אם מלאו 61 שנים למדינת ישראל, אז בת כמה הבורסה לניירות ערך? ומה התשואה על ההשקעה בבנק פועלים משנות השלושים?

ראשיתו של המסחר בניירות ערך בישראל, נזקף לזכות העלייה הרביעית. עלייה זו הביאה עימה כמות נכבדת של בנקאים (אנשי פיננסים בשפתנו היום) יהודים-גרמנים אשר ברחו מהתחזקות המפלגה הנאצית בגרמניה והמפלגות הלאומניות במזרח אירופה.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב נוסדה בשנת 1953, אם כי עוד קודם לכן, החל משנת 1935 התקיים מסחר בניירות ערך בארץ ישראל ובמדינת ישראל, במסגרת לשכת החליפין לניירות ערך.

"לשכת החליפין לניירות ערך" בארץ ישראל הוקמה בספטמבר 1935. בדומה למדד ת"א 25, לשכת החליפין סחרה  ב-25 ניירות ערך- עם הבדל קטן- המסחר נערך רק ב25 מניות אלו. המסחר התקיים במתכונת מצומצמת במשך שעה מדי יום, חמישה ימים בשבוע, על פי הכללים המקובלים בבורסות אירופיות. פרט מעניין נמצא בכך שלשכת החליפין האמנם תיווכה בעסקאות בניירות ערך של חברות שהונפקו בישראל, אך עד לסיום המנדט- גם בניירות ערך של חברות שנסחרו בבורסת לונדון.

 המסחר עצמו התנהל בבנק אפ"ק, במשרדו של מרדכי פנחס חסון.
בין השאר, המניות העיקריות שנסחרו היו:

    * אוצר התיישבות היהודים
    * בנק אפותקאי כללי
    * בנק אנגלו פלשתינה
    * בנק הפועלים
    * חברת החשמל לארץ ישראל - הבריטית
    * חברת אשלג ארץ-ישראלית
    * סולל בונה
    * מלונות קליה - לחופי צפון ים המלח
    * עסיס
    * אפריקה ארץ ישראל
    * הכשרת היישוב
    * החברה לקירור ולאספקה
    * נשר - מפעלי המלט
    * מקורות
    * אתא - חברה לטקסטיל
    * אלרן להשקעות

השורדות הגדולות

 ובכן, למרבה ההפתעה, ניתן למצוא מספר חברות אשר התאימו עצמן לשינויים הלאומיים והמציאות הקיצונית של ה"מדינה בדרך". חלקן לא פסקו מן המסחר עד עצם היום הזה.

7 הוא מספר המניות שנסחרו דאז מלפני 7 עשורים ועדין נסחרות באחד העם.  "בנק אנגלו פלסטינה" אשר ברבות ימים הפך לבנק לאומי, "אפריקה ארץ ישראל", "בנק הפועלים", "הכשרת היישוב", "בנק אגוד", "קירור ואספקה" ו"נחושתן". עוד שתי מניות מקוריות המירו את מסחר המניות במסחר באג"ח: "חברת החשמל" ו" בנק אפותקאי כללי" לימים בנק לאומי למשכנתאות.

ועוד סיפור קטן על חברה נשכחת

בהווה כולנו מכירים ומוקירים את מנית "כימיקלים לישראל", אך עד כמה אנו מכירים את ההיסטוריה שלה?

במבט שני ברשימה למעלה, ניתן להבחין בחברה ששמה הוא חברת אשלג א"י. חברה זו היתה מנויה על ניצול המינראלים בים המלח בשנות השלושים, על סמך זיכיון שניתן לה בשנות השלושים מן המנדט הבריטי וממלכת ירדן. המהפכות העסקיות שפירמה זו חוותה לאורך השנים כמו באות לתאר את המהפכות החברתיות שהתרחשו לאורך השנים בעם היושב בין הים התיכון אל הירדן.

בשנים 1931 - 1932 החלה אשלג א"י לשווק אשלג וברומין שנוצרו במפעלה שבקצהו הצפוני של ים המלח. בשנת 1937 נפתח בית החרושת הראשון בקצה הדרומי של ים המלח. בשנות מלחמת העולם השנייה גדלה התוצרת משנה לשנה באופן ניכר. תחזית סוכני המכירות של החברה קבעה כי "יש יסוד להניח שיעלה ביד החברה להוסיף ולהחזיק בימי שלום ברוב השווקים שהיא מצאה", בנוסף "לעלייה במחירי האשלג- עקב מתיחות עולמית ואינפלציה גואה" (נשמע מוכר?).

יש אף הטוענים שצריך לזקוף את ניצחונות מטוסי הברית על מטוסי הרייך- לתוספות הברום שהופק בים המלח על ידי החברה. התוספת אל דלק הבנזין שיפרה את תוצאות מנועי המטוסים והעניקה שליטה אווירית נרחבת למטוסי ארה"ב בשמי אירופה.

הימים לפני פרוץ מלחמת השחרור

ב-18 באפריל 1948 הפסיקו הבריטים ללוות שיירות מירושלים למפעל האשלג בצפון ים המלח. מאז תחילת מלחמת העצמאות ניהלה ההנהלה מגעים עם המלך עבדאללה וגורמים ירדניים אחרים, עמם היו בקשר לאורך שנות הפעילות. במאי 1948 הגיע לסיכום עם משלחת ירדנית על יצירת אזור ניטרלי שיבטיח את הגנת המפעלים.

 ב-17 במאי הוחתמו שני נציגים (של המפעל ושל "ההגנה"), על הסכם שמסר את מפעלי חברת האשלג (באתר הצפוני ובאתר הדרומי), בניגוד לסיכום שהושג עם ההנהלה, לחסות ירדנית. לאחר שנשדד ונבזז, הבינה ההנהגה הישראלית כי ימיו של המפעל במתכונתו הקודמת תמו- ללא שוב.

בנובמבר 1948 מינתה הממשלה הזמנית ועדה כדי לבדוק את פעולת חברת האשלג ולהגיש המלצות לגבי עמדת הממשלה בעניינה. היחס של היישוב לחברת האשלג לא היה חד-משמעי. החברה מילאה תפקידים לאומיים וחלוציים בפיתוח הכלכלי של ארץ ישראל, אך הייתה קשורה בבריטניה ובדירקטוריון שישב בלונדון. הוועדה שמונתה פעלה לסילוק ההשפעה הבריטית על החברה ולשינוי תנאי הזיכיון שהיה בידי חברת האשלג. בעקבות המלצת הוועדה, הוצגו לחברת האשלג תנאים להמשך הפעלת החברה, בהם לא הצליחה לעמוד.

בחודש דצמבר 1951 החליטה ממשלת ישראל להקים חברה חדשה, בשם חברת מפעלי ים המלח בע"מ. החברה הממשלתית הפכה ב68 לכימיקלים לישראל אשר הונפקה לציבור בשנות התשעים.

השקעת בבנק הפועלים בשנות השלושים, מהו גובה התשואה שאצרת?

ראשית יש לומר שהחישוב נעשה לשם השעשוע בלבד. ישנם כמה מרכיבים אשר לא נלקחו בחשבון, כמו ערך מטבע חוץ, דילול מנייתי, דיבידנדים וכו`. 

בעקבות סערת תהפוכות המטבע שמולדתנו עברה ב61 שנות קיומה, השוואת מטבעות עבר למטבע קיים, הינה כמעט דמיונית. אך על פי חשבון פשוט (ותודה לבנק ישראל); ערכו של אגורה אחת כערכם של 10000 לירות ארץ ישראליות.  בשנות השלושים ערכה הנקוב של מניית הפועלים נאמד ב5000 לירות לערך, בהווה המניה נאמדת ב930 אג`. משמע הערך הכפיל עצמו פי 1860. ממוצע של 26.57% לשנה. אולי באמת מניות עולות לאורך זמן.