ראיון בלעדי גיא חכמי, מנכ"ל כלל פיננסים קרנות נאמנות "בתחום הקרנות המחקות, המטרה היא לעשות מחירי היכרות"

בית ההשקעות כלל פיננסים השיק בחודשיים האחרונים 13 קרנות מחקות. בימים אלו, בית ההשקעות יצא במבצע של דמי ניהול אפסיים ל 4 קרנות מחקות . השאר ב 0.4%. האם זו תחילתה של מלחמת מחירים נוספת בענף קרנות הנאמנות? כתב פאנדר שוחח עם גיא חכמי, מנכ"ל כלל פיננסים על התפתחות ההשקעות הפאסיביות בעולם ובישראל ועל מהלך הורדת דמי הניהול בקרנות המחקות של כלל פיננסים.

גיא חכמי, מנכ"ל כלל פיננסים קרנות נאמנות, החל את דרכו בשוק ההון ב- 1999 ככלכלן במטה השיווק של חברת `אילנות דיסקונט`, לאחר ארבע שנים של לימודים אקדמאיים בלונדון ובניו יורק. במהלך השנים עבר מספר תפקידים, ממנהל שיווק מרחבי, ועד סגן מנהל אגף השיווק. ב-2005 הפך להיות סמנכ"ל השיווק של אילנות דיסקונט. בסוף 2006 מונה לתפקיד מנכ"ל `אילנות דיסקונט`, לימים `קרנות בטוחה` וכיום `כלל פיננסים ניהול קרנות נאמנות`.

צילם אבשלום ששוני בלעדי לפאנדר

כשחכמי מסתכל על העולם ומנתח את המגמות שיש בתעשיית ניהול הנכסים, הוא אינו יכול  להתעלם מהעובדה  שחלק מהלקוחות בענף רוצים השקעות פאסיביות. ההשקעות הפאסיביות הן מרכיב ונדבך בכל תעשיית הנכסים שהולכת וגדלה על חשבון השקעות אישיות וניירות ערך וחלק מזה השקעות בניהול אקטיבי. ישנן ורסיות שונות לניהול אקטיבי ולניהול פאסיבי. ההשקעות הפאסיביות הן חלק מהביקושים הקיימים במערך הייעוץ, במערך יועצי ההשקעות ובמערך הלקוחות ובתי ההשקעות נדרשים להתייחס אליו בכל תוכנית אסטרטגית עם מבט לחמש עד עשר שנים קדימה.

עד היום הייתה חלוקה מאד ברורה: השקעות אקטיביות הנן קרנות נאמנות בעוד שהשקעות פאסיביות הנן תעודות סל. אחד הדברים שעשו כלל פיננסים, כשהחליטו להשיק את הקרנות המחקות, הוא להסתכל חמש עד עשר שנים קדימה וכן להסתכל מה קורה בעולם. בעולם, ההשקעות הפאסיביות מתחלקות לשלוש: ל- ETF, Index Funds ול- ETN. בישראל, הנושא הזה מאד לא מפותח.

Index Funds - זו קרן נאמנות רגילה, לכל דבר, אך היא אינה מנהלת את השקעותיה באופן אקטיבי, אלא נצמדת למדד מסוים. בארץ כמעט ואין קרנות מהסוג הזה, למעט קרן אחת של IBI  (תל אביב 25).

ETF – זוהי קרן נאמנות, אך בשונה מרוב הקרנות שנסחרות בנקודת זמן קבועה ביום, היא סחירה במהלך היום כולו, ומאפייניה דומים יותר למאפייני מניה. בישראל, המוצר הדומה ביותר ל- ETF הוא הקרנות המחקות, שהתחילו דרכן רק לאחרונה, אך הן צפויות להפוך בעתיד ל- ETF  לכל דבר.

ETN –מקביל לתעודות הסל בארץ. כלומר, מעין אג"ח עם התחייבות להיצמד למדד מסוים ועם מועד פדיון. למוצר זה שוק קטן יחסית לשנים הקודמים שהוזכרו.

קצת היסטוריה

ה-ETF  הראשון בעולם נוסד ב- 1993. כלומר, יחסית לשוק הקרנות, הקיים למעלה ממאה שנה, ה- ETF הוא שוק צעיר יחסית, הקיים קרוב ל-17 שנה. השחקנים הגדולים ביותר בעולם בשוק ה-ETF הם Berkley Global Inventers, State Street ו-Vanguard, שנכנסה לשוק בשנת 2001.

יחסית לזמן (15 שנה בלבד) ההתפתחות של שוק ה- ETF בעולם היא התפתחות רצינית. יש היום ETF על הכול- על מניות, על זהב וכיו"ב. "לאחר שחקרנו ובדקנו, מצאנו כי השימוש בETF- הולך ומתרחב לבניית פרוטופוליו של מנהלי השקעות, של מוסדיים ועוד" אומר גיא חכמי, מנכ"ל כלל פיננסים קרנות נאמנות. יש היום גם השקעות טקטיות ויש גם ETF על ETF, בכל התחומים ובכל האפיקים.

חכמי מציין, כי שוק ה- ETN בארצות הברית, המקביל כאמור לשוק תעודות הסל בארץ, מנהל נכסים של מיליארדי דולרים בודדים. שוק ה- ETF מנהל כ- 600 מיליארד דולר ושוק ה- קרנות נאמנות האינדקס כ 800 מיליארד דולר. זה מראה כמה השוק בישראל עודנו רחוק ממה שקורה בעולם.

לאחרונה, אחוז ה- ETF בעולם הולך וגדל. במחזורי המסחר בארה"ב הם מגיעים ל-40%-45% מהמסחר. לדעת חכמי, הפוטנציאל הגדול של ETF טמון בתוכניות פנסיה אישיות, ובאלוקציה של יועצי השקעות ומנהלי תיקים והוא סבור שכך יהיה גם בארץ.

גודל שוק ה-ETF בעולם, עומד על 884 מיליארד דולר, מתוכם 600 בארה"ב, 202 מיליארד באירופה ובאפריקה, 60 מיליארד דולר באסיה ו- 24 מיליארד דולר בקנדה ובאמריקה הלטינית. בשוק הETF האמריקאי, יש מעל 800 ETF בארה"ב, 600 מיליארד דולר נכסים. בתחילת שנות ה - 2000 הייתה דומיננטיות של מעל 90% למדדים רחבים- S&P 500, נסדא"ק, ספיידר, QQQ ועוד. היום 35% בלבד מהנכסים הנם מדדים רחבים. סקטורים מהווים 15% מהנכסים; אג"ח סחורות, מטבעות וכו` מהוות 15% מהנכסים. בארה"ב, אג"ח הוא רק 50 מיליארד מתוך 600 מיליארד אבל פה בארץ חכמי צופה שהם יהווה ¾ מהנכסים.

איך משפיע המשבר הפיננסי על שוק ה- ETF?

לאחר המשבר, ב - 12 החודשים האחרונים, נוסדו כ- 260 ETF  מסוגים שונים: ETF ממונפות, ETF מתחלפות, ETF על סחורה אחת ועוד. כשמנתחים את השוק רואים שהוא פונה לכיוונים מאוד שונים. זהו שוק ענק מלא נישות קטנות אשר מעודד מאד את ניהול ההשקעות.

במחקר שערך חכמי, נבדק כמה כסף נכנס לקרנות אקטיביות לעומת הכסף שנכנס לקרנות פסיביות וכמה יצא מכל אחת מהן, בעולם.  בארה"ב, בשנת 2008, בעקבות המשבר, נרשמה יציאה מקרנות אקטיביות וכניסה לקרנות פאסיביות.

"מה שקורה בתקופות משבר הוא שהאנשים לא חווים אכזבה מהאפיק כמו שחווים אכזבה מהניהול, ולכן הם פונים ל-ETF. עם זאת, באפיק האג"חי אין זרימה גדולה ל- ETF לאג"חיות. כלומר, יותר כסף זורם לקרנות נאמנות אג"חיות רגילות בארה"ב. עדין אני לא מסיק מזה לגבי השוק הישראלי. אני חושב שETF אג"חים הם אלה שישלטו יותר בשוק ה-Index הישראלי. זרימת הכסף בהשוואה בין קרנות אקטיביות לבין ETF מראה שדווקא במניות כללי, מניות ארה"ב ומניות העולם יש כניסה ל-ETF על חשבון אפיקים מנייתיים אקטיביים, אבל לא באג"ח. לדעתי, בישראל תחום ה-ETF, קרנות מחקות אג"חיות, יכול ללכת בצורה משמעותית, כי זה השוק העיקרי פה בהשקעות קמעוניות וגם בהשקעות של לקוחות.

אז את כל הרעיון אתה שואב מארה"ב?

לא, אנחנו מנתחים את כל העולם, ובוחנים את המגמות העתידיות בארץ ובעולם. האג"ח הוא התחום החזק והמוביל בארץ. כמעט 50% מההשקעות הן באג"ח. מתוך 30 מיליארד שקלים, בדצמבר 2008, כ-14 מיליארד שקלים הם באג"ח בארץ, 6 מיליארד שקל הם מניות חו"ל בארץ, זאת אומרת, קרוב ל-50%. זו אחת הסיבות שבגללן אנחנו באסטרטגיה למניות אג"ח. ברגע שאין עמלת הפצה, ממה מרוויחים המפיצים? 

מקנייה וממכירה. לכן תהיה עמלת קנייה ומכירה בלבד. ומה שהרשות תעשה זה לדרוש עמלות המכירה יהיו זהות לעמלות המכירה של נכס הבסיס.   דבר נוסף שבדקנו הוא ענף תעודות הסל. בסוף 2008, 21 מתוך 30 מיליארד היו תעודות אג"חיות ומט"חיות. זה דבר נוסף שהוביל אותנו לאסטרטגיה אג"חית ולא אסטרטגיה מנייתית.

מה הוביל אתכם להשקת קרנות מחקות דווקא בתקופה זו?

אחד הדברים שאני רואה בענף הקרנות ובפרט, בענף ניהול הנכסים, אומר חכמי, הוא ההתפתחות שלו למתן כלים יותר נישתיים, אותם ניתן להתאים ללקוחות מסוג שונה. אם פעם דיברנו במושגים של קונצרני או ממשלתי, היום זה כבר לא רלוונטי. היום, ענף הקרנות וענף תעודות הסל נותנים למערך יעוץ מגוון מכשירים התאמה ללקוחות מסוגים שונים.

לקוח בן 70 יכול להשקיע בשוק הקונצרני אבל באג"ח מסוג מאד מסוים לעומת לקוח, החוסך לטווח ארוך ומעוניין להשקיע באג"ח אחר. ואותו הדבר לגבי אג"ח ממשלתי: יש הבדל גדול בין, לדוגמא, גליל 0-2 לבין גליל 7-10. שניהם "צמוד ממשלתי" אבל הם שני דברים שונים לגמרי. כמובן שאין קשר בין תל-בונד 20 ל HIGH YIELD למרות ששניהם אפיקים קונצרניים.

על זה בעצם נבנית אסטרטגית המוצרים של כלל פיננסים: לאפשר ליועצים לבנות תיקי לקוח בכל תקופת זמן. בבדיקת המגמות בקרנות הנאמנות של כלל פיננסים נראה כי הקרנות הסולידיות: השקליות, אג"ח מדינה, אג"ח קונצרני וכדומה, הן המגייסות הגדולות כיום. בנוסף ההתפלגות של אפיקי הקרנות בין השנים 2007 ל-2008 מראה כי הקרנות השקליות, קרנות האג"ח הכללי, קרנות אג"ח מדינה, קרנות אג"ח קונצרני והקרנות הכספיות, היוו את האחוז הגדול ביותר. לכן, הלכנו על קרנות מחקות ממשפחת ה FIXED INCOME.

נראה, כי הרכישה של אילנות, מכבידה על הדוחות הכספיים, כיוון שהערכת השווי שם מתבססת הרבה מאד על סך הנכסים, וכרגע יש ירידה בסך הנכסים, בעיקר בגלל הכספית. יש שאומרים שאתם מנסים להגדיל במהירות את הנכסים על-ידי מבצע שהוא מצוין ללקוח אך פוגע בענף. האם זה כך?

ההחלטה שלנו היא החלטה אסטרטגית, בהסתכלות עמוקה וארוכת טווח של 5-10 שנים, למרות שיש בכלל פיננסים חברה לתעודות סל ולמרות שהנושא כרוך בהוצאה בחודשים הראשונים, אבל הראייה הנה ראייה אסטרטגית. אם היינו יוצאים, בתקופה כזו, בקמפיין כספיות, עם 0 דמי ניהול, זה היה מצדיק את מה שאתה אומר, אבל עובדה שלא עשינו זאת.

בכל זאת, הורדת דמי הניהול ל-0.3% בקרנות השקליות ול- 0.5% בחלק מהקרנות האג"חיות, אלה חדשות לא כל כך טובות לענף. מה עומד מאחורי החלטות אלה?

בתחום הקרנות המחקות, המטרה היא לעשות מחירי היכרות, בטווחים אמנם לא קצרים, אבל בהחלט מחירי היכרות לקטגוריה חדשה שהולכת להיכנס אל ענף ניהול הנכסים. אנחנו משיקים 13 קרנות מחקות בהתחלה, מתוכן ארבע במחיר של 0% דמי ניהול כדי להכיר את המוצרים האלה ליועצים ולמנהלי ההשקעות. על יתר הקרנות נגבה 0.4% דמי ניהול, שזו עמלת ההפצה כרגע.

האסטרטגיה שלנו היא להכיר קטגוריה חדשה ליועצים ולמנהלי השקעות. אנחנו רוצים להוביל שוק חדש ואנחנו עושים את המבצע של 0 דמי ניהול אבל זה ממש לא אותו הדבר כמו לקחת את הקרנות השקליות, ולהוריד את דמי הניהול בהן ל- 0.3% או להמשיך לגבות 0 דמי ניהול בקרנות הכספיות כשנה וחצי לאחר השקתן. זה ממש לא אותו הסיפור.

דיברת על תעודות הסל. קיבלתם החלטה אסטרטגית לחזק את הקרנות על חשבון תעודות הסל?

לא, ממש לא. הבנתי שחלק מהלקוחות שלנו רוצים השקעות פאסיביות. לכן, זה נמצא כעת בהתפתחות אדירה. מעבר לכך, גם התחלנו לראות שהרגולציה הולכת לסגור את הארביטראז` הרגולטורי  האדיר שהיה פה בשנים האחרונות בין תעודות הסל לבין קרנות הנאמנות. ברגע שזה יקרה, תעלה השאלה איך נכנסים לענף הקרנות המחקות עם כל הכוח.

ראשי ענף תעודות הסל גרמו לפיתוח אדיר של השוק בשנים האחרונות. יש לי מחמאות רבות לתת לאנשים הללו ואני חושב שהם עשו עבודה אדירה ויוצאת מן הכלל. גם כיום אנחנו נעזרים במה שהם עשו ובתשתית שהם הכינו בשנים האחרונות. אבל, צמצום הארביטראז` הרגולטורי של ענף קרנות הנאמנות וענף תעודות הסל, וההשוואה בין הETN לבין הETF בעולם, יובילו לכך שהשוק המקומי, האופי שלו והתנהלותו לא יהיו שונים ממה שנהוג בעולם.
 

תודה לך על הראיון.

תודה לך.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.