בכנס לפני כשלושה שבועות הודיע פישר שבינתיים בנק ישראל מעקר כל הזרמה הנובעת מרכישת מט"ח ורכישת אג"ח ממשלתי. משמעות הדבר, שבנק ישראל סופג בחזרה את עודף הנזילות על ידי הגדלת שימוש בכלים כגון הלוואות מוניטריות ופיקדונות שקליים עבור הבנקים המסחריים.
נתוני בסיס הכסף של חודש פברואר מצביעים על מציאות שונה: בפברואר בנק ישראל לא הצליח לספוג את כל ההזרמה הנובעת מרכישות המט"ח, 6.9 מיליארד₪, גירעון תקציבי ומימונו 4.8 מיליארד₪ ואי מיחזור פדיון המק"מ 2מיליארד₪ ונוצרה הזרמה מוניטרית של 6.8 מיליארד₪, סכום בהחלט לא מבוטל. מדובר בגידול של כ - 14% בסך בסיס הכסף במשק.
בנק ישראל עשוי לקזז חלק מההזרמה בחודש מרץ, אך עדיין מדובר בהדפסת כסף (בניגוד לדברי פישר) העלולה לתמוך באינפלציה גבוהה יותר בעתיד, כאשר המשק יתאושש. כרגע לא מדובר באיום אינפלציוני, אך השאלה הגדולה (בישראל כמו בארה"ב) הינה האם הבנק המרכזי יצליח לספוג בחזרה את עודף הנזילות במערכת לפני שייווצרו לחצי אינפלציה, ברגע שההאטה הכלכלית תתייצב.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





