תמי זנד: "המשק הישראלי חולה" ממליצה להשקיע בצמודים קצרים ובגילונים באמצעות קרנות או תעודות

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר הודיע אתמול כי הריבית המוניטרית לחודש יוני תועלה ברבע אחוז בלבד, או בעגה המקצועית ב-25 נקודות בסיס, כך שתעמוד על רמה של 3.5%. ריבית הפרים הבנקאית תעלה בעקבות זאת לרמה של 5% ופער הריביות בין ישראל לבין ארה”ב יעלה לרמה של 1.25% לטובת השקל.

הדיון המרכזי של פעילי שוק ההון בעשרת הימים המורכבים מאז פרסום מדד המחירים לצרכן של חודש אפריל על הריבית ועל בלימת האינפלציה הסתכם אתמול בפשרה מעניינת של רבע אחוז.

כמה מילים על הדילמה: המשק הישראלי חולה בסכנה של האטה כלכלית וחשש מצמצום היצוא והצמיחה ולאחרונה נדבק המשק הישראלי במחלת האינפלציה. השאלה המרכזית היא האומנם בנק ישראל ומדיניות הריבית שלו יכולים לרפא את המחלות של המשק הישראלי?

סטנלי פישר נמצא במילכוד ריבית של ממש כי כל החלטה שתעזור לבעיה אחת של המשק הישראלי תזיק ותחמיר את הבעיה האחרת של המשק. כדי להילחם באינפלציה מקובל להעלות את הריבית. מנגד, העלאת הריבית תחליש את הדולר ביחס לשקל, והרי הדולר כבר נחלש משמעותית בשנה האחרונה ורמתו הנמוכה תפגע ביצוא ובקצב הצמיחה. וכדי לחזק את הפעילות הכלכלית במשק ולאושש את היצוא, צריך לחזק את הדולר אל מול השקל, מהלך שניתן להשיג באמצעות הפחתת ריבית, לצד תוכנית רכישת המט”ח שהכרוז עליה הנגיד. מה שעוד צריך לזכור זה שכמו שכתבתי בפעם הקודמת, האצת האינפלציה בישראל נובעת בעיקרה מעליית מחירים עולמית ולכן לגמרי לא ברור שהריבית יכולה להוות כלי אפקטיבי במלחמה לריסון האינפלציה.

המסר של הנגיד הוא פשרה אמיתית. הוא חושב עדין שהמדיניות בה נקט אינה שגויה ושיש עדין חשש מהאטה כלכלית בישראל, לאור ההאטה בארה”ב ולאור חולשת הדולר ולכן לא נכון להעלות את הריבית בשיעור חד. מנגד, בהודעתו הוא מוסר כי למרות שרוב האנפלציה מקורה מחו”ל, מהעליה במחירי המזון והאנרגיה, יש בכל זאת גרעין אינפלציוני חדש שנוצר בישראל, ולכן הוא לא יכול להמנע מהעלאת הריבית. רבע אחוז זו פשרה טובה וכנראה שהרבע השני יגיע בעוד חודש, כך שכנראה שתהיה לנו העלאה של חצי אחוז בריבית, אבל לא בבת אחת וישאר לנו זמן להתרגל.

אז מה עושים?

קודם כל זוכרים שגם המדדים הקרובים צפוים להיות גבוהים: מדד מאי החזוי הוא סביב 0.8% ומדד יוני החזוי הוא כ- 0.4%. בנוסף, כמו שאמרנו צריך לשמור על מח”מ קצר בתיק ההשקעות, כי מגמה של עליית ריבית לא טובה למח”מ ארוך. ממשיכים לחפש אגרות חוב קונצרניות צמודות למדד ומעניינות בתשואתן. נזהרים מהרפתקאות מסוכנות של אג”ח עם תשואות גבוהות במיוחד שיכולות להתברר כאג”ח זבל.

בחלק השיקלי של התיק רצוי להמשיך להשקיע במכשירים של ריבית משתנה כלומר גילון, אבל עדיף לא באופן ישיר בגילון אלא בתעודת סל על גילונים או בקרנות נאמנות המשקיעות בגילונים כיוון שישנה עדיפות מבחינת המיסוי הראלי של המכשירים האלו לעומת המיסוי הנומינאלי של הגילון.

תמי זנד מנהלת את תחום הפעילות בניירות ערך בבנק ירושלים.

______________________________________________

להלן קרנות הגילונים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש בראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.