מה עדיף - פיקדון בבנק או אג"ח של אותו הבנק?

השבוע פנה אלי  יוסי ורצה לברר לגבי השוני בין אגרת חוב של בנק לבין הפקדה בפיקדון של אותו בנק. לאור חשיבות שאלתו הינה התשובה שלי:

יוסי הגיב על המאמר של הימים הנוראים של שוק ההון, שם כתבתי על אגרות החוב הקונצרניות במדד התל בונד 20 שנסחרות בתשואות דו ספרתיות ועדין אף אחד לא קונה. אגרות חוב צמודות למדד של הבנקים נסחרות ברמות תשואה של 6% ויותר, ועדין יש יותר מוכרים מקונים. הציבור ממשיך להפקיד בפקדונות ותוכניות חסכון אצל אותם בנקים, אבל לא מוכן לרכוש את אגרות החוב שלהן, שלרוב מציעות תשואות גבוהות יותר מהריביות בתוכניות החיסכון. קיימת העדפה ברורה של הציבור להמשיך ולראות את המזומן כל בוקר נשאר באותה רמה, כעוגן בטוח ורגוע גם בידיעה שאין כמעט רווח על ההשקעה.

אני מנסה לערוך איזו שהיא השוואה בין הפקדה לתוכנית חיסכון או לפיקדון של בנק לבין רכישה בבורסה של אגרת חוב של אותו בנק ולאותה תקופה. אז קודם בואו נבהיר את ההבדל העיקרי בין פקדון בבנק ובין אגרת חוב של בנק, מנקודת ראות של הלקוח (אני לא נכנסת לפרטים הקטנים). ההבדל העיקרי נובע מנושא הסחירות או אי הסחירות של הנכסים הפיננסים השונים. אגרת חוב היא סחירה ואילו פיקדון אינו סחיר. המשמעות של הסחירות היא שאגרת החוב נתונה לשינויים יומיים בשיערוך השווי שלה לאור שינוים בשער היומי של האג"ח, כתוצאה ממסחר בבורסה. לעומתה, פיקדון אינו סחיר ושוויו לא משתנה במהלך התקופה.

בסוף התקופה של אגרת החוב, יקבל המחזיק בה את הקרן ובתוספת הריבית, בדיוק כמו מי שהשקיע בפיקדון. השונה הוא כאמור בשיערוך היומיומי של אגרת החוב שיש לו אפקטים פסיכולוגים לא מעטים, במיוחד בתקופות כמו התקופה האחרונה, בה ראינו ירידות חדות באגרות החוב. לעומת החיסרון של שינוי יומיומי, מי שמחזיק באיגרת החוב שומר על יתרון של נזילות בדרך של היכולת למכור את האג"ח במהלך התקופה: נזילות שוטפת באג"ח לעומת סגירת הכסף בפיקדון. בנוסף, השקעה בנכס סחיר כרוכה בעלויות של עמלות קניה ומכירה וכן עמלת דמי ניהול פיקדון ניירות ערך, שאותן יש לנכות מהתימחור של תשואת איגרת החוב.

לפני שנשווה ביניהם קודם כל תזכורת קטנה וריענון הסבר לגבי הקשר בין שער אגרת החוב לתשואה שלה. כיוון שהריבית באגרות החוב קבועה וידועה מראש (למעט באלה עם הריבית המשתנה אבל בואו לא נסבך), ומכיוון שאגרת החוב משלמת חזרה את הקרן בשער 100 בסוף התקופה, לכן ככל שנקנה בזול יותר, נרוויח על אותו נכס פיננסי קצת יותר. רווח זה, המכונה רווח הון, מצטרף לריבית הנקובה של איגרת החוב ויוצר את התשואה שלה. כלומר ישנו קשר הפוך בין שער איגרת החוב לבין התשואה שלה, כך שירידות השערים באגרות החוב מובילות לעלייה בתשואה שהן נותנות.

הפרשי התמחור, או השינויים בתשואה, הנובעים מסחירות ניירות הערך הם פונקציה של מגוון רב של סיבות שלא בהכרח קשורות לנייר הערך הספציפי. בתקופה זו בה אנו עדים לירידות חדות באגרות החוב בכלל ובמגזר הפיננסי בפרט, נובעות ירידות אלו ברובן מלחצים פסיכולוגים של הציבור (אפקט הפחד) ומפדיונות בקרנות הנאמנות שזקוקות לנזילות ונאלצות למכור מה שרק אפשר וסחיר, גם אם הן מעוניינות להמשיך ולהשקיע שם.

ואחרי הקדמה זו בואו ונראה מה עדיף לנו לעשות:

אם כבר החלטנו להשקיע בבנק כלשהו, המשמעות של כך היא שאנו יודעים ומאמינים שלא תהיה לבנק זה בעיה וביום הפרעון של הפקדון יוחזר לנו כספנו בדרך של קרן ובנוסף הריבית שנצברה. באופן דומה, ביום הפרעון של אגרת החוב של אותו בנק, יקבל המשקיע חזרה את הקרן יחד עם הריבית שנצברה. לכן למה לא לבצע העדפת השקעה ריאלית ולהשקיע במקום בו התשואה גבוהה יותר. למה לא להשקיע דרך איגרת החוב של אותו בנק, שנותנת יותר תשואה מהריבית בפיקדון?

כאמור לכך יש לחזור ולצרף את נושא השיערוך היומיומי של אגרות החוב וההשפעה הפסיכולוגית שלו. אני מאמינה שהשליטה כאן היא של אפקט הפחד. בימים של סערה בשווקים אנשים מעדיפים לראות את הפק"מ השבועי שלהם צובר ריבית זעומה אבל לא יורד, במקום להשקיע באגרת חוב של הבנק שלהם, שנותנת תשואה טובה יותר בסוף, אבל בנתים כל הזמן יורדת.

אין כאן המלצה להשקעה באגרות חוב של בנקים אבל חשוב לי להאיר את עיניכם למשמעות של תוכניות חיסכון ופקדונות שקליים, אל מול אגרות החוב. תנסו לנטרל את הרגש ולערוך בדיקה כלכלית ורציונאלית של השקעתכם, תוך לקיחה בחשבון של כל הפרמטרים השונים לרבות הלחצים הפסיכולוגים והשפעתם עליכם.

תמי זנד מנהלת את תחום הפעילות בניירות ערך בבנק ירושלים.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש בראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.