נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

עידן אזולאי-מנכ"ל אפסילון קרנות נאמנות: "השוק יעלה בהתאם לצמיחה העולמית"

"מדיניות פיסקאלית ומדיניות מוניטארית משפיעה היום יותר על האווירה מאשר על כיוונם של מדדי המניות...רמז למגמתם העתידית של מדדי המניות נמצא בכיוונה של הכלכלה הגלובלית יותר מאשר בספרי התקציב של הממשלה המקומית." עידן אזולאי מנכ"ל אפסילון קרנות נאמנות מסביר את הקשר בין העליות בבורסה לצמיחה העולמית.

 

 
 

עידן אזולאי
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
17/07/2007

בשבוע שעבר הסתייענו בבנק ישראל כדי לנסות ולהעריך את הסיכוי להמשך הצמיחה במשק ובשוק ההון.  לפחות מנקודת המבט המקומית, ברור לכל כי המשך נקיטת משמעת פיסקאלית היא המפתח להצלחה.  אבל כידוע, העולם כבר הפך מזמן למשק אחד גדול (רק לא להשתמש במונח "כפר גלובלי") ומה שמתרחש בחלק אחד של העולם משפיע על חלקים אחרים בו.  הגורמים המקומיים של כל משק פתוח בעולם מאבדים אט – אט מחשיבותם אל מול הגורמים הגלובליים.  הפתיחות, "העולם השטוח", הסרת חסמי המסחר העלו את חשיבותה של הכלכלה הגלובלית לעומת הגורמים של כל משק בנפרד.

מי שחזה נכונה לפני כשנה את מה שעובר כעת על המשק האמריקאי, יכול היה להניח כי בעקבות הצניחה בקצב הצמיחה של המשק והמפולת בשוק הנדל"ן, יקשה על השוק האמריקאי להגיע לשערי השיא שלו בו הם נמצאים כיום.  שלא לדבר על מחיר הנפט ושאר הסחורות שמגמת העלייה בהם עדיין בעיצומה.
הגרף שמוצג למטה מתאר את המתאם בין רווחי החברות האמריקאיות לבין  שיעורי הצמיחה הגלובליים בעשרים השנים האחרונות.  אל תחפשו את המתאם לצמיחת המשק האמריקאי מאחר וזה הלך והתפוגג בשנים האחרונות.  עסקיהן של יותר ויותר חברות אמריקאיות נשענים על הפעילות שלהן ברחבי העולם ופחות על מה שמתרחש בארה"ב וכך יוצא שלמרות "הנחיתה הרכה" שחווה המשק האמריקאי, מדדי המניות נמצאים כיום בשערי שיא.

תופעה דומה מאפיינת גם את השוק הישראלי.  מספר חברות המעו"ף שמוקד עסקיהן נמצא בחו"ל, עומד היום על חמש עשרה חברות מתוך עשרים וחמש החברות לעומת שלוש בלבד (!) בסוף שנת 2001.  טבע וכי"ל כבר מזמן אינן בין החברות הבודדות שמושפעות במידה מועטה מסביבת המקרו המקומית.  למעשה, למעט הבנקים וחברות הביטוח, כל שאר החברות במדד המעו"ף הן חברות גלובליות.  וככאלה, מה שישפיע עליהן הוא מגמת הצמיחה העולמית ולאו דווקא המדיניות הכלכלית של הממשלה. החשיבות של ההיבט הטכני עולה כאשר מנסים לחזות את כיוונם של מדדי המניות.

המתאם בין מגמות המקרו גלובליות לבין השינוי במדדים המקומיים ילך ויגדל.  על כך יש להוסיף את המספר ההולך וגדל של חברות דואליות שהן בדרך כלל חברות היי טק שנוטות לבצע רישום כפול, מה שרק יגביר את המתאם שבין הצמיחה הגלובלית למדדי המניות.
מדיניות פיסקאלית ומדיניות מוניטארית משפיעה היום יותר על אווירה מאשר על כיוונם של מדדי המניות.

האוצר הפחית את תחזית הצמיחה למשק ל 4.2% לשנת 2008 בהתבסס בין היתר על האטה בקצב הצמיחה הגלובלית.  האוצר צופה יציבות בקצב הצמיחה המשוקלל של המדינות המפותחות מקרב גוש האירו וארה"ב לפי משקלן בייצוא הישראלי.  אולם, מבט אל עוגת הסחר של ישראל מראה כי יותר ויותר ייצוא מופנה לעבר המשקים המתעוררים, בדיוק כפי שמתרחש בכל משק מפותח אחר בעולם ולכן התלות שלנו בהם עולה.
לפיכך, רמז למגמתם העתידית של מדדי המניות נמצא בכיוונה של הכלכלה הגלובלית יותר מאשר בספרי התקציב של הממשלה המקומית.

x