שגיא שטיין ממגדל שוקי הון ממליץ למכור אג"ח "שחר" ארוך

ההנחה הבסיסית היא כי - אגרת חוב מסוג שחר היא מכשיר סולידי. האומנם? משקיעים רבים צפו באגרת חוב מסוג 2683 יורדת ביחד עם מדד תל-אביב 25 בכ-3% תוך מספר ימים באמצע חודש יוני. אמרנו סולידי, לא? אז כיצד אגרת חוב יורדת כמעט כמו אפיק המנייתי? אז בזמן שכזה, שמשקיעים תוהים מהו מכשיר סולידי ואיפה ניתן למצוא אותו. ניפקנו הסבר קצר בעניין

ראשית כל, מהן אגרות חוב מסוג שחר? אגרות חוב מסוג שחר הינן אגרת חוב המונפקת על ידי ממשלת ישראל בהתאם לתוכנית ההנפקות שקובע משרד האוצר ונושאת ריבית קבועה עד סוף התקופה. אגרת חוב זו הנה אגרת שקלית ואינה צמודה למדד כלשהו או למטבע זר.

אגרות אילו ירדו בחדות  באמצע חודש אך, כאמור, הם תיקנו אך עדיין נמצאות מתחת לשיא. הגורם המרכזי לירידות החדות היה השוק האמריקאי. סדרת נתונים כלכליים חזקים בארה"ב שכנעו משקיעים כי כלכלת ארצות הברית אינה עומדת בפני מיתון וכי בניגוד להערכתם המוקדמת לא צפויות הורדות ריבית מצד הפדרל רזרב בתקופה הקרובה. שינוי ההערכה החד גרם לשינוי חד בפוזיציות שהחזיקו משקיעים אלו והם מכרו אג"ח אמריקאי בכל הטווחים. כתוצאה מכך עלו התשואות באג"ח האמריקאי. תיקון חד ומהיר זה הביא לתיקון מקביל בשווקים המתעוררים אשר העקום האמריקאי מהווה מדד יחס עבורם וישראל ביניהם.

התיקון בישראל היה חריף אף יותר משתי סיבות עיקריות. הראשונה שבהן היא הערכות כי גם בישראל ירידות הריבית הסתיימו ומכך ההסתברות לרווחי ההון באגרות החוב הארוכות הפכה נמוכה יותר. הסיבה השנייה נעוצה בשער הדולר שהגיע לרמה נמוכה מאוד והמשקיעים הזרים העריכו כי גם שם לא יוכלו להיווצר רווחי הון נוספים. שילוב של שלושת הגורמים הללו הביא לירידות חדות באגרות השקליות כאשר הנפגעות הגדולות היו האגרות השקליות הארוכות בעלות המנוף הגדול. 

אז אם אנחנו רוצים להשקיע באגרות חוב איפה מומלץ להשקיע מבלי לפחד שאגרת זו תרד בחדות במהלך חודש אחד? כלל האצבע באגרות חוב שקליות של ממשלת ישראל הוא, ככל שהאג"ח יותר קצר, כך הוא פחות מסוכן. אגרות חוב שקליות מבטיחות אמנם תשואה קבועה עד תום התקופה מרגע קנייתן, אך חשוב להבין כי כל שינוי לטובה או לרעה בהערכה באשר למצב הכלכלי יגזור תשואה שונה לאגרות החוב. שינוי התשואה ישנה את מחירי האגרות כאשר השינוי יהיה בדרך כלל חד יותר ככל שמשך חיי האיגרת ארוך יותר.

היות והימים הקרובים צפויים להתאפיין בתנודתיות רבה בשוק אגרות החוב ובהתאם הפוטנציאל לעליות או ירידות חדות בערך האיגרות ימשיך להיות גבוה, למשקיע אשר חושש ומעוניין להגן על כספו מומלץ להשקיע באגרות חוב לטווח קצר או במלווה קצרי מועד (מק"מ) שמנפיק בנק ישראל, אשר גם הוא בדומה לאגרות חוב מסוג שחר מבטיח תשואה שקלית קבועה. 

מה ההשלכות של האירועים האחרונים על שוק ההון המקומי? שינוי ההערכות בדבר כיוון הכלכלה בארה"ב והריבית בישראל יצרו מצב חדש והתשואות של האגרות השקליות לאחר ירידה חדה ותיקון חלקי בסיום שבוע המסחר עדיין לא התייצבו לחלוטין. באשר לשער החליפין שקל-דולר. למרות שבטווח הארוך והבינוני פועלים על שער החליפין גורמים רבים ניתן לייחס את השינוי המהיר בשערו לשילוב שבין מכירות אגרות שקליות על ידי זרים והחזרת כספם לחו"ל ובין התחזקות הדולר אל מול המטבעות  העיקריים בעולם כחלק משינוי ההערכה באשר לצמיחת הכלכלה האמריקאית. פעילות ספקולטיבית של גורמים שונים בשוק רק העצימה את מגמת ההתחזקות של הדולר.

השאלה הגדולה היא האם נראה התייצבות של שער הדולר ברמות אילו?  תהליך התחזקות הדולר מביא לכך שמוצרים מסוימים במדד המחירים לצרכן אשר מוצמדים לדולר והביאו בשנתיים האחרונות לירידה במדד המחירים לצרכן, כבר אינם משפיעים על המדד לשלילה. אם יתייצב שער הדולר ברמות אילו נראה מדדים חיוביים ושיפור משמעותי בהסתברות לעמידת בנק ישראל ביעד האינפלציה כבר השנה. אם יתקיים תרחיש זה, צפוי בנק ישראל להתחיל להעלות את הריבית לקראת סוף השנה.

שגיא שטיין הינו מנהל קרנות אג"ח במגדל שוקי הון ומשקיע בניירות ערך שונים ,לרבות ני"ע המוזכרים בכתבה זו. בכל מקרה, אין לראות בכתבה זו משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו. מאמר זה אינו בא להחליף ייעוץ על בסיס אישי. במאמרים, בידיעות, בכתבות, בנתונים הפיננסיים ובכל חומר כתוב ומצולם אחר המתפרסם באתר פאנדר, או באמצעות אתר פאנדר  אין משום המלצה או חוות דעת בקשר  לרכישת או מכירת ניירות ערך.