7 סיבות להשקיע באג"ח ממשלתי

אחרי מימוש טבעי בראשית 2009, חזרו החיוכים אל השחקנים בשוק האג"ח הממשלתי כשבשבוע שחלף נרשמו עליות שערים מרשימות, הן בשקלים והן בצמודים. גם בהנפקות שביצע האוצר בשבוע שעבר, נרשמו ביקושים משמעותיים (יחסית להיצע) - עוד סימן חיובי לשוק האג"ח.

שני נתונים שפורסמו בשבוע שעבר דורשים התייחסות, בהשפעתם על שוק האג"ח הממשלתי: מדד חודש דצמבר והגירעון בתקציב המדינה לחודש דצמבר.

מדד חודש דצמבר ירד ב- 0.1% "בלבד" וחתם אינפלציה שנתית של 3.8% ב-2008, שהסתיימה עם חריגה מיעד האינפלציה הרשמי (1%-3%).

אין להתרגש מהסטייה כלפי מעלה במדד דצמבר שמקורה בעיקר בעלייה של 10.5% בסעיף הנעלה והלבשה ומסעיף הדיור, שאסור להספיד אותו אף פעם, שעלה ב-1.7%.

כל האינדיקאטורים שפורסמו לאחרונה מראים על האטה משמעותית בפעילות הכלכלית במשק. להערכתנו, ברבעון הרביעי נרשמה צמיחה שלילית במשק והיא צפויה להחריף במהלך הרבעון הראשון של 2009 שיושפע גם מנזקיו הכלכליים של מבצע "עופרת יצוקה" בדרום. נזכיר, כי התיאוריה הכלכלית מגדירה 2 רבעונים רצופים של צמיחה שלילית כמיתון. צריכים להתרגל, המיתון כבר כאן.

דיפלציה

אנו דבקים בתחזית שלנו כי 2009 תסתיים עם אינפלציה שלילית (דיפלציה). בתנאי דיפלציה, צרכנים נוטים לדחות הוצאות (כדאי לחכות כי המחירים יורדים) ולפיכך המיתון מחריף וחוזר חלילה.

סיכומו של דבר, ההפתעה במדד ינואר אינה מהווה אינדיקאטור שמשנה את כלי המשחק בשוק האג"ח הממשלתי. מן הסתם היא גורמת לחולשה (זמנית) בצמודי המדד ולעליות שערים באפיק השקלי. לא היינו מזדרזים ונותנים עדיפות לצמודים בהשוואה לשחרים או להיפך, כיון שברמת הציפיות האינפלציוניות הגלומות בעקומי התשואה, אין עדיפות מובהקת לאף אחד מהאפיקים ביחס לשני.

בשבוע שעבר פורסם הגירעון בתקציב המדינה לחודש דצמבר (כ- 15 מיליארד ₪) ובשנת 2008 כולה (2.1% במונחי תוצר, בהשוואה ליעד הרשמי של 1.6%). מדובר בנתונים חמורים, המדגישים עד כמה הורעה הפעילות הכלכלית במשק במחצית השנייה של 2008 וכפועל יוצא מכך אנו עדים לירידה דרמטית בהכנסות המדינה ממיסים, בכל הסעיפים (מיסי נדל"ן, מיסוי שוק ההון, מס חברות ובעצם במיסים ישירים ועקיפים כאחד).

נזכיר, כי התייחסנו לסוגיה זו בהרחבה בתחזית השנתית שלנו לשוק האג"ח ב-2009.
החשש כי המדינה תגדיל בצורה משמעותית את גיוסיה באג"ח, כדי לפצות על הירידה המשמעותית בהכנסותיה ממיסים ועל עלותו (הישירה והעקיפה) ההולכת וגדלה של מבצע "עופרת יצוקה" בדרום, הוא חשש מוצדק ומהווה סיבה לדאגה. עודף היצע כזה מצד הממשלה, קרי, גיוס נטו חיובי, עלול ללחוץ את מחירי האג"ח הממשלתי למטה.

האם רווחי ההון באג"חים צפויים להימשך? או ששוק האג"ח הממשלתי "יוריד הילוך" ויסתפק ב"זחילת שערים" בקצב התשואות השנתיות לפדיון? או שמא ירשמו המשקיעים הפסדי הון של ממש?

תקציב 2009 מבוסס על הכנסות ממיסים של כ-16 מיליארד ₪ בחודש וההערכה היא כי בפועל, תעמוד ההכנסה החודשית הממוצעת על כ-14 מיליארד ₪ בלבד. את הפער, כ-24 מיליארד ₪, כשחלק מהחזאים אף נוקבים בסכום של כ-40-30 מיליארד ₪, צריכה הממשלה לממן באמצעים אחרים, כשהעיקרי הוא גיוס אג"ח ממשלתי בארץ ובחו"ל.

אז למה הפעילים בשוק האג"ח לא מתרגשים מהאיום הזה על השוק? הרי כל הנתונים מונחים כבר לפניהם ובעצם ברור לכולם שבשנת 2009 יגדל לחץ ההנפקות הממשלתי באג"ח, עד למימדים של גיוס נטו חיובי (הנפקות בניכוי תשלום קרן וריבית) בהיקף 10-20 מיליארד ₪.

א. אפשר וצריך להנפיק בחו"ל.

אם אי פעם היה עיתוי טוב להנפיק בחו"ל, במיוחד בארה"ב, זה עכשיו. הריבית בשפל והתשואות על אג"ח בארה"ב נמוכות עד כדי כך שכולם מסכימים שזו בועה. נזכיר כי לאוצר נותרו 4 מיליארד דולר במסגרת הערבויות מארה"ב. גם גיוס בארה"ב שלא במסגרת הערבויות מומלץ בעיתוי הנוכחי ובהחלט אפשרי. פרמיית הסיכון על אג"ח ישראלי בשוק האג"ח האמריקאי נמוכה משמעותית מזו של מרבית השווקים המתעוררים.
 להערכתי יש בארץ גם ביקוש לגלבועים, שהאוצר הפסיק להנפיק ב-2000 וצריך לשקול מחדש גם הנפקה מחודשת של אג"ח ממשלתי צמוד דולר בישראל.
 בידי השחקנים אינדיקציות ראשוניות כי באוצר שוקלים ברצינות מהלכים כאלו ומכאן חלק מהאופטימיות בשוק האג"ח הממשלתי.

ב. ריבית בנק ישראל צפויה להמשיך לרדת ובשיעור חד.

ההערכה היא כי כבר החודש תופחת הריבית בכ-0.5% לרמה של 1.25% וכי נגיד בנק ישראל ימשיך בהקלה מוניטרית משמעותית עד לריבית בגובה 0.50%-0.75% לקראת הפסח. שוב, בניגוד לקונצנזוס החזאים, אנו בדעה כי הריבית לא תחזור ותעלה בהמשך 2009 וכי לפנינו תקופה ממושכת של ריבית נמוכה.

ג. העדר אלטרנטיבות ראויות לציבור הישראלי שמרביתו מאופיין בשנאת סיכון גבוהה שרק הלכה והתחדדה ב-2008.

השינויים בתיק הנכסים של הציבור, כמו גם בשוק קרנות הנאמנות, מעידים כי הציבור לא ימהר לצאת מה"בונקר הפיננסי" אליו נכנס ב-2008. על רקע הריבית הנמוכה בפיקדונות הבנקאיים , גדלה האטרקטיביות של שוק האג"ח הממשלתי ושל קרנות נאמנות המתמחות בו.

ד. העדר הנפקות קונצרניות

יסייע גם הוא ליכולת קליטה משופרת של הנפקות המדינה באג"ח הממשלתי.

ה. התשואות הריאליות הגלומות בשוק האג"ח הממשלתי אצלנו גבוהות גם בהשוואה בינלאומית.

על המשקיעים להפנים כי בעידן של ריביות נמוכות, אג"ח ממשלתי המגלם תשואה ריאלית גבוהה מ-3% הוא בהחלט נכס אטרקטיבי להשקעה.

ו. שוק האג"ח הממשלתי

ובמיוחד העקום השקלי, מגלם כבר חלק גדול מפרמיית הסיכון הנדרשת בנסיבות הנוכחיות, כפי שניתן ללמוד מהתלילות הגבוהה של עקום התשואות.

ז. אופטימיות

לגבי ממשלה חדשה שהסוגיות הכלכליות תהיינה גבוהות באג`נדה שלה. בנוסף, עד לכינונה מוגבלת הממשלה היוצאת ביכולתה לבזבז כספים ופועלת מדי חודש לפי 1/12 מתקציב השנה הקודמת בלבד, מה שמקנה לפעילים שקט נפשי שתקציב המדינה מנוהל באחריות.

תיק השקעות מומלץ:

50% שקלים ו-50% צמודים לפי הפרוט הבא:

 10% במק"מים וקרנות כספיות.

 10% באפיק הקונצרני השקלי, בעיקר באמצעות קרנות נאמנות.

 30% בשחרים במח"מ בינוני (5-7 שנים).

 35% באג"ח ממשלתי צמוד מדד במח"מ בינוני.

 15% באג"ח קונצרני צמוד, בפיזור גבוה.

הכותב הינו מנכ"ל מנורה מבטחים קרנות נאמנות

נתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.