מדד "ביג מק " הוצג על ידי השבועון הבריטי " Economist" בשנת 1986 כדרך בלתי פורמאלית למדוד את כוח הקנייה במדינות שונות והוא מהווה מדד להערכת שערי חליפין ועלויות סחורה במדינות שונות.
המדד משווה בין מחיר כריך המבורגר "ביג מק" ברשת "מקדונלד`ס", מוצר אשר נבחר להשוואה מאחר וניתן להשיגו במעל ל 120 מדינות , כמו כן קיימת מגמה לניהול מחירי עלות ע"י הזכיינים במדינות השונות לפי האספקה המקומית. בנסיבות האלה, המדד מאפשר השוואה בי שערי מטבעות רבים. ואולם, הירחון הבריטי מודה שכמודל לחיזוי שערי המטבע העיקריים, מדד הביג מק לעתים קשה לעיכול.
ההיגיון הכלכלי מאחורי השוואה זו מבוסס על משוואת שוויו כוח הקניה. על פי משוואת שוויו כוח הקניה ( מחירו של מוצר סחיר, כאשר הוא מתורגם למטבע כלשהו PPP או בקיצור Purchasing Power Parity) כדוגמת הדולר האמריקני, אמור להיות זהה בכל מדינה, שאחרת יתקיים פער ארביטראז` אשר ייסגר באמצעות מעבר סחורות מהמדינה הזולה ליקרה.
ישראל איננה מופיעה בדירוג של, "Economist" אולם בהתבסס על מחיר של 15.9 ש"ח (נכון לסוף 2007) ומחיר של 18 ש"ח (נכו להיום ) לביג מק, השקל יקר מכפי שהיה מתבקש לפי תיאורית כוח הקנייה ב 21% ו , 56% בהתאמה.
להערכתנו חלק מהפער בין שער החליפין מתואם מדד הביג מק לשע"ח בפועל , מוסבר מהבדלי מיסוי מקומיים וחלקו בשל פערי בעלויות גורמי הייצור סחירים ולא סחירים . מבחינה של גורמי הייצור העיקריים הסחירים (בשר בקר , חיטה וכו`) והבלתי סחירים (שכר עבודה, שכ"ד, חשמל כו`) בייצור הביג מק, עולה כי ממחירי הבשר והחיטה גבוהים יחסית בישראל (בשל העובדה כי ישראל היינה יבואנית של חיטה ובשר, וזאת בניגוד לארה"ב).
שכר עבודה הינו הגורם ייצור המשמעותי ביותר בייצור הביג מק , בממוצע כ 40% מהעלות הכוללת. מבדיקה עלויות השכר בסניפי מקדונלדס בארץ עולה כי רוב העובדים השתכרו שכר מינימום. לאחרונה, בשל מחסור כ"א בעיקר בעריי המרכז עודכן השכר במעט מעל שכר המינימום בישראל , נכון להיום כ 20 לשעה (כ 5.9$) נמוך במעט משכר המינימום בארה "ב , כ 6.5$ לשעה.
להערכתנו צפויה עליית מחיר הביג מק בארה"ב לאור התייקרות התשומות (בעיקר שכר עבודה , עקב עדכון שכר המינימום בארה"ב ) והמתאם הגבוה בין שכר המינימום למחיר הביג מק. עלייה זו צפויה לקזז חלק מהפער בין שע"ח בפועל לשע"ח מתואם הביג מק בישראל .
לאור המתאם החיובי הגבוה בין שערי חליפין בפועל לשערי חליפין מתואמים מדד הביג מק במדינות השונות, אנו צופים לפיחות של השקל אל מול הדולר, אך לא בהכרח באותו שיעור כפי שמצופה ממדד הביג מק, וזאת בשל הגורמים שצוינו לעיל.
מאמר זה הינו תקציר עבודתו של אריאל רוזנפלד, כלכלן במגדל שוקי הון בנושא "מדד הביג מק כמודל להערכת שערי חליפין בכלל והשקל בפרט". המאמר נערך ע"י עורך פאנדר.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש בראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





