הכלכלן הראשי במשרד האוצר נפגש עם משלחת נציבות האיחוד האירופאי במטרה להדק את שיתוף הפעולה הכלכלי

הכלכלן הראשי של משרד האוצר, יואל נוה: "הקשר הכלכלי בין ישראל לאיחוד האירופי הינו בעל חשיבות עצומה. דיאלוג כלכלי מקצועי בין הצדדים חיוני גם ליצירת שיתופי פעולה בארגונים כלכליים בינלאומיים כגון OECD".

הכלכלן הראשי, יואל נוה, ומנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל ,נתן זוסמן, נפגשו הבוקר עם ראש משלחת האיחוד האירופאי לדיאלוג הכלכלי, הליודורו טמפראנו, במטרה לסכם את הדיאלוג הכלכלי להגברת שיתוף הפעולה בין ישראל לאיחוד האירופאי. הדיאלוג הכלכלי מתקיים היום במשרד האוצר, בהשתתפות נציגים מנציבות האיחוד האירופי אגף כלכלה ופיננסיים (DG-Economic and Finance) ואגף יציבות פיננסית ושוקי הון (DG FISMA) , ממרכז מחקר גרמני למדיניות ציבורית וכלכלה פוליטית (IFO center for public finances and political economy) ונספחים כלכליים מטעם מדינות האיחוד האירופי.

היחסים הכלכליים עם האיחוד האירופאי חשובים מאוד, שכן האיחוד מהווה יעד לשליש מהייצוא הישראלי. המפגש התקיים על רקע ההתאוששות הכלכלית זו השנה החמישית ברציפות ב-19 מדינות גוש האירו (צפי צמיחה של 1.7% בשנת 2017 ו-1.8% בשנת 2018) וב-28 מדינות האיחוד האירופי (צפי צמיחה של 1.9% בשנים 2017-18). קצב הגידול בצריכה הפרטית לשנת 2016 היה הגבוה ביותר מזה עשור. שיעור האבטלה ירד לרמה חד-ספרתית (גוש האירו 9.4% בשנת 2017 ו-8.9% בשנת 2018, איחוד אירופה 8.0% בשנת 2017 ו-7.8% בשנת 2018). מבחינת האתגרים המרכזיים העומדים בפני האיחוד האירופי קיימת אי-וודאות באשר לשינויים הצפויים במדיניות הממשל האמריקאי, השלכות פרישת בריטניה מהשוק האחיד ואיחוד המכסים (Brexit) והעדר יציבות במערכת הבנקאית.

הכלכלן הראשי, יואל נוה, הציג אתגרים העומדים בפני הכלכלה הישראלית כמו גם נתוני המשק הישראלי שתרמו לשיפור משמעותי ברמת החיים. שיעור הצמיחה בשנת 2016 עמד על 4% (צפי צמיחה של 2.9% בשנת 2017 ו-3.1% בשנת 2018). שיעור האבטלה במשק הישראלי ירד לשפל חדש של כל הזמנים ועומד על 4.8%. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה הנו בשיא של כל הזמנים ועומד על 64.1%.

המשלחת העלתה את נושא הגלובליזציה ואי-השוויון: השלכות אפשריות על ישראל. צוין כי מגזרים בתחום החדשנות הטכנולוגית ומגזרים עתירי הון וידע הצליחו להתחרות בשוק העולמי וליהנות מעליות שכר. לעומת זאת, מגזרים אחרים, שנותרו סגורים ולא משולבים בגלובליזציה, נותרו מאחור עם הכנסות נמוכות שהביאו להגדלת הפערים בין עובדים מיומנים לעובדים לא מיומנים, בדגש על המגזר החרדי והערבי.

שני הצדדים דנו בהיבטים הנוגעים לליברליזציה בתנועות הון ובצורך לבחון מחדש את הקוד לליברליזציה בתנועות הון של ארגון OECD על רקע סימנים של דה-גלובליזציה פיננסית לאור השימוש הנפוץ בצעדים פרוטקציוניסטים.