בולעים את הכובע

כל הפסימיסטים שבינינו, כל אותם חוזי השחורות ומנבאי ההתמוטטויות, בולעים את הכובע ולא מאמינים. שוק המניות אמר את דברו ואנו חיים בעידן של מניות או לא להיות. אחת הבדיחות שרצה היום בברנז`ה היא שכדי להגן על תיק של 90% אגרות חוב ממשלתיות צריך להחזיק 10% במניות. אסטרטגיית התיק הסולידי 90:10 קיבלה את המשמעות ההפוכה שלה בחודש האחרון כשאותם 10% מניות היוו את העוגן הבטוח של תיק ההשקעות, ייצרו ללקוחות את התשואה העודפת וכיסו על ההפסדים שנוצרו מהאחזקות "ספקולטיביות" של  90% אגרות חוב ממשלתיות.

עודפי הנזילות הרבים של הציבור מניעים אותו לכיוון השקעות סחירות בבורסה

וכל אלה שברבעון האחרון של שנת 2008 אמרו שהם לא יחזרו לבורסה לעולם הצטרפו לתנועת המעבר לאגרות החוב הקונצרניות ולמניות. הגירסה שלי לכל הנושא היא שאסור ללכת נגד השוק. גם מי שחושב שהעליות במניות הן מוגזמות, שאין הצדקה כלכלית מאחורי העליות ושהמשבר עוד איתנו ונזקיו עוד צפויים להתבטא בדוחות הכספיים הבאים, כדאי שישים לב כי השוק אמר את דברו! העליות במניות ממשיכות לכל אורך הדרך ומי שלא שם, לא קיים, לא מרוויח.

הריבית הנמוכה

או ליתר דיוק הריבית האפסית על הפיקדונות השיקליים שולחת גם את החוסכים השמרנים ביותר אל הבורסה ולדעתי בצדק רב. אני כמובן לא משווה השקעה בפיקדון שיקלי להשקעה במניות אבל כמו שכבר כתבתי לא פעם בעבר, אני לא רואה סיבה להשקיע כיום בפיקדון בבנק, כאשר הריבית המוצעת גם ללקוחות הנבחרים ביותר גובלת באפס, ומנגד איגרות החוב של אותו בנק נסחרות בתשואות חיוביות נאות גם אחרי שמנכים את עמלות הפעילות בניירות ערך. אז נכון שזה לא בדיוק אותו דבר אבל ההבדלים כיום הולכים ומצטמצמים ובמקביל הולכת וגדלה תנועת המשקיעים מהפיקדון לאגרות החוב, החל מהממשלתיות ועד אגרות החוב הקונצרניות. הנועזים מבין המשקיעים, שלא סגרו פיקדון בבנק ולא קנו את איגרות החוב של אותו בנק אלא קנו, שומו שמיים, את המניה של אותו בנק, הצליחו לייצר לעצמם תשואה חיובית של כ- 70% בשלושה חודשים, כן כן, לא טעיתי, 70% עלה  מדד הבנקים בחודשים מרץ, אפריל ומאי.

ואם אנחנו מדברים על מניות,

הרי שכאן מתנהל אותו מאבק ישן נושן בין אפקט הפחד לבין תאוות הבצע. הציבור קונה מניות כי אין לו משהו אחר לקנות והוא רוצה להרוויח הרבה ועכשיו. אני לא מתכוונת רק לגברת כהן מחדרה אלא גם למשקיעים המתוחכמים, המוסדיים. שמעתי לא מעט מנהלי השקעות בקופות גמל ובקרנות נאמנות שקונים מניות ללא קשר לניתוחים הכלכליים שלהם אלא כדי לא לייצר תשואת חסר בנכסים אותם הם מנהלים. בנתיים הם פעלו נכון כי שוק המניות המשיך במגמתו החיובית בארץ ובעולם.

היום כל מימוש בשוקי המניות הופך להזדמנות קניה.

ירידה של כמה אחוזים מייצרת הזדמנות כניסה למניות לכל אותם אלה שיושבים על הגדר ואוכלים את הלב על ההתלבטות, הפחד וההיסוסים שהיו להם לאורך התקופה האחרונה, שהובילו לצמצום הרכיב המנייתי בתיק. תיקי ההשקעות של אלה שפחות היססו ייצרו לבעליהם תשואה דו סיפרתית נאה ומכובדת מתחילת השנה.

מה התובנות שלנו מכל הנושא?

שלא תסיקו מכך שאני שולחת את כולכם לקנות מניות, ממש לא וגם לא אגרות חוב קונצרניות. בעלי לב חלש ועצבים רופפים לא יכולים להשקיע בבורסה, לפחות לא באופן ישיר ועצמאי. אבל, אני חושבת שחמשת החודשים הראשונים של שנת 2009 לימדו אותנו המון ובין היתר למדנו נכון המשפט "לעולם לא להגיד לעולם לא". אין דבר כזה להחרים את ההשקעות בבורסה בכלל או באפיק פיננסי מסוים בפרט בעקבות המשברים והירידות. תנסו לנטרל את הרגשות כמה שיותר.

המלצה

ולפחדנים שבנינו, אני חוזרת להמלצה שנתתי כאן בעבר וגם היום, כשאני מסתכלת אחורה חמישה חודשים ורואה את מגמת העליות הרציפות אני ממשיכה להמליץ על כך: הרווחתם שלושה, ארבעה או חמישה אחוזים אחרי עמלות בהשקעה במניה או באגרת חוב מסוימת, תמכרו ותממשו רווחים. מקסימום תקנו את אותו נכס פיננסי אחר כך שוב. רווחים צריך לממש ולקחת הביתה.   

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.