סקירת מומחי המסחר על-ידי FUNDER » כל עוד הצפי לריבית בדצמבר קיים הדולר ימשיך להתחזק

פורסם סקר אמון הציבור ומגמות בעסקים | עדכון תחזית הצמיחה ב-OECD

 

 
 

בעז קידר
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
10/11/2015

אלעד שמש, סמנכ"ל הברוקראז' של Colmex, אומר לקראת פתיחת המסחר בוול סטריט כי " שבוע המסחר בוול סטריט צפוי להיפתח במגמה של מימוש רווחים קל. זאת, על רקע דו"ח התעסוקה שפורסם ביום שישי. עם זאת, מימוש הרווחים המסתמן צפוי לדלג על סקטור הפיננסים, שנהנה מההיתכנות להעלאת ריבית. המשקיעים מעודדים מאוד ממצב הכלכלה האמריקאית אך מגלים סימני לחץ בדבר האפשרות להעלאת הריבית בחודש דצמבר. נכון לרגעים אלו, מרגע פרסום דו"ח התעסוקה עד לרגע זה, עלתה ההסתברות להעלאת ריבית בדצמבר מ-48% ל-62%, כאשר מניתוח מכשירי הריבית ההערכה היא כי תתבצע העלאת ריבית מינורית. במקביל, סקטור הקמעונאות, אשר הניע את הראלי האחרון כאשר השלים זינוק שנתי של 30% בקירוב, צפוי לעמוד למבחן כאשר יפורסם בהמשך השבוע נתון המכירות הקמעונאיות. במידה שהנתון לא יציג המשך צמיחה ויכה את התחזיות, סביר שמימוש הרווחים יתמקד בקמעונאות כאשר הכספים צפויים לזרום לסקטור הפיננסים".

הבוקר פורסמו סקר אמון הציבור וסקר מגמות בעסקים:
מדד אמון הציבור ירד לרמה של 25%- לעומת 22%-, כאשר נכרת הרעה משמעותית בציפיות הציבור לגבי המצב הכלכלי הצפוי במשק.

גם סקר מגמות בעסקים לא נשא עימו בשורה והוא מצביע על ירידה (בחלק חדה מאוד) בציפיות העסקים לפעילות בשלושת החודשים הקרובים.
מספר נקודות ראויות לציון :
  1. באופן מפתיע במידה מסויימת, הציפיות לשינוי במחירי הבנייה ירדו באופן חד לרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת 2013. יתכן ויש בזה בשורה לגבי עצירת העלייה במחירי הדיור.
  2. ירידה חדה נרשמה בציפיות להיקף המכירות במסחר הקמעונאי לצד שיפור בציפיות לגבי שינוי במחירי המוצרים.  הווה אומר, פחות מכירות והתייצבות במחירים
  3. הרעה משמעותית נרשמה בציפיות לפעילות בענף המלונאות, ככל הנראה בשל המצב הבטחוני
  4. שיפור קל נרשם בציפיות בענף התעשייה, אולם רוב הפרמטרים הנסקרים נמצאים עדיין בטריטוריה שלילית.
במקביל, ארגון ה OECD  פרסם את התחזית שלו ל 2015- 2017. הארגון הפחית את תחזית הצמיחה השנה ל 2.9% והעלה את תחזיות הצמיחה ל 3.3% ו 3.6% ב 2016 ו 2017 בהתאמה.
התחזית הנ"ל שברירית למדי מאחר וכפי שניתן לראות מהטבלה המצורפת היא מבוססת על שיפור קל מאוד בשיעורי הצמיחה ב 2016 לצד התמתנות נוספת ב 2017.

בנוסף, הארגון מצביע על הירידה החדה בהיקף הסחר העולמי ומטריד מכך על המתאם שקיים בין ירידת היקף הסחר למיתון. בהמשך מסביר הארגון כי הוא מבסס את הערכתו לעלייה בשיעורי הצמיחה על עלייה בשכר ובהשקעות.

לסיכום, הנתונים האחרונים וגם התחזיות אינם מבשרים טובות לגבי הכלכלה הגלובלית (ומן הסתם גם המקומית).
אני מתקשה לראות סיטואציה שבה שוקי המניות ממשיכים לעלות ובאותה עת היקף הפעילות הכלכלית בעולם יורד. 
מכפיל הרווח הנוכחי של מדד 500 P&S  עומד על  17.6 והמכפיל העתידי ל 2016 על 16.2, מה שגוזר עלייה ברווח המצרפי של למעלה מ 8% בשנה הבאה (לפי מורגן סטנלי). לא זול ולא יקר. סביר. אלא שכל סטייה קטנה לרעה, וכפי שראיתם מהתיאור לעיל הוא אינו מופרך מהמציאות עלול לגרור תגובה גם בשווקים. מבחינתנו, בשוק האמריקאי עלינו להתמקד בסקטורים שאמורים ליהנות מהשיפור בצריכה הפרטית בארה"ב, DISCRETIONARY, טכנולוגיה ופיננסים.

התייחסות מחלקת המחקר של בית ההשקעות "טופ אלפא" למסחר:
"המסחר בארץ נפתח במגמה מעורבת עם נטייה לירידות, זאת בהמשך לירידות השערים של אתמול. בשאר העולם אין דרמות, כאשר התמונה במסחר באסיה מעורבת, ובורסות ניקיי ושנחאי עולות בעוד מדד ההאנג סאנג יורד. גם באירופה נפתח המסחר במגמה מעורבת. ביום ו' פורסם נתון תעסוקה חיובי בארה"ב. היקף המשרות החדשות שנוצרו באוקטובר עלה באופן משמעותי על התחזיות ובנוסף תוקנו כלפי מעלה הנתונים של החודשיים הקודמים. נתון חיובי זה מחזק את ההערכה שבחודש דצמבר תתחיל סוף סוף העלאת הרבית המצופה בארה"ב".

FXCM ישראל: "כל עוד הנתונים הכלכליים בארצות הברית ימשיכו לתמוך בצפי להעלאת ריבית בדצמבר הדולר-שקל צפוי להמשיך ולטפס מעלה"
התמונה הפונדמנטלית רק התחזקה לטובת הדולר בעולם, לאחר שאמש פורסם כי הבנק של אירופה מתכנן לבצע הורדת ריבית נוספת בדצמבר. הידיעה הזו רק המחישה את הפער במדיניות בין הפד לבין ה-ECB, ולמעשה למול מרבית הבנקים המרכזים לרבות בנק ישראל, כאשר הבנק האמריקני עשוי להעלות ריבית כבר בדצמבר.

במחלקת המחקר של FXCM ישראל מציינים הבוקר: "לאחר הזינוק שחתם את שבוע המסחר שעבר, הדולר-שקל תיקן כמצופה מעט למטה עם פתיחת שבוע המסחר עד 3.90 אבל החזיק מעמד מעל רמת המפתח הפסיכולוגית וכעת שוב נסחר בטריטוריה של 3.91-3.92. התיקון הטכני הזה היה צפוי למדי, אבל למעשה התמונה הפונדמנטלית רק התחזקה לטובת הדולר בעולם, לאחר שאמש פורסם כי הבנק של אירופה מתכנן לבצע הורדת ריבית נוספת בדצמבר. הידיעה הזו רק המחישה את הפער במדיניות בין הפד לבין ה-ECB, ולמעשה למול מרבית הבנקים המרכזים לרבות בנק ישראל, כאשר הבנק האמריקני עשוי להעלות ריבית כבר בדצמבר, וזאת לאור נתוני התעסוקה המפתיעים לטובה שפורסמו ביום שישי ולמעשה טרפו את הקלפים. גם אם נראה תיקון כלשהו בדולר בימים הקרובים, כל עוד הנתונים הכלכליים בארצות הברית ימשיכו לתמוך בצפי להעלאת ריבית בדצמבר הדולר-שקל צפוי להמשיך ולטפס מעלה. עלייה מעל 3.93 תסלול את הדרך ל-3.95". 

לדברי עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים:

"דוח תעסוקה החזק בארה"ב מעלה את ההסתברות להעלאת הריבית בארה"ב בדצמבר. המשמעות המיידית עבור השוק הישראלי הוא פיחות של השקל ועליית עקום התשואות, מאחר שמהלך כזה סוגר כמעט לחלוטין את האפשרות שנראה ריבית שלילית בישראל או הפעלה של כלים לא קונבנציונאליים אחרים שהשוק לקח בחשבון כאפשרות ריאלית. אבל בטווח הקצת יותר ארוך, חשוב לזכור (והבנק האמריקאי עוד יחזור ויזכירו לנו) שהצמיחה העולמית עדיין מדשדשת, אין אינפלציה משמעותית והריביות יישארו נמוכות מאוד (כן, גם בארה"ב) עוד זמן רב. מכאן שבסופו של יום (אחרי שהשוק יסיים את ההתאמה שלו לאינפורמציה החדשה) השקל צריך לחזור ולהתחזק – כתוצאה מהגורמים המבניים הפועלים במשק בהם: עודף גדול בחשבון השוטף של מאזן תשלומים, המשך זרימת השקעות ישירות לישראל, העלייה בהסתברות להעברת מתווה הגז ופיתוח לוויתן ומעל לכל, ובניגוד לעבר בשל כך שהאינפלציה בישראל נמוכה מהאינפלציה בארה"ב – ומכאן שהריבית הריאלית בישראל נשארת גבוהה יותר"

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI  בית השקעות:
אין ספק כי בבנק ישראל קיבלו בחיוב את התפנית המהירה בשווקים שהובילה להסתברות גוברת להעלאת הריבית בארה"ב בדצמבר. 
התפתחות זו מפחיתה את ההסתברות לנקיטת צעדים נוספים מצד בנק ישראל וזאת עד לנקודה בה הציפיות להעלאת הריבית בארה"ב יתמתנו מחדש. 
החלטת הריבית האחרונה בה הכניס הבנק לשימוש את ההכוונה העתידית הייתה במקומה שכן היא ממתנת את ההערכות לגבי שינוי מקביל במדיניות המוניטארית המקומית ומשכך תומכת בהחלשת השקל. 
פרוטקול הריבית האחרון הראה כי ההחלטה לנקוט בהכוונה עתידית שיקפה אמנם את ההערכות לדחייה מסוימת בהעלאת הריבית בארה"ב ולנקיטת צעדים מרחיבים באירופה, אך גם הושפעה מהחשש לפגיעה של המצב הביטחוני בצריכה הפרטית, התפתחות שעלולה להוביל לקצבי צמיחה נמוכים של המשק בהתחשב בחולשת היצוא שצפויה להימשך גם בשנה הקרובה. 













הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

x