אילוסטרציה
אלמוג עזר
13/05/2009
על המדף:
רציונאליות- הוגנות- אושר/ פרופ` דניאל כהנמן
ביקורת מאת: אלמוג עזר
בשנת 2002 הוענק לפרופ` דניאל כהנמן, ישראלי בעל אזרחות אמריקאית, את הפרס היוקרתי ביותר בעולם המדע; פרס הנובל. זאת לפי טענתו, מבלי "ללמוד קורס אחד בכלכלה". הכצעקתה?
בעבר, החלק הארי של המחקרים בכלכלה הסתמכו על זאת שה"הומו-אקונומיכ" (המין האנושי תחת הפריזמה הכלכלית) מכריע החלטותיו על בסיס רציונאלי וממניעים אישיים גרידא. בנוסף הנוהג המחקרי בכלכלה נשען על בסיס ניסיוני סוציולוגי; על סמך ניתוח אירוע כלכלי חברתי שמתרחש, מסיקים מסקנות. הרחק משיטת "העכבר במעבדה" הנהוגה בענפי מדע אחרים.
על פי ועדת הפרס, מאז פרסום תוצאות המחקר בתהליך לקיחת החלטות של כהנמן ופרופ` עמוס טברסקי (עמית מחקרו של פרופ` כהנמן), נוצר לו גוף מחקרי אשר הניח לו למטרה לבחון את אותן הנחות ראשוניות לגבי המהות הרציונאלית. אף יותר מכך, מקורח השפעתם, היום המחקר הכלכלי נשען ברובו על תוצאות מעבדה מאשר על ניתוחי מצבי עבר כנהוג בעבר. המחקר בפסיכולוגיה הכלכלית מקורו בשני מחוזות שלרוב נוטים להתערבב האחד בשני; האנליזה של יכולות השיפוט האנושית ולקיחת החלטות על בסיס פסיכולוגיה קוגנטיבית בנוסף לשפיטת יכולת החיזוי של מומחי כלכלה תחת ניסוי. כהנמן ועמיתיו הם אלה שהניחו את אבני היסוד של שניהם.
רציונאליות- הוגנות-אושר הינו אסופת מאמרים בצירוף לביוגרפיה של כהנמן, שליקטה מיה בר-הלל. במשך שלושה עשורים עסק כהנמן בעולם המחקר, אך למרות שהעבודה שזיכתה אותו בפרס נובל נעשתה רובה ככולה בארץ; זוהי הפעם הראשונה שבה העבודה מוגשת לקורא הישראלי בעברית פשוטה, קריאה וקולחת.
דניאל כהנמן שילב תובנות מעולם הפסיכולוגיה אל תוך הזרם המרכזי של הכלכלה, וכך סלל את הדרך לפריצת ענף חדש במחקר. ממצאיו העיקריים של כהנמן, הצביעו על תהליך קבלת ההחלטות תחת אי הוודאות, כאשר הוא ממחיש את המרחק בין הנחות היסוד של הכלכלה המודרנית לבין התפיסה האנושית של המציאות. יחד עם טברסקי, הוא בנה תיאוריה אלטרנטיבית בלקיחת החלטות שתתאים בצורה נאותה יותר לתוצאות הניסויים שערך.
המושגים אפקט הבעלות, שנאת הפסד והטיית המצב הקיים, שטבע כהנמן במחקרו כתחליפים לעקרון הרציונאליות, מוסברים בפרוטרוט תוך מתן דוגמאות מקוריות:
אפקט בעלות- לעיתים קרובות אנשים דורשים תמורת ויתור על חפץ הרבה יותר מאשר היו מוכנים לתת כדי לרכושו.
שנאת ההפסד- אובדן התועלת הטמון בוויתור על חפץ גדול מהתועלת ברכישתו.
הטיית המצב הקיים- העדפה של המצב הקיים, שיוצרת אצל הכלכלן (הומו אקונומיכ) הטייה הן של חוסר סימטרייה של הערך בקנייה והן במכירה.
רציונאליות, הוגנות, אושר ופילוסופיה קיומית
אחרי שתורת הפוסט מודרניזם חדרה אל תוך רובם של מסדרונות המחקר התרבותיים, הגיע גם זמנה של המחלקה הצעירה לכלכלה. המחלקה לכלכלה הניפה בגאון את אחד מאחרוני דגלי המודרניזם; כתורה המתבססת על אקסיומות ראשוניות התואמות לכל נפש על פני הגלובוס; אמת אחת ללא הקשר של גזע לאום ומין; שאיפה לתועלת מכסימלית במינימום העלות הנתונה.
במאמרו של כהנמן במגזין "Science", טען החוקר כי הכל יחסי וכי כל שיפוטיו הכלכליים וההסתברותיים של ההומו-אקונומיכ נעשים על בסיס מערך חברתי. רעיון זה הונצח בצורה הנהירה ביותר בניסוי "לינדה":
שני החוקרים תיארו לפני אלפי נבדקים אשה בשם לינדה - רווקה, חכמה, מרדנית, בת 31. על הנבדקים היה לקבוע אם "לינדה" היא פקידת בנק או פקידת בנק שפעילה בתנועה הפמיניסטית. רוב הנבדקים התפטו לבחור באפשרות השנייה, אף על פי שבמציאות יש הרבה יותר פקידות בנקים מאשר פקידות בנקים שפעילות בתנועה הפמיניסטית. נכון שהאפשרות השנייה מתאימה יותר ל"לינדה", כפי שתוארה על ידי החוקרים, אבל ההסתברות ש"לינדה" היא פקידה, שפעילה או לא פעילה בתנועה הפמיניסטית, גבוהה בהרבה. התיאור של "לינדה" גרם לנשאלים לחשוב באופן סטריאוטיפי במקום לחשוב במושגים של הסתברות: ל"לינדה" מתאים יותר להיות פקידת בנק ופמיניסטית.
אדם רציונלי, יבין מיד כי עדיף להשיב כי לינדה הינה פקידה בבנק ,משום שהסטטיסטיקה הנוטה בבירור אל הפקידות הרגילות, ולפיכך להעדיף את האפשרות הזאת על האפשרות שהיא פקידה בבנק שפעילה בתנועה הפמיניסטית.
רציונאליות, הוגנות, אושר ופוליטיקה
בעולם המערבי, שתי התנועות הכלכליות העיקריות חלוקות בדעתן על מידת התערבות הממשלה בשווקי המסחר. התנועה הליברלית טוענת בגנות ההתערבות הממשלתית ואילו התנועה הקייניסטית מחזיקה בדיעה כי המשבר היה ניתן למניעה, אם הממשל היה מראה יתר נחרצות לפתרונו. לדידם; על ידי העידוד של המגזר העיסקי בהשקעות ציבוריות, ניתן לשנות את דעת הקהל הרחב על המציאות והעתיד הכלכלי הלאומי וכך להשיב את הצמיחה למסלולה.
חילוקי הדעות ניצתים בניסיון לתת הסבר למקרי עבר. הסברה של התנועה הליברלית למחזורי המיתון והפריחה לרבות המשבר בכלכלי של 29 הינה ההתערבות הממשלתית אשר מקלה בתנאי האשראי והורדת ערך הכסף וכך מלבה את המחזורים הטבעיים של הכלכלה. מאידך תנועת הקייניזם מורה על יכולת תחזית קלוקלת של יזמים עיסקיים שנוטים לייצר במידה רבה מדי בעת פריחה וחודלים בייצור גורף לעת סימני מיתון.
מחקריו של כהנמן, מתוך כוונה או שלא, נותנות אסמכתא פסיכולוגית לדעת הקייניזם (וכך גם לכל הצעת פתרונם למשבר האשראי), או במילותיו המופיעים בעמ` 122:
"ניתוחנו העלה כי כשלונות רבים מקורם בשיפוטים אופטימיים מאוד ביחס לסיכונים והזדמניות, שאנו מכנים אותם "תחזיות נועזות". [...] מנהלים נוטלים על עצמם סיכונים בין השאר משום שהם אינם צופים שיהיה עליהם לשאת אותם. "
חשיבותה של קביעה זו ואישושה מחקרית הן ההצדקה לכך שעל כהנמן היה לקבל פרס נובל .
"רציונאליות, הוגנות, אושר" מאת דניאל כהנמן ועמיתים. הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה / כתר, 348 עמודים.
פסיכו-כלכלה הינו סימן רשום של מר אלוני אודי
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
