הימים הנוראים של שוק ההון

הימים הנוראים, אלה שבין ראש השנה ליום כיפור, אותם ימים בהם אנו עורכים חשבון נפש ומבקשים סליחה מכל אלה שפגענו בהם, עשרת ימי התשובה של שנת תשס"ט יזכרו שנים רבות כפרק בלתי נשכח בתולדותיו של שוק ההון העולמי בכלל ושל השוק הישראלי בפרט. טלטלות עזות בשוק המניות זה משהו מוכר וידוע, כבר חוינו כולנו לא מעט כאלה בעבר, אבל העוצמות הנוכחיות ומשבר האמון הכלל עולמי ממש מעוררים דאגה רבה ומרחיקים את האור שבקצה המנהרה רחוק רחוק גם לאופטימים שבינינו.

בנוסף לכל זה, הטלטלות החריפות הפוקדות את שוק אגרות החוב משאירות גם את המנוסים ביותר ואת כל השועלים הותיקים פעורי פה וחסרי מענה. אין כאן הגיון, אין כלכלה, אין תמחור אגרות חוב, או דרוג, או ריבית. אפקט הפחד השתלט על הציבור הישראלי שמצביע ברגלים ומוכר הכל: ממשלתי, קונצרני, מדורג, הכל עומד למכירה בלי הבחנה, בדיקה או תמחור כלכלי. הפחד לא עושה הבחנה והפעולה הפסיכולוגית לא משאירה מקום להגיון.

למה מוכרים?

אולי בגלל החשש ממצוקת אשראי בישראל, בדומה לזו שפקדה את העולם, מדאיגה את ציבור המשקיעים המקומי. השוק שלנו ממש קטן וכדי לספור את הטייקונים המקומיים לא נדרשות יותר משתי כפות ידים. החשש שאם יתעוררו קשיים אצל אחד מאותם טייקונים ישראלים ממונפים, הם יגררו גם פגיעה בבנקים לאור חשיפתם לאותם טייקונים, מעלה את פרמיית הסיכון של אגרות החוב הקונצרניות לרמות שלא נחזו מעולם בשוק זה. אפקט העדר הוא גורם מכירה נוסף, כי כולם מוכרים. וגם, הפדיונות בקרב הגופים המוסדיים השונים מחייבת אותם למכור מכל הבא ליד.

אגרות החוב הקונצרניות במדד התל בונד 20 נסחרות בתשואות דו ספרתיות ועדין אף אחד לא קונה.

אגרות חוב צמודות למדד של הבנקים נסחרות ברמות תשואה של 6% ויותר, ועדין יש יותר מוכרים מקונים.

להפקיד בפקדונות ותוכניות חיסכון אצל אותם בנקים זה כן, אבל לרכוש את אגרות החוב שלהן, שלרוב מציעות תשואות גבוהות יותר מהריביות בתוכניות החיסכון, זה לא.

הציבור מעדיף לראות את המזומן שלו כל בוקר נשאר באותה רמה, גם כשהוא יודע שאין כמעט רווח על ההשקעה והוא ממש, אבל ממש לא ממהר לקנות.

והגופים המוסדיים, האם הם מנצלים הזדמנויות? אולי כן אבל כמו שאומרים מאוד "בקטנה". הם כל כך עסוקים במכירות אגרסיביות לאור המשיכות והפדיונות הרבים שיש להם, שאין להם זמן לתמחר אג"חים ולבחון כדאיות השקעה ואולי אפילו רכישות.

ובעולם, המסחר בארופה ובארצות הברית מתנהל בצילו של משבר האמון עולמי שרק מחריף. שוקי המניות בעולם שוב ירדו אתמול בשיעורים חדים שהגיעו במהלך המסחר לרמות של שישה אחוז ואף יותר והפאניקה ממשיכה לחלחל עמוק. בארצות הברית, לקראת סוף המסחר חילחלה מעט אופטימיות למסחר והיו כאלה שאף העיזו לכנות זאת "ראלי של עליות", ביטוי מוגזם שלא משתלב ביום מסחר שבסיכומו המדדים הבולטים בוול סטריט סיימו בירידה של "רק" בירידות של 3.5% בערך.

היום מתנהל המסחר בעצבנות יחסית חיובית. למה חיובית? קודם כל האווירה ירוקה כי החוזים העתידיים בארה"ב חיוביים. בנוסף, התנודתיות פחות עוצמתית במניות וההתנהלות חיובית באגרות החוב. כמו שאמר אינשטיין באמת הכל יחסי.

מזל שיום כיפור מתקרב ויקטע את המסחר בישראל אחרי שלושה ימים כל כך מורכבים. אכן זמן לחשבון נפש אמיתי. גמר חתימה טובה לכולם.

תמי זנד מנהלת את תחום הפעילות בניירות ערך בבנק ירושלים.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש בראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.