מאיר מזוז, סמנכ"ל הראל פיא- "לדעתי הירידות בשווקים הן רק תיקון."

מאיר שלום, הימים הינם ימים לא קלים לבורסה איך אתה רואה את השוק?

נקודת המפתח היא לראות האם השוק האמריקאי יכנס למיתון עקב משבר האשראי ,כן או לא?  להערכתי, כרגע לא, ולכן זהו יותר תיקון מאשר שינוי מגמה. בכל אופן צריך לעקוב בדריכות ולהיות עם היד על הדופק.

מה לגבי השוק הסולידי?

להערכתנו אנו נמצאים במצב של אינפלציה עולה.לפני חודשיים דיברו על אינפלציה נמוכה, אולם עקב עליית הדולר, הנפט, והסחורות הגענו למצב של אינפלציה שקרובה לשלושה אחוז במונחים שנתיים.על כן להערכתי הנגיד יעלה את הריבית בין 0.75%  ל 1% . זה כמובן ישפיע על איגרות החוב בעלות המח"מ הקצר.בטווח הארוך יותר, אני צופה ירידה של קצב האינפלציה לרמות של 1.5% עד 2% ברמה שנתית שתביא ליציבות באג"ח הקצר.

איך אתה רואה את תשואות האג"ח הארוך?

כתוצאה מהעלאת הריבית, התשואות עולות (כיום תשואת אג"ח ממשלת ישראל ל 10 שנים עומדת על 6.14% ) ומאד תלוי מה יקרה לתשואות האג"חים הארוכים בעולם. לדעתי ,התשואה של האג"ח הארוך אטרקטיבית ויש מקום להתחיל לקנות במינון מתאים בגלל שהאינפלציה ארוכת הטווח היא 1.5-2% ולא  3%. ולכן המשקיעים הסבלנים לטווח ארוך יכולים להרוויח.

מה להערכתך צפוי להיות בשער הדולר?

להערכתי,הדולר נמצא במקום הראוי (4.34 ) ובהינתן רגיעה בבורסות העולם הוא צפוי לרדת ל 4.25-4.30 שזה המחיר שנראה לנו סביר. אין ספק שבימים של פאניקה הדולר יכול לעלות אפילו ל 4.5 ש"ח לדולר, אולם בטווח הארוך יותר הריבית שתעלה תוריד את הדולר חזרה.   

הראיון שלנו עם מאיר מלווה בהרבה רגעים שבהם הוא עוקב בדריכות אחר תנודות השוק במסכים הגדולים שבמשרדו. ולא עוברת דקה מבלי שמאיר מעביר הוראה או מקבל עדכון מחדר המסחר. הפדיונות בקרנות הופכים את המשבר בשוק למשהו שהוא לא רק וירטואלי.

פדיונות

מה דעתך על הפידיונות של הציבור בקרנות הנאמנות בימים האחרונים?

זה טבעי שיש מי שנילחץ ופודה קרנות ולדעתי זו טעות של חלק מהציבור שמשקיע לטווחים קצרים. הפדיונות אינם נחלתן של קרנות הנאמנות בלבד.גם בתעודות הסל הציבור מוכר ויוצא מהשקעותיו. צריך להבין שדווקא בימים של משבר, קרנות הנאמנות הן מכשיר עדיף עקב יכולתן לשנות את תמהיל ההשקעות שלהן. קרנות הנאמנות משולות לרכב הנהוג בידי נהג מיומן וזהיר לעומת תעודות הסל המשולות לרכב הנהוג בידי נהג אוטומטי. על כן, לאורך זמן מנהל קרן יכול להצליח ולהשיג תשואות עודפות. בוודאי בהתחשב בסטיית התקן. מנפיקי תעודות הסל תמיד מתעלמים מסטיית התקן.

פוליסות חיסכון

מה דעתך על פוליסות החיסכון המונפקות על ידי חברות הביטוח והתחרות הגוברת מצד חברות הביטוח על כספו של הציבור, בייחוד בהתחשב בכך שהראל-פיא הינה בבעלות חברת ביטוח?

"ההתנהלות של המנהלים בהראל-פיא בתחום זה היא מקצוענית, כך נהגנו בעבר כשהיינו תחת בל"ל וכך גם ננהג כיום. אנחנו מנסים לעשות את הטוב ביותר בצד המקצועי בניהול ההשקעות וזה הדבר היחיד שבאמת מעסיק אותי-זה הג`וב שלי." בשלב זה שולף מאיר את עיתון גלובס מה 11 ביולי ומציג לי בגאווה לא קטנה את דרוג חברות קרנות הנאמנות של "גלובס-מעלות" הממקם את הראל-פיא במקומות הראשונים בקטגוריות של אג"ח בארץ, מניות ישראליות וקרנות שיקליות בקבוצת המנהלים הגדולים. "הדרוג של גלובס -מעלות הוא לשלוש שנים והוא מתחשב גם בתשואות וגם בסיכון ושם אנחנו ראשונים."

"כיום אנחנו הקבוצה השלישית בגודלה בשוק, אלא אם אתה מחבר את אילנות בטוחה וכלל אז אנחנו במקום הרביעי."

איך אתה רואה את תעשית קרנות הנאמנות גודלת?

תראה אחוז ההחזקה של הציבור בקרנות הנאמנות הוא מהנמוכים בעולם ואילו אחוז ההחזקה שלו בתעודות סל הוא מהגבוהים בעולם ולדעתי הכל נובע מכך שהציבור כל הזמן שומע בתיקשורת שקרנות הנאמנות לא מצליחות להכות את המדדים ושהם בעצם לא ממש הוגנות בעמלות שלהן וזה ממש לא מדויק. המנהלים הטובים דווקה כן מצליחים להכות את המדדים ואני רואה את זה אצלנו כל הזמן, בטח בהתחשב בסיכון. וגם בעניין העמלות אינני חושב שיש הבדל גדול ביננו לבין העמלות בעולם ברוב סוגי הקרנות. לדוגמה: בתחום קרנות הנאמנות הסולידיות דמי הניהול בישראל הן סביב 1% וקצת ואילו בעולם דמי הניהול הן בערך 1.25% לשנה. לעומת זאת דמי הניהול בתחום המנייתי בעולה נע סביב 2% לשנה כאשר בישראל הוא גבוהה יותר. זה נובע מכך שיש עלויות גבוהות של מחקר בתחום המנייתי שההיקף המצומצם של הקרנות לא מצליח עדיין לכסות בצורה שתאפשר הוזלה של דמי הניהול ולכן דמי הניהול ירדו כאשר ההיקפים בתחום יעלו.

אתר אינטרנט לרכישת קרנות

מה דעתך על הפרוייקט של איגוד הקרנות לבניית אתר אינטרנט לרכישת קרנות נאמנות עוקף בנקים, או יותר נכון עוקף עמלת הפצה?

אין ספק שעמלת ההפצה משפיע אף היא על דמי הניהול בתחום ולכן תחרות בתחום זה לא תזיק לצרכן. אולם אני מעריך שהפרוייקט לא יצליח לחדור לכל שכבות האוכלוסיה. לדעתי רוב המשתמשים יהיו צעירים בעלי גישה טכנולוגית, ולצערי הכסף הגדול לא נמצא בידיהם אלא אצל המבוגרים יותר שימשיכו לנהוג כפי שנהו עד היום. יתכן עם זאת שהבנקים יוזילו לצרכן את העלויות עקב הפרוייקט ואם זה יקרה אז דיינו. אני חושב שזה פרויקט חיובי שרק בטווח הארוך יניב פירות.

שקיפות

מה דעתך על הנגישות הגבוה שיש היום לצרכן להרכבי הקרנות?

לדעתי זו יוזמה מבורכת. הלקוח יכול לראות בדיוק איך אנחנו משקיעים את כספו ולהבין את המורכבות של נושא ההשקעות. עם זאת העיכוב בפרסום הנתונים חשוב על מנת לא לתת למתחרים שלנו להנות חינם מההשקעה שלנו במחקר. חודש וחצי עיכוב בנתונים מאזן לדעתי בין הצורך של הלקוחות לשקיפות לצורך שלנו בסודיות. עלו והצליחו.

לסיום מה אתה ממליץ ללקוחות לעשות בימים סוערים אלו בשווקים?

ראשית אני ממליץ לכל אחד לבחון האם רמת הסיכון של התיק שלו מתאימה לו. במידה והתוצאה היא שהתיק הוא בעל סיכון רב מכפי שהלקוח צריך אז אני ממליץ להקנין את הסיכון באופן מידי, אולם אם התיק הוא בעל סיכון נמוך והלקוח מסוגל לעמוד בסיכון גבוה מכפי שהוא נמצא בו כיום אז המלצתי היא להגדיל חשיפה גם בתחום האג"ח וגם בתחום המניות. ימים כאלו תמיד מביאים איתם היזדמנויות שלא חוזרות.