3.8 מיליארד ₪. נתון זה משקף גירעון נמוך משמעותית בהשוואה לתקופות מקבילות בשנים האחרונות. 

השיפור מתחילת השנה, נבע בעיקר מצד הכנסות המדינה ממסים אשר היו גבוהות בשיעור ריאלי של 8.3% (בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות) לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בחודש ספטמבר, בהמשך למגמה מראשית השנה, הגבייה הייתה גבוהה מתחזית הגבייה של משרד האוצר, למרות שעודכנה כלפי מעלה. על-פי משרד האוצר, גידול זה מוסבר בחלקו בהמשך העלייה בהכנסות ממיסוי מקרקעין, אשר תלויות בהמשך הפעילות הערה, יוצאת הדופן, בשוק הנדל"ן. על כן, תיתכן פגיעה מסוימת בהכנסות הממשלה במידה והיקפי השיא של הפעילות בשוק הנדל"ן לא ימשכו ברמות הנוכחיות לאורך זמן. 

לסיכום, העלייה בהכנסות המדינה מתחילת השנה, מעבר לחזוי, צפויה לסייע לממשלה לעמוד ביעד הגירעון המעודכן לשנת 2015 (2.9%), וייתכן שהגירעון בפועל יהיה אף נמוך ממנו, שכן  הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בכ-2.0% מהתוצר (על פי אומדני משרד האוצר) בלבד. אולם, העמידה ביעד הגירעון בשנת 2016, של 2.9% תוצר, תהיה תלויה במידה רבה ביכולת לשמור על המשך גידול (גם אם בקצב מעט איטי יותר) בהכנסות המדינה – תחום אשר הוכיח עצמו כקשה מאוד לחיזוי על פי ניסיון העבר. ייתכן ומשימה זו תהיה קשה אף יותר לנוכח הפחתות שיעורי המס שהוכרזו בחודש שעבר, אשר עלותן נאמדת בכ-6 מיליארד ₪, על פי אומדני משרד האוצר. 

מנתונים שפורסמו על ידי בנק ישראל, עולה כי היקף ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים ("FDI") הסתכם בחודש אוגוסט השנה בכ-640 מיליוני דולרים (דרך המערכת הבנקאית), כאשר עיקר הפעילות התרכזה בענפי ההיי-טק. מדובר בהיקף השקעה גבוה מהממוצע בארבעת החודשים האחרונים. בנוסף, נציין כי מראשית השנה (ינואר-אוגוסט) הושקעו בישראל כ-9 מיליארד דולר, שהם כ-13.5 מיליארד דולר, במונחים שנתיים. נתון זה מצביע על קצב השקעה  גבוה באופן ניכר מזה של השנה שעברה, ואף גבוה מזה של שנת השיא 2013. דבר המהווה התפתחות חיובית בזרם ההשקעות הנכנסות למשק בשנת 2015 עד כה (ראה/י תרשים). כמו כן, נציין כי נשמר העודף בהשקעות הישירות הנכנסות נטו, בדומה למגמה מראשית השנה.

מנגד, ההשקעות הפיננסיות של תושבי ישראל בחו"ל הסתכמו מראשית 2015 (ינואר-אוגוסט) בכ-8 מיליארד דולר, שהם כ-12 מיליארד דולר, במונחים שנתיים. נתון המשקף היקף שיא ביחס לשנים קודמות, כפי שניתן לראות בתרשים. לסיכום, על אף ההיקף הגדל של תנועות פיננסיות יוצאות מתחילת השנה (אשר בחלקן מגודרות כדי לצמצם חשיפה לשער החליפין), העודף בהשקעות הישירות הנכנסות נטו לצד הערכותינו כי העודף בחשבון השוטף יישמר השנה (בהמשך למגמה של השנים האחרונות), מהווים גורמים בסיסיים אשר תומכים בטווח הארוך (בשילוב עם סביבה פיסקאלית יציבה) ביציבותו של השקל אל מול סל המטבעות. 

בחודשים האחרונים נבלמה מגמת העלייה בכניסות התיירים. החזרה לרמה טרם "צוק איתן" עלולה להיות איטית יותר בהשוואה להתפתחות לאחר אירועים ביטחוניים קודמים 

ברביע השלישי של השנה חלה התמתנות בקצב הגידול של מספר התיירים הנכנסים לישראל. כך, ברביע השלישי נכנסו לישראל בדרך האוויר כ-650 אלף תיירים, לעומת כ-640 אלף ברביע השני וכ-625 אלף ברביע הראשון של השנה. מדובר בגידול של כ-1.6% בלבד ברביע השלישי, זאת לעומת קצבי גידול של כ-2.4% וכ-8% ברביע השני והראשון בהתאמה. נתונים אלה מצביעים על האטה בקצב התאוששות ענף התיירות ממבצע "צוק איתן", שהתרחש בחודשים יולי-אוגוסט אשתקד, והוביל לירידה חדה של כ-40% בתיירות הנכנסת.

מאז חודש ספטמבר 2014, עם תום מבצע "צוק איתן", חלה עלייה במספר כניסות התיירים אשר נמשכה מספר חודשים, אולם נבלמה בארבעת החודשים האחרונים. כך שהרמה הנוכחית עדיין רחוקה בכ-15% מרמת השיא שלפני "צוק איתן". בנוסף, ניתן לראות בתרשים כי בכל שלושת האירועים שקדמו ל"צוק איתן" ומופיעים בתרשים, החזרה להיקף התיירות הנכנסת שקדם לאירוע (נקודת ה-100), התרחשה כחצי שנה עד שנה וחצי לאחר סיומו. אולם, נראה כי הקצב הנוכחי של ההתאוששות עשוי להוביל לחזרה איטית יותר (מעבר לטווח של שנה וחצי) לרמת התיירות הנכנסת טרם המבצע. יתרה מזאת, במידה והאירועים הביטחוניים שמאפיינים את הימים האחרונים יימשכו לפרק זמן ממושך, תיתכן אף דחייה נוספת. 

ד"ר גיל בפמן אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי