שרית מנחם - TheMarker
26/12/2007
שוק ההון הישראלי עבר מהפך בעשור האחרון, תעודות סל ושאר מוצרים מובנים נגסו בענף הקרנות. ועתה, אחרי שהרפורמה של השנתיים האחרונות שינתה לחלוטין את פניו של ענף החיסכון הפנסיוני - הפכה אותו לתחרותי ול"סקסי" יותר - מגיע השינוי גם לתחום קרנות הנאמנות. רפורמה שעשויה לנער ולרענן את הענף המסורתי, שנרדם.
בשבוע שעבר הגישו מנהלי הקרנות לרשות ניירות ערך דו"חות המסווגים את הקרנות שבניהולם. הדו"ח הוא שלב מקדים לרפורמה בענף קרנות הנאמנות, שתיכנס לתוקף עם תחילתה של השנה האזרחית החדשה.
יאיר לפידות מנכ"ל ילין-לפידות ניהול קרנות נאמנות:
"הבשורה העיקרית היא בעניין השקיפות. מנהלי קרנות הנאמנות נדרשים לפירוט רב יותר לגבי מדיניות ההשקעות של הקרן, מדדי הייחוס והחשיפה לאפיקי ההשקעה. הרפורמה מחייבת גם שימוש בשמות רלוונטיים לקרן ולאופי השקעותיה. השקיפות מאפשרת להשוות ביתר דיוק בין קרנות עם מדיניות דומה. נקודה נוספת קשורה להתייחסות לחשיפה אמיתית לנכסים. כך, לא ניתן יהיה להסוות חשיפה מנייתית בשימוש באג"ח להמרה בתוך הכסף או בחוזים עתידיים. הרפורמה מכוונת להגן על המשקיעים מפני ניסיון למניפולציות והסוואת כישלונות של מנהלי הקרנות".
קלמן שחם מנכ"ל אלטשולר שחם
"הסיווגים והשקיפות המוגברת יעזרו לצרכן לקבל החלטות נבונות וכמו כן, אפשרויות פעולה רבות ונרחבות למנהלי הקרנות. ספציפית לנו, הסיווגים החדשים והשקיפות יגרמו לכך שקרנות הנאמנות של אלטשולר שחם ימוקמו במערכות הדירוג במקומות הראויים להם - דבר שנמנע עד כה בגלל שיטות הסיווג הקיימות שגרמו לדירוגים בלתי הולמים ואף מעוותים של כמה מהקרנות. לסיכום, אנו מברכים על השינוי".
רועי ורמוס מנכ"ל פסגות אופק:
"לרפורמה תהיה השפעה חיובית על השוק, בעיקר בכל הנוגע לשקיפות לציבור. שיטת הסיווג החדשה תקנה ללקוחות הקצה וליועצי הבנקים כלים אובייקטיוויים ובנצ`מרק ברור לבחינה ולהשוואה של ביצועי הקרנות.התחרות בשוק תשתכלל ותגבר, לצד עלייה במספר קרנות הנאמנות, שתנבע מסוגי הקרנות החדשים שניתן יהיה להנפיק".
עיקרי הרפורמה
פרופיל חשיפה
אספקט חשוב שיבוא לידי שינוי הוא פרופיל החשיפה של הקרנות. לפרופיל החשיפה של הקרן חשיבות רבה, שכן הוא נועד לפרט את טווח החשיפה של הקרן לנכסי בסיס שונים. המטרה היא להציג בפני ציבור המשקיעים מידע אודות ההרכב של נכסי הקרן ועל התנודתיות הצפויה בה. פרופיל החשיפה של הקרן יחווה בשם הקרן והאותיות ח(חייבת) ו-פ(פטורה), שמופיעות כיום בשמות הקרנות, לא יופיעו יותר.
ברשות החליטו שאפשר להשמיט את האותיות המורות לנו אם הקרן חייבת או פטורה ממס, מאחר ש-90% מהקרנות ומהיקף הכסף המנוהל בקרנות נמצא בקרנות פטורות. פרסום הקרן יחייב הערת שוליים אם הקרן חייבת או פטורה - אבל החיווי כבר לא יהיה חלק משם הקרן.
את מקומן של האותיות יתפסו חיוויים אחרים, כמו D2 ,A1, שיסמנו פרופיל חשיפה למניות ולמט"ח. דרגת החשיפה של הקרן למניות תסומן באמצעות ספרה; דרגת החשיפה המטבעית של הקרן תסומן על ידי אות לועזית. קרן שתוסמן 00, למשל, תהיה קרן שאין לה חשיפה מנייתית או חשיפה מטבעית. קרן שתוסמן B3 תהיה כזו עם חשיפה מטבעית של 30% וחשיפה מנייתית של 50%.
הקרן "אפסילון 36", החשופה 91% למניות ולאופציות וכן חשופה מטבעית, תוסיף את החיווי A4 לשם הקרן. הספרה 4 מייצגת שיעור חשיפה גדול מ-50% ולכל היותר 120%. האות A מסמלת חשיפה מטבעית מרבית בשיעור 10%.
לשמה של קרן הנאמנות "להק בלפור 10 חייבת", המשקיעה 76% במניות ובאופציות ו-24% באג"ח לא צמודות, יצורפו האותיות 4 ו-0 לפי התקנות החדשות. הספרה 0 מסמלת שיעור אפסי של חשיפה מטבעית; החשיפה המנייתית הגבוהה של הקרן תתבטא בספרה 4, שמסמלת שיעור חשיפה מנייתי של 50%-120%.
| סיווג הקרנות החדש |
|
מט"ח | מניות | שיעור חשיפה לתחום |
0 | 0 | 0% |
A | 1 | 10% |
B | 2 | 30% |
C | 3 | 50% |
D | 4 | 120% |
E | 5 | 200% |
F | 6 | 200%+ |
עם ישומה של הרפורמה, בעוד פחות מחודש, כשנעיין בנתוני הבורסה במוספים הכלכליים הם יוצגו בשלוש רמות איפיון. החלוקה תתבצע לפי כותרת-על, כותרת ראשית וכותרת משנית - והסיווג החדש יאפשר להשוות את תשואות קרנות בכל קבוצה המאפיינת מדיניות השקעה.
הצגת התשואות בקטגוריות מצומצמות ומאפיינות יותר תאפשר השוואת תשואות מייצגת יותר. עד היום קבעו את הקטגוריות הבורסה בשיתוף איגוד הקרנות. לעתים נמצאו שתי קרנות בעלות שם דומה באותה קטגוריה - אבל מדיניות ההשקעה שלהן היתה שונה לגמרי.
דוגמה: בקטגוריה אג"ח כללי ניתן למצוא את הקרן "איילון אג"ח כללי פטורה", שאינה חשופה כלל למניות (3.5% אג"ח להמרה) - אבל לאותה קטגוריה השתייכה גם "רקאנטי חיסכון עם מניות". לקרן של רקנאטי חשיפה מנייתית של 40%. מכאן, ההשוואה שמתבצעת בתוך הקטגוריה, אג"ח כללי, משווה בין קרנות ששונות מהותית במדיניות ההשקעה, בתנודתיות, ברמת הסיכון - וקרוב לוודאי שלאורך זמן גם בתשואה.
מיון פרטני יותר יאפשר קטגוריות אחידות יותר. כך שלקרנות באותה קבוצה תהיה מדיניות השקעה דומה יחסית - וההשוואה ביניהן תהיה מהימנה יותר.
לכל קרן יש שם
הכותרות החדשות יסייעו במיוחד בקרנות ששמן אפילו לא רומז על מדיניות ההשקעה שלהן. כך, הקרן "אפסילון 36 פטורה" תופיע תחת כותרת-על של "מניות בארץ", כותרת ראשית של "מדד המניות" וכותרת משנה בשם "מדד המניות בארץ". קרן הנאמנות "פריזמה ארז", המשקיעה 98% במניות, תסווג לפי כותרת-על "מניות בארץ" וכותרת ראשית "מניות כללי".
כמו כן בפרסום ייכללו מאפיינים נוספים-חדשים, כמו שם מנהל הקרן, כותרת מאפיינת של הקרן, פרופיל החשיפה של הקרן (יוסבר בהמשך), תשואה שקלית לתקופות אחידות, סטיית התקן ושיעור השכר השנתי של מנהלי הקרן.
ברשות גם הדגישו כי שמות הקרנות ייצגו באופן אחיד את מדיניות ההשקעות של הקרן, כך ששם של הקרן לא יגרום למשקיע להסיק על מדיניות השקעות מסוימת, כאשר בפועל מדובר במדיניות שונה לחלוטין. אם שם הקרן כולל את הביטוי "חשיפה למניות" או "מניות", למשל, הקרן תהיה מחויבת להשקיע 50% באפיק זה. קרן "אגרסיבית" תהיה מחויבת לחשיפה מנייתית בשיעור 120%, וקרן שתשווה לעצמה אופי חסר סיכון ותכלול מונחים כמו "סולידית" או "חיסכון" תהיה מחויבת להשקיע 75% מנכסיה באג"ח ממשלתיות, באג"ח המדורגות AA ומעלה או בפיקדונות. בקרן כזו החשיפה למניות לא תהיה גבוהה מ-10%.
באותו חוזר הדגישו ברשות כי כחלק מהרפורמה נקבע כי לא תפורסם תשואה לתקופה שבה חל שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של הקרן, או שהקרן לא פעלה בה או בחלק ממנה. הסיבה לאי-הצגת המידע תצוין בהערת שוליים. כלומר, מפרסם יהיה רשאי לפרסם תשואה של קרן לתקופה שקדמה לכניסת התקנות לתוקף רק בהסתמך על הצהרת מנהל הקרן, כי סיווג הקרן כמפורט בדו"ח משקף את אופן ניהולה בתקופה המצוינת בו.
