הזדמנויות מס יתרונות בחשיפה לאג"ח ממשלתיות באמצעות תעודות סל

תאמרו שיש לי אינטרס, כמנכ"ל חברת תעודות סל, להסכים עם הטענה שבכותרת. אולם תבחנו את המספרים שבהמשך, ותחליטו בעצמכם.. בתקופה זו, של ריביות נמוכות, המשקיעים באג"ח מדינה מקבלים תשואה נמוכה מאוד. רבים אף אינם מודעים לכללי המס, שמורידים עוד יותר את התשואה הנמוכה ממילא.
כך, באג"ח לא צמודה שחר 2681, התשואה השנתית לפדיון ב-30 למארס הייתה 2.09%. כיוון שהמס על אג"ח לא צמודות הוא 15%, חישוב נאיבי מעריך את התשואה נטו לפדיון על 1.78%. בפועל, משקיעים פרטיים רבים יראו נטו רק 0.86%, ואחרי דמי שמירה ועלויות קנייה ומכירה יישארו עם תשואה קרובה לאפס.

מהיכן נובע הפער בין החישוב הנאיבי של התשואה נטו לבין התשואה נטו בפועל?

על מחזיקי האג"ח מוטלים שני מסים: מס על תקבולי הריבית ומס רווחי הון, על הרווח ממכירת האג"ח. שני המסים בשיעור 15%.

עכשיו נחזור לאותה שחר 2681. היא תשלם ריבית של 10 אגורות בכל סוף מאי בשנים 2009-2012, וב-31 במאי 2012 היא תשלם גם את הקרן בסך 100 אגורות. משקיע "ברוטואיסט", שאינו משלם מס, יראה תזרים המזומנים הבא מהאג"ח:

כלומר האג"ח תשלם בעתיד 140 אגורות. מחירה ב-30 למארס 2009 הוא 132.3 אגורות, כלומר בסך הכול המשקיע מקבל 5.8% יותר ממחיר האיגרת. בחישוב שנתי מדובר בתשואה של 2.09%.

מה התשואה של המשקיע הפרטי?

הוא ישלם מס של 15% על תקבולי הריבית. האם התשלומים האלו יקזזו תשלומי מס אחרים? אם במהלך השנה הצטברו עד תשלום הריבית הפסדי הון, הבנק יבצע קיזוז אוטומטי. אחרת, אם הפסדי ההון נוצרו בחודש שלאחר תשלום הריבית, יתבצע קיזוז רק אם יוגש דו"ח למס הכנסה.

לכן, לשם הפשטות נניח שבשלושת תשלומי הריבית הראשונים אין קיזוז. התשלום הרביעי של הריבית משולם יחד עם הקרן. כיון שהקרן היא 100 אגורות ומחיר האג"ח כעת הוא 132.3 אגורות , פדיון האיגרת מוכר כהפסד גדול יותר מתשלום הריבית, ולכן לא ייגבה מס בפדיון. לכן תזרים המזומנים למשקיע פרטי טיפוסי יהיה:

כלומר המשקיע יקבל בעתיד 135.5 אגורות, 2.4% יותר ממחיר האיגרת כעת. בחישוב שנתי מדובר בתשואה של 0.86%. כלומר המס מוריד את התשואה השנתית נטו לעומת הברוטו בהרבה יותר מ-15%: 0.86% נטו לעומת 2.09% ברוטו, כלומר מס אפקטיבי של 59% .

הבעיה הזו לא מתקיימת בתקופה שבה תשואות האג"ח גבוהות מהתשואות הנקובות של האג"ח. כך, לדוגמה, אם שחר 2681 הייתה נסחרת בתשואה לפדיון של 15%, הבעיה לא הייתה קיימת. אבל כעת, כשהתשואות לפדיון נמוכות מאוד, הבעיה מאוד משמעותית, וכל האיגרות סובלות מהתופעה במידה כזו או אחרת.

אז מה אפשר לעשות?

אפשרות שאיננה מעשית ברוב המשקים היא תזמון מכירת ני"ע אחרים מפסידים, והגשת דו"ח למס הכנסה (אם ההפסדים ותשלומי הריבית לא היו באותו חודש).

אפשרות מעשית יותר היא השקעה באמצעות תעודות הסל השונות, העוקבות אחר אג"ח ממשלתי ,הקיימות בשוק. היתרון של תעודת הסל בכך שהיא לא מחלקת תשלומי ריבית, והערך נצבר בתעודה לפי התשלומים ברוטו. בואו ניקח תעודת סל היפותטית, שמחזיקה רק בשחר 2681 ואינה גובה דמי ניהול. אם מחיר התעודה כיום 132.3 אגורות, מחירה צפוי להיות 141.3 אגורות בסוף מאי 2012 (מחיר שמשקף תשואה שנתית ברוטו של 2.09%, בהנחה שהתשואה לא תשתנה במהלך התקופה).

אם המשקיע מוכר את התעודה במאי 2012 הוא ישלם מס רווח הון 20% על הרווח הריאלי, לפי כללי המיסוי החלים על תעודות סל. הרווח הנומינלי שנוצר הוא 9 אגורות - ההפרש בין מחיר המכירה, 141.3 אגורות, לעומת מחיר הקנייה, 132.3 אגורות. תחת הנחת אינפלציה אפסית, התשואה נטו במקרה זה תהיה 1.68%, כלומר נמוכה רק בכ-20% מהתשואה ברוטו. אם האינפלציה תהיה חיובית, כצפוי התשואה נטו תהיה אף גבוהה יותר.

כלומר לתעודת הסל יתרון מבחינה מיסויית, מפני שהיא לא משלמת תשלומי ריבית שאינם יעילים. בכך היא למעשה מונעת מהמשקיע תרומה מיותרת למס הכנסה. מנגד, מובן שהמשקיע צריך לשקול את דמי הניהול הכרוכים בהשקעה בתעודות הסל.

אורי בן דב הוא מנכ"ל אינדקס תעודות סל.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.