בלעדי>>>מעוז חן, מנכ"ל אפריקה קרנות נאמנות: "אנו שואפים לבצע רכישות של בתי השקעות אחרים"

באחר צהריים שטוף שמש נפגשנו עם נציגי בית השקעות של אפריקה ישראל.  בית ההשקעות שבמרץ אשתקד עוד נשא בציקלונו הון שנאמד בכ 1.5 מיליארד שקל, נכון לסוף ספטמבר ניהל הון ששוויו נמדד בכחצי (750.6 מיליארד שקל) . ניתן להניח שהדלדלות נבעה גם ממשיכה כספי הלקוחות וגם מירידת ערך האחזקות (מניות אג"ח וכו`) של החברה. בעקבות שינויים אלו ואחרים הפוקדים את שוק ההון באנו להתרשם מנכונות החברה לעת החדשה.

מעוז: "אלדד ברק הגיע אל חטיבת המחקר באפריקה ישראל בית השקעות בכדי להתאים את קרנות הנאמנות  למציאות החדשה שצעדה בצעדי ענק לדעתו, דרך הכניסה המרכזית. מועד הגעתו היה במרץ 2008, חודש שזכור בצלילת כל המדדים, כך שאלדד לא זכה ל  100 ימי חסד וכך היה לדבריו להפשיל שרוולים ולגשת לעבודה."

לאחר הירידה התלולה במניות אפריקה בחודש דצמבר 08 החליט ברק להתוות לעובדיו את ה"אני מאמין" ופילוסופית ההשקעה שלו בכדי לשנות את הלכי הרוח ששלטו עד אז במסדרונות אפריקה ובכדי להכינם לעתיד לבוא.  השינויים לא אחרו לבוא, כאשר רובם נעשו ברמה הניהולית תוך דגש על אנליזת סיכון ובדיקת רווחים עתידיים. עתה, עלינו לזכור כי כמו בכדי להטעות, לאחר מרץ (בו אמנם אכן היתה ירידה תלולה במדדים) התרחש "תיקון" הזמני והניהול במשק שב לסדרו; התחושה הכללית היתה כי החולשה שהציג שוק ההון במרץ הייתה מקרית (וברת תיקון) ואופריית הרווחים עוד לא הגיעה לסיומה.

אלדד, מה הפעולות הראשונות שנקטתם כשנכנסת לתפקיד?

אלדד: "ובכן כמו שציינת, רוח השינוי במרץ  עדיין לא השתלטה סופית על המשק, אך אנו באפריקה כבר זיהנו כי יש ירידה בפעילות העסקית ומנוע הפריחה הינו על אדי הדלק האחרונים.  מנקודה זו כשקרנות אפריקה עדיין היו חשופות לסיכון ברמה גבוהה, התחלנו בהדרגה לצמצם את החשיפה ולנדוד לאפיקים צמודים ושיקליים תוך הגנה מדיפלציה שעוד אז נחשבה כמילה גסה, על ידי מטבע זר. היום במבט לאחור אני יכול לאמר בגאווה כי למרות החודשים הקשים שעברו על עולם ההשקעות, אם נביט שנה לאחור מעכשיו- ונבדוק תשואות, שליש מהקרנות בתשואה חיובית, כאשר כולן ב3 חודשים האחרונים עברו את מדד היחס."

מטבע זר, אני מניח שאתה מתכוון לדולר או ין שנוטים להתחזק משמעותית בתנאים שציינת?

"אנו באפריקה מתוך עקרון לא מהמרים בסחר במטבע, אך במקרה הנ"ל ברגע שהבחנו בירידה העסקית שתביא בתורה לפיחות בייצוא ולהדלדלות מטבע זר במשק, הבנו את ההשלכות והתחלנו לעבוד; כאשר הקרנות השונות היו חשופות למטבע זר שאפנו להגדיל את החשיפה במספר אחוזים אך לא מעבר לכך. לדוגמה- הקרן אג"ח כללי; החשיפה שלה לדולר האמריקאי באותם זמנים הייתה 6% , לאחר כמה ימי מסחר הגדלנו את החשיפה עד ל10%! אך לא שאפנו לעבור אחוז זה.

גל הפעולות השני כלל בחינת המגזרים הרגישים ביותר וכמה רחוקים הם מיום דינם. ב4-5 חודשים האחרונים צמצמנו למינימום את החשיפה לנדל"ן בארץ ולפיננסים מעבר לים. בישראל הענפים הפגיעים ביותר בתחום ההשקעות הם חברות הנדל"ן והאחזקות, הצעד הראשון בשלב השני היה לחדול מלהחשף למניות של חברות בענפים אלו, המחזיקות במינוף פיננסי גבוה."

אתה שב ומדבר על פילוסופיית השקעה תוכל לפרוס אותה בנקודות, מפאת קוצר היריעה?

בוודאי:

1. ביקושים קשיחים- ענפים שיפגעו, אך יפגעו פחות מזמני מיתון: תרופות, מזון ותקשורת

2. הקפדה על רכישה של אך ורק ניירות בעלי סחירות גבוהה בכדי למנוע עיוותים מסוימים וסטיות תקן*

3. נזילות המזומנים של החברה, שתבטיח את השרדותה בעתיד לבוא ואם היא חשופה ללווים- עלייך לדרוש באיכותם של אותם לווים

4. הסתכלות כללית על המצב המאקרו כלכלי- בחירת ענפים מצטיינים בעקבותיו- בחינת מצב המניות המצטיינות מענף זה- מתוכן בחירת מניות של החברות, עם הנתונים הטובים ביותר; תשקיף זה נכון גם למניות וגם לאג"ח

מעוז: כאשר הגיע ברק עם משנתו הוא שינה לחלוטין את ההסתכלות שלנו לגביי ניהול סיכונים, נוח לך כמנהל קרנות נאמנות לטעון כי בשביל להפחית את הסיכון בהשקעה; עלייך לפזר אותה בצורה נרחבת. עכשיו טענתנו היא כמעט תמונת מראה של טענה זו, הווה אומר, ככל שתרבה ברכישות, הסיכוי לעבור על אחד מכללי ההשקעה- גבוה יותר וכך תעמיק את החשיפה של תיקך לסיכון.

מה לדעתכם צריכה להיות ההתערבות הממשלתית בזמנים הללו במשק?

אלדד: הממשלה מוטב כי תפעל בשלושה מישורים (אם המצב ימשיך להתדרדר):

1. תוכנית ביטוח פקדונות- על הממשלה להבטיח לכל חוסך פקדון על כך שהממשלה ערבה לכספו ואין לו צורך להוציא אותו מהבנק. על החלטה זו יש להטיל רגולציה בכדי לא למשוך כספים מחו"ל.

2. עליה לעסוק בהסברה כי אין צורך להמיר את כספך בקופות הגמל.

3. הממשלה חיייבת לשמור על תקציבה ואיזונה ולא לפתח גרעון.

מעוז: מדינת ישראל חייבת לדאוג לעצמה, היא אינה ארה"ב ואין לה את זכויות היתר כמותה; לאחר ירידת הייצוא והקיטון במיסים יתכן והממשלה תמצא עצמה בפני שוקת שבורה, לכן בזמנים כאלה עליה להתעטף בדיסיפלינה נוקשה ולשמור על צעדיה.

ומה לגביי רכישת מניות או אג"ח אפריקה?

אלדד: הרשה לי להשתמש בביטוי בצרפתית : "חוקי אך לא נהוג", היום אנו יותר רגישים לרגישות לקוחותינו בהקשר של סיכון, לכן למרות הקישור הטבעי אנו מסתייגים.

מעוז: בדומה לכל שאר הקרנות למרות שאפריקה היא חברה פעילה מאד כחברת נדל"ן ואחזקות, נעדיף להמנע מכך כרגע.

רבים נוהגים לשייך למשבר הכלכלי הנוכחי השלכות פוליטיות, כיצד תראה הכלכלה הפוליטית בסיום המשבר?

מעוז: עלייך לזכור -כי בניגוד לשאר העולם, ארה"ב למרות החוב הלאומי שלה עדיין מייצרת 90% מצרכיה בתיעוש מקומי. כך שאין עליה לפחד מן הפיחות העסקי יתר על המידה, בנוסף אל נא נשכח כי כל העולם מוסיף לברוח לאג"ח הממשלתיות הבטוחות של ארה"ב ובכך מביע אמון בקביעה כי המשק האמריקאי; הינו היעיל ביותר, המתקדם ביותר והגדול ביותר! מבלי משים העולם כמו תמיד מחזק ומעשיר את המטבע האמריקאי, שלמרות כל תלאותיו משמש גם כיום (אולי מעט פחות מבעבר) כמטבע העולמי לסחר.

 דברי סיום

מעוז: אנו רואים את אפריקה בית השקעות כמוסד שיוביל את 2009 בתחומו, אנו שואפים לנוכח המצב גם לבצע רכישות מרכזיות של בתי השקעות אחרים שיעדיפו להשען על מסד עמוק יותר.  בעקבות כך  להגדיל את הוננו. הכסף מלא בקופתנו, אין אנו נושאים חובות ואנו ממונפים בצורה נמוכה.

אלדד: מנהל קרן נשפט לא רק על בסיס תשואותיו אלא ישנם פרמטרים נוספים, למשל: תנודתיות הקרן ומיקומי שאר קרנותיו במדד רוחבי אל מול מתחיריו. בסופו של יום מנהל קרנות צריך להישפט על בסיס יכולתו לשמור על קרנות הנאמנות אותן הוא מנהל בסטיית תקן נמוכה (בכדי להעניק תמיכת בטחון למשקיעיו) ובתשואות גבוהות.

* בניירות אלו ככל שהסחירות יותר נמוכה כך הרוכש הפוטניציאלי נוהג לבקש הנחה יותר גבוהה

לרשימת קרנות נאמנות בניהול אפריקה לחץ כאן.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.