AdvizerLand >> מתי כדאי לצאת לפנסיה?

למרות שגיל הפרישה לנשים עומד על 62 וגיל הפרישה לגברים הוא 67. קרנות הפנסיה מאפשרות לכל חוסך להתחיל לקבל קצבה כבר מגיל 60. במשך שנים חונכנו לפעול בהתאם לטענה כי דחיית גיל הפרישה תגדיל את הקצבה החודשית, מנגד הקדמת מועד הפרישה אולי תקטין את הקצבה החודשית אך תבטיח לנו מספר גדול יותר של קצבאות.

 

| כיצד דחיית גיל הפרישה

תשפיע על הגדלת הקצבאות?

דחיית מועד הפרישה תגדיל את קצבת הזקנה שלנו ממספר כיוונים

פרישה בגיל מבוגר פירושה קבלת מספר קטן יותר של קצבאות חודשיות. לכן הקצבה החודשית שנקבל בכל חודש תהייה גבוהה יותר. או במילים אחרות מקדם הפרישה שלנו יהיה נמוך יותר.

דחיית הפרישה גורמת לכסף שלנו להמשיך לצבור תשואה נוספת וכך להמשיך ולגדול.

במידה ונמשיך לעבוד, אפילו במשרה חלקית, אנחנו נמשיך להפקיד ולהגדיל את החיסכון שלנו בקרן.

נניח פורש בן 59, שחסך עד כה מיליון שקלים בקרן פנסיה מתלבט מתי לפרוש. נבחן כיצד דחיית מועד הפרישה מגיל 60 עד לגיל 70 תשפיע על גובה קצבת הזקנה שיקבל. אותו סכום חיסכון התחלתי שיניב בגיל 60 פנסיית הזקנה של 4,872 שקל בחודש, יניב בגיל 70 פנסיה כמעט כפולה. גובה הפנסיה החודשית בגיל 70 יעמוד על 9,034 שקל.

 

| מה השפיע על הגידול בקצבה?

קצבת הזקנה גדלה בשני אופנים, קודם כל תשואה. סכום החיסכון שעמד בגיל 59 על מליון שקלים, עומד כעת בגיל 70 על 1,579,057 שקל. דבר שני מקדם הפרישה ירד, ממקדם שעמד בגיל 60 על 211 המקדם בגיל 70 עומד על 174. במידה והחוסך המשיך לעבוד מגיל 60 עד לגיל 70, החיסכון הפנסיוני שלו המשיך עוד לגדול ויהיה גבוה הרבה יותר.

 

| לדחיית הקצבה יש מחיר כלכלי

לכאורה משתלם להגדיל את פנסיית הזקנה, במקום לקבל קצבה חודשית מצומצמת של 4,800 שקלים אפשר במספר שנות חיסכון להגיע לקצבה של 6,900 שקלים ואף 9,000 שקלים. דחיית גיל הפרישה הגדילה את הקצבה החודשית בממוצע ב־400 שקלים בעבור כל שנת דחייה. אך האם זה משתלם לכולם?

לדחיית הפרישה יש מחיר כלכלי של אבדן הקצבאות. במקרה הזה החוסך איבד 36 קצבאות מגיל 67 עד לגיל 70. ואם נלך רחוק יותר, במשך 10 השנים בהם הוא היה יכול לפרוש מגיל 60 עד לגיל 70, הוא אמנם הגדיל את הצבירה שלו ב־579 אלף שקלים אבל איבד קצבאות בשווי גבוה יותר, 584 אלף שקלים.

 

| האם כדאי לדחות את קבלת הקצבה?

במקום להסתמך על כללי אצבע יש לבצע תחשיב כלכלי לכל פורש, תחשיב שמצד אחד בוחן את הצרכים שלו בפרישה ומצד שני בודק את מקורות ההכנסה שלו לאחר גיל 60. בצד המקורות יש לשאול האם תהייה לפורש הכנסה נוספת ומאיזה גיל הוא יהיה זכאי לקבל קצבת זקנה מביטוח לאומי או זכאי לנצל הטבות מס.

נניח לדוגמה כי פורש המרוויח שכר של 15 אלף שקלים מתלבט האם לפרוש לפנסיה ולהמשיך לעבוד במשרה חלקית שתכניס לו 5,000 שקל גם לאחר גיל 60. מכיוון והוא פורש לפני גיל הפרישה, 67, הוא אינו זכאי לקצבת זקנה מביטוח לאומי או לניצול הפטור על הקצבה המזכה. ההכנסות שלו לאחר הפרישה בגיל 60 היו עומדות על 9,872 שקל.

במידה והפורש שלנו היא פורשת, מצבה היה משתנה לטובה. החל מגיל 62 היא זכאית לקבל קצבת זקנה מביטוח לאומי בנוסף לכך היא זכאית גם להטבת המס על הקצבה מקרן הפנסיה, הטבה בגובה 4,155 ש”ח שאינה תלויה בגובה הקצבה שתקבל. סך ההכנסה החודשית שלה בפרישה היתה עומדת על 12,072 שקל. הכנסה הפטורה ממס. במקרה הזה הכדאיות לקבלת הקצבה היתה גדלה.

| אל תשימו את הבריאות בצד

לצד התחשיב הכלכלי, יש לבחון את מצבו הבריאותי של החוסך. מכיוון ומקדם הפרישה זהה לכלל החוסכים ואינו מעניק קצבה מוגדלת לחוסכים בעלי חיים קצרים. חוסך שיודע שתוחלת החיים שלו צפויה להיות נמוכה מזו של האוכלוסייה הכללית, צריך להקדים תשלומים מקרן הפנסיה לרבות הקדמת קצבאות זקנה.

| בשורה התחתונה

בתכנון הפרישה יש לזכור כי קיימת הבחנה בין גברים ונשים בין גיל הפרישה לגיל הזכאות לקצבת זקנה מביטוח לאומי. בנוסף קיים פער של חמש שנים באפשרות לניצול הטבות המס על הקצבה המזכה. לאחר מכן יש לבחון את המשמעות של דחיית הפרישה על הכנסתו הפנויה של הפורש מצד אחד ומצד שני את המחיר הכלכלי הכרוך באבדן קצבאות הזקנה.

נדב טסלר, בעל רשיון משווק פנסיוני, משמש כסמנכ”ל מקצועי בהלמן אלדובי קופות גמל ופנסיה, מרצה במכללת נתניה ובעל הבלוג פנסיוני, להבין את הפנסיה.