האם תעודות סל "תכלית סילבר" שווה כסף?

"כשמדובר בהיסטוריה; השימוש בכסף כמטבע עובר לסוחר, היה רווח יותר מהשימוש בזהב- בהיותו שכיח יותר, נוח להיצע ופרקטי לשימוש יומיומי. רוב האומות עד סוף המאה ה19,  התחייבו ל"תקן הכסף", כשהכסף ממלא את התפקיד המרכזי בסחר החליפין הלאומי. אך אחר הבהלה לזהב, קובעי המדיניות הכלכלית האירופאית, אט אט, פסעו לעבר מיטבוע הזהב."

הציטוט האחרון, שאול מנואם ב  -GFMS סמינר הנערך מדי שנה ונושאו מתכות יקרות כגון: זהב, כסף, טיטניום ופלדיום.
 
השנה היו דיי אמתלות בגינם היה על הכנס להיערך, במיוחד לנוכח מחירי השוק, שבם המתכות נסחרות בהווה. בשנה שעברה כשהאופטימיות עוד אחזה בשוק הסחורות והמתכות, נדמה כי דבר לא יכל לנסיקה של מתכת הכסף. השיא היה בתחילת מרץ 2003, כשהמתכת הגיע עד ל20.79$ . מאז, מים רבים נהרו בירדן (נטול המתכות היקרות לצערנו) והמתכת היום רחוקה משיאה כ58%, כשהתחתית גולמה על ידי 8.8$.

המהות שלשמה התכנסו, היא כדקלמן: למרות שהיה ניתן לחשוב כי בעת האטה והצטמקות השוק, הכסף כסחורה ימשיך להחלש, אפשר ויקרה בדיוק ההפך. עלינו לזכור כי רוב הכסף בעולם לא מופק על ידי חציבה של הכסף עצמו, אלא כ"טרמפיסט" לחציבה של מתכות אחרות כמו: זהב אשר חציבתו אחראית לכ10% מחציבת הכסף העולמית, נחושת (28%) ואבץ\עופרת (32%). חברות כרייה רבות, אשר לא חסכו לימים גשומים, החלו בתהליך האטה, עצירה או סגירה של קווי הכרייה, היקרה כל כך באנרגיה. ויתורים אלו ללא משים, יגרמו לכסף להמצא באחוזים נמוכים בשוק ומיתון באשר הוא מיתון, הכסף כסחורה, מחירה ראשית לכל, נקבע על ידי היצע וביקוש.

לא מצאתי לנכון, להזכיר כי כסף בבוא הסערה משמש כ"זהב לעניים". הסיבה לכך היא ברורה ; אם נדרדר עד למצב של התמוטטות כל יסודות הכלכלה כמות שהכרנו אותם, אינני חושב שכמה שקלים בתעודת סל או קרן נאמנות הצמודים למחיר הכסף, ישמשו ככרטיס חילוץ ראוי, המבטיח לרוכשו חיי שקט כשמסביב הכל גועש. זהו מיתוס שטופח היטב על ידי חובבי המתכות היקרות.

מה מחכה לכסף בעתיד מעבר לפינה?

מתכת מרתקת זו, שחלקנו רואים בה כסחורה לכל דבר* וחלקנו כמתכת יקרה, עתידה אניגמטי אף יותר. בהווה מחירו של הכסף, שווה למחירו בתחילת 2006. התקופה בה החלה, תחילת הדהירה האחרונה מסדרת דהירותן של המתכות היקרות מתחילת 2003. האם ינסה הכסף לשבור את התחתית פעם נוספת, אל שיאו מנוב` 04 עד ל 8$ (ירידה של 19.2%), או ישחזר ימיו מדאשתקד אל ה14$ (עלייה של 40%).

כיצד להשקיע בסילבר (כסף)?

קרנות נאמנות- מחיפוש במנוע אתר פאנדר, אפשר להגיע לממצא היוצא דופן הבא; אף לא אחת מכל תשעת קרנות הנאמנות בענף "אנרגיה וקומידיטיס" מחזיקה באופציות\נגזרים\חוזים עתידיים\תעודות סל של המתכת כסף**, כך שאם הינך חושב שפני המתכת דרומה, אתה בחברה טובה.

אם בכל זאת החלטת להיות אנטגוניסט ולנוע כנגד הזרם, תמצא מבוקשך בתעודת סל.

תכלית סילבר-תעודת סל העוקבת אחר מחיר חוזי הכסף, הנסחרים בבורסת הסחורות בשיקאגו. תכלית בית השקעות מתחייבת לספק את התשואה הכוללת של מחיר המתכת, עם החישוב של המסחר במטבע המקומי אל מול הדולר. כידוע מחיר הכסף צמוד לדולר ובהתאם לכך תמחורו בשקלים (הדולר מתחזק אל מול השקל, כך גם מחיר הכסף ולהיפך).

לסיכום: לדידי, דין הכסף כדין הנפט. בחישובי סיכון אל מול סיכויי רווח, התמונה ברורה. בכדי שהכסף יחצה את התחתית אל קו ה8$ (והנפט את קו ה50$)- אנו זקוקים טלטלה עולמית עזה נוספת. טלטלה התגרום למחירי הדאו ג`ונס והסחורות להשיל מממחירם אחוזים ניכרים יותר ממה שכבר השילו. אל נא תסיקו מדבריי שזהו תרחיש לא מציאותי, אני בהחלט סבור שהדאו ג`ונס במתכונו הנוכחי עדיין יקר למדי. אך לעת עתה אינני רואה את שובו (במונחים ריאלים) חזרה אל מחירי 2002 ולו בשל ההתגייסות העולמית, למניעת סצנריום זה. מכאן שהחזרה של מתכת הכסף אל מחירי סוף 2007, מעט מתחת ל14$ (עלייה של 40%), סיכוייה רבים יותר ויש כי תוחמץ על ידי רוב מנהלי קרנות הנאמנות.

*חלק משימושיו בתעשיה: תכשיטים, רפואת שיניים, צילום, מראות ואופטיקה.
**קרן הנאמנות "למשקיע" ממגזר קרנות גמישות ו"זיילר אג"ח פלוס 20" ממגזר קרנות חו"ל, מחזיקות נכון לסוף אוגוסט את הSLV תעודה הצמודה למחיר הכסף בארה"ב. רמת האחזקה היא 0.67% ו 0.44% מתוך ההון האישי, בהתאמה.

גילוי נאות: הכותב קנה כסף לימים טובים יותר...

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.