רשות ניירות ערך >> בשנת 2015 שכר הבכירים הממוצע בכל החברות הבורסאיות עמד על כ-1.65 מיליוני ₪, לעומת ממוצע של 1.7 מיליון בשנת 2014

בשנת 2015 שכר הבכירים הממוצע בכל החברות הבורסאיות עמד על כ-1.65 מיליוני ₪,  לעומת ממוצע של 1.7 מיליון בשנת 2014.

בניכוי העשירון העליון של הבכירים מתקבל כי ממוצע השכר במשק הינו כ- 1.1 מיליון ₪.

שווי החברות הציבוריות עלה בכ-55% בין השנים 2012-2015, בעוד שכר הבכירים עלה בכ-9% בלבד בתקופה זו. בין השנים 2014-2015 עלה שווי החברות הציבוריות בכ20%, בעוד שממוצע שכר הבכירים ירד בכ3%.

בשנת 2015 שכר ממוצע בחברות ת"א 100 ירד ב-9%.

בפילוח לתפקידים הנ"ל בהתבוננות על חברות ת"א 100 בלבד, מתברר כי ישנה עלייה של כ- 7.5% בשכר הממוצע למנכ"ל בשנת 2015. לעומת זאת, ישנה ירידה בשכר הממוצע בשאר התפקידים.

עלות שכרם של כ18% מכלל הבכירים עולה  על 2.5 מיליון ₪ בשנה.

אחוז הבכירים ששכרם עולה  על 2.5 מיליון ₪ בשנה הגבוה ביותר הוא בענף הפיננסי. גם ממוצע שכר הבכירים הגבוה ביותר בשוק ההון הישראלי הוא בענף הפיננסים: בכירים בענף משתכרים בממוצע סביב 2.4 מיליון ₪ בשנה. עם זאת, ישנה ירידה שכר עקבית בענף , כך שבשנת 2013 השכר הממוצע עמד על כ3 מיליון ₪ בשנה ובשנת 2014 על כ2.6 מיליון ₪.

בנוסף, בשנת 2015 בענף הפיננסי ישנה ירידה גם באחוז החברות בהן הבכירים הרוויחו מעל 2.5 מיליוני ₪.

בכ-90% מהחברות הציבוריות בבורסה קיים בעל שליטה.

בעלי שליטה מהווים כ-15% מסך הבכירים המועסקים בחברות הבורסאיות.

בעלי שליטה מהווים כ23% מהמנכ"לים וכ40% מראשי הדירקטוריון בחברות.

שכר בעלי שליטה המכהנים כבכירים גבוה בממוצע בכ-23% משכר הבכירים השכירים.

בחלק מהפרמטרים נמצא שיפור בקשר בין ביצועי החברה ותגמול הבכירים.

השכר בחברות מושפע מאד מהשכר אותו מקבלים עמיתים בענף, גם לאחר נטרול הגורמים  המשותפים לחברה ולענף.

בחברות המשתייכות לת"א 100 אחוז גבוה יותר של אחזקות מוסדיים במניות החברה מתואם עם שכר נמוך יותר.

בשנת 2015 (בה מרבית החברות פרסמו עדכון למדיניות קיימת) עמד שיעור החלטות האסיפה המאושרות על כ91%, כמעט ללא שינוי מ 2014 (בה מרבית החברות פרסמו מדיניות לראשונה). שיעור ההחלטות שהתקבלו בדירקטוריון בניגוד להחלטת האסיפה ("אוברולינג"), ירד מ- 8% ל4% בין השנים.

בחלוקה לענפים, ניתן לראות כי בשנים 2014-2015 שיעור האוברולינג היה גבוה יחסית בענף התעשיה, שם עומד על כ10%, ולאחריו בענפי המסחר והשירותים ובענף הנדל"ן, שם עומד על כ8% מההחלטות, לעומת זאת בענף הפיננסים והמסחר והשירותים שיעור זה עמד על כ- 3-4% ואילו בענף חיפושי גז ונפט לא היה אוברולינג כלל .