האם לאובאמה יש שאיפות להפוך ליועץ השקעות? ואיך אומרים בסינית "שחר"?

אם סין תקטין החזקותיה באג"ח ממשלת ארה"ב, שווקי האג"ח בעולם ייפגעו. גם שלנו, אבל פחות. כשרכשו הסינים את פוזיציית הענק שלהם ב-2003-2005 הם שינו לחלוטין את כללי המשחק בשוק האג"ח.

כמו גלגלי שיניים במערכת גלובלית אחת, שזורים זה בזה המשקים ושווקי האג"ח ברחבי העולם.

בייג`ין, וושינגטון וירושלים אומנם רחוקות אלפי קילומטרים אחת מהשנייה ובכל זאת, לחשש שהביעה סין לאחרונה מהגירעון העצום בתקציב ממשלת ארה"ב, עלולה להיות השפעה שלילית דרמטית על שוק האג"ח האמריקאי ובמידה מסויימת (פחותה) גם על שוק האג"ח הישראלי.

סין מחזיקה בכ-11.5% מהחוב הכולל של ממשלת ארה"ב

הדינמיקה פשוטה: הסינים מחזיקים כיום בנתח משמעותי מאוד מהאג"ח הממשלתי שהנפיקה ממשלת ארה"ב. כמה  משמעותי? במספרים מוחלטים, מדובר על כ-681 מיליארד דולר. קיימות מספר גישות לחישוב נתח השוק של פוזיציית הענק הסינית באג"ח ממשלת ארה"ב: נסתפק ונאמר כי ממשלת סין מחזיקה בכ-11.5% מהחוב הכולל של ממשלת ארה"ב, או לחילופין בכ-23% מהחוב החיצוני של ממשלת ארה"ב. כך או כך, מדובר בפוזיציה משמעותית ההופכת את ממשלת סין לשחקן דומיננטי ב-ה` הידיעה בשוק האג"ח הגדול בעולם. מכאן גם החשיבות המיוחדת שיש להצהרות ממשלת סין לגבי מצבה הכלכלי של ארה"ב ולגבי כוונותיה של סין בכל הקשור לשוק האג"ח האמריקאי.

הנסיון מראה כי שווקי המט"ח והאג"ח ברחבי העולם רגישים מאוד לכל התבטאות של בכירי המשטר הסיני באשר להעדפות ההשקעה של ייתרות המט"ח העצומות שברשות הסינים. כל אימת שהסינים שוקלים לגוון את החשיפה המטבעית שלהם ולהקטין חשיפה לדולר על חשבון הגדלת החשיפה שלהם לאירו, מגיבים שווקי המט"ח בעוצמה: הדולר נחלש והאירו מתחזק.

הדוגמא הטובה ביותר לעוצמתה האדירה של סין בשוק האג"ח לקוחה מהשנים 2003-2005. באותה תקופה, העלה נגיד הבנק האמריקאי לשעבר, אלן גרינספאן, את הריבית בארה"ב 17 פעמים ברציפות, במטרה לדכא את הלחצים האינפלציוניים. הריבית עלתה אז מכ-1.25% לכ-5%, עלייה דרסטית ללא ספק.

ניתן היה לצפות כי התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים תעלה במקביל לעלייה בריבית ה-Fed , לפי כלל האצבע הבסיסי בשוק האג"ח לפיו תשואות האג"ח מתאימות עצמן, בקירוב, לכיוון ולגובה הריבית במשק, בטח כשמדובר במהלך ארוך ושקוף של העלאת ריבית.

בתרשים המצורף, ניתן לראות בבירור כי למרות העלייה הדרמטית בריבית ה- Fed בין 2003 ל- 2005, לא חלה עלייה מובהקת בתשואת האג"ח ל-10 שנים.

שוק האג"ח האמריקאי סיפק באותה תקופה את החידה היקרה ביותר בעולם. אנליסטים ברחבי העולם ניסו להסביר מדוע מפר שוק האג"ח בארה"ב את החוקים הבסיסיים ביותר שמגדירים אותו. לבסוף, הסתבר כי ממשלת סין היתה הקונה הגדול ביותר באותם שנים של אג"ח ממשלתי. הביקושים האדירים שהזרימו הסינים, איזנו את ההיצעים מצד שאר השחקנים ומנעו את העלייה המתבקשת בתשואתם לפדיון. אגב, באותה תקופה זינקה התשואה לפדיון באג"ח האמריקאי לשנתיים בשיעור חד מאוד, בעיקר כיוון שלשם לא הזרימו הסינים ביקושים ולפיכך כוחות השוק עשו את שלהם.

זאת הסיבה להתגייסות של ברק אובאמה שמיהר להרגיע את הסינים בסוף השבוע והצהיר כי המשקיעים יכולים להיות בטוחים מאוד בעוצמתה הכלכלית של ארה"ב ובאיתנות הפיננסית של אג"ח ממשלת ארה"ב.

הדבר האחרון שאובאמה צריך עכשיו, זה גל מכירות אג"חים מצד הסינים, היפנים ושאר ממשלות זרות המחזיקות החזקה קבועה ומשמעותית באג"ח האמריקאי. לגל מכירות כזה תהיינה השלכות שליליות מאוד על הממשלה, המשק והמשקיעים בארה"ב , כל זאת בתקופה שגם כך היא הקשה ביותר בה נתקלו אי פעם.

האם לאובאמה יש שאיפות להפוך ליועץ השקעות?

הנסיון שלו להרגיע את הסינים באג"ח, מגיע ימים ספורים לאחר שניסה להרגיע את אזרחי ארה"ב כשהצהיר כי כדאי להתחיל לרכוש מניות וכי הוא משוכנע לחלוטין כי הכלכלה תתאושש. הנה, בעוד אנו משוועים לממשלה יציבה, לסדר עדיפויות לאומי ראוי ולשר אוצר מקצועי במשרה מלאה, מוצא לו נשיא ארה"ב זמן להצהיר כי מכפילי הרווח של המניות אטרקטיביים לרכישה וכי רכישת מניות כעת תשתלם כהשקעה לטווח ארוך. יחי ההבדל הקטן.

מה הקשר לשוק האג"ח אצלנו?

אם אכן ימשיכו הסינים להביע חששות (מוצדקים אגב לחלוטין) ממצבו העגום של המשק האמריקאי ובהתאם מהעלייה בסיכון הפיננסי בהחזקה באג"ח ממשלת ארה"ב וחס וחלילה אם יחלו להקטין בצורה משמעותית את החזקתם, לא יהיה מי שיעמוד בפרץ וירכוש את האג"חים במחיריהם כיום. המשמעות: עלייה משמעותית בתשואה לפדיון של אג"ח אמריקאי ל-10 שנים, אותו אג"ח המשמש
כ-Benchmark לכל שווקי האג"ח בעולם, לרבות זה שלנו. בנסיבות כאלו, עלול להיווצר אצלנו לחץ לעלייה בתשואות לפדיון בשוק האג"ח.

בל נשכח כי מצבו של המשק הישראלי טוב לאין ערוך מזה של המשק האמריקאי ולפיכך גם של שוק האג"ח המקומי.

נזכיר גם כי הנוכחות הדלילה מאוד של משקיעים זרים בשוק האג"ח המקומי, היא גורם חיובי בעיתוי הנוכחי, המקטין את רגישות שוק האג"ח המקומי להתפתחויות שליליות בשוק האג"ח האמריקאי, כמו גם לפרמטרים הנחשבים לקריטיים בעיני משקיעים זרים אודות השוק המקומי.

רכישות האג"ח שמבצע בנק ישראל, בצירוף רמת הנזילות הגבוהה מדיי של המשקיעים המוסדיים ו"הר השקלים" המאבד גובה לטובת שוק האג"ח המקומי בשל ריבית אפסית בפקדונות הבנקאיים, הם שלושה גורמים כבדי משקל התומכים בשוק האג"ח הממשלתי, למרות האתגרים הרבים בפניהם הוא ניצב, כתוצאה מהמיתון אצלנו, הנגזר מהמשבר הגלובלי בכלכלה ובאמון הבסיסי בין בני האדם .

תיק השקעות מומלץ:

50% שקלים ו- 50% צמודים לפי הפרוט הבא:

10% במק"מים, גילונים ובקרנות כספיות
10% באפיק הקונצרני השקלי, בעיקר באמצעות קרנות נאמנות
30% בשחרים במח"מ בינוני-ארוך( 5-10 שנים)
40% באג"ח ממשלתי צמוד מדד במח"מ בינוני-ארוך
10% באג"ח קונצרני צמוד, בפיזור גבוה

הכותב הינו מנכ"ל מנורה מבטחים קרנות נאמנות

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.