נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

חם בשוק האנרגיה

מחיר הנפט עולה, מחיר הנפט יורד. לעיתים אלו גורמי ההיצע והביקוש ולעיתים דווקא כספי הספקולציה. הסקירה מבית אפיסלון תוחמת את סימני השאלה הגדולים לבאות וכיצד ניתן להשקיע.

 

 
נפט- חשוב לסינים כמו מיםנפט- חשוב לסינים כמו מים
 

אילנית שרף
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
21/07/2009

הנפט הצית כבר לפני תקופה ארוכה את אחת השאלות הבוערות ביותר שנמצאות כיום על שולחנם של לא מעט אנליסטים ברחבי הגלובוס - שאלת המחיר ונקודת שיווי המשקל של הזהב השחור, לגביהם הדעות חלוקות עד מאוד ועומקו של הויכוח בה כמובן לידי ביטוי בסקלה הרחבה של תגי המחירים העתידיים שמוצמדים לסחורה זו.

העלייה החדה במחיר הנפט, אך לא מזמן, הובילה אותו בחזרה אל למעלה מ- 70 דולר וגילמה הכפלה במחיר לעומת מחיר השפל.  ניגודיות זו יכולה הייתה להעלות  סימני שאלה רבים מאוד, אילולא הידיעה שהצניחה ל- 35 הייתה מרמה של 140 דולר והידיעה שהתהפכות המגמה נבעה בין היתר מהתמתנות החששות לגבי גורל הכלכלות המערביות על רקע התייצבות מסוימת שנרשמה במערכת הפיננסית.

אלו מצמצמים את מספר סימני השאלה, כאשר גם אלו שנשארו ניתן לפתור במספר נימוקים משכנעים והם אף יכולים להסביר במידה מסוימת את המגמה העתידית:

כושר התפוקה העודף בעולם

כושר התפוקה העודף  נמצא ברובו בידי מדינות אופ"ק (ובעיקר בידי ערב הסעודית) השולטות בעזרתו בתפוקת הנפט העולמי ובמחיריו. זה האחרון רשם ברבעון הראשון של השנה הנוכחית גידול משמעותי לרמה של 4 מיליון ח/י. עלייה זו מצביעה על הירידה שנרשמה בייצור הנפט בעיקר על ידי ארגון אופ"ק על רקע המשבר הפיננסי ומסבירה חלק מהעלייה שנרשמה במחירי הנפט. לשם השוואה, בשנת 2002 כושר התפוקה העודף של אופ"ק רשם שיא של 5 מיליון ח/י על רקע צניחת מחירי הנפט לרמה של 26 דולר לחבית, לא כל כך רחוק ממחיר הנפט ברבעון הראשון שהגיע להזכירכם ל- 33 דולר לחבית בנקודת המינימום. מאז ועד אמצע 2008 נרשמה ירידה בכושר התפוקה העודף עד לרמה של 1 מיליון ח/י  כאשר ברקע זינקו מחירי הנפט לשיא של 140 דולר לחבית. עם זאת, לאחרונה נצפות מדינות אופק מגדילות שוב את הייצור על רקע העלייה במחירי הנפט ומצמצמות את כושר התפוקה העודף.

המיתון הכלכלי


עפ"י תחזית IEA (הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה) הביקוש העולמי לנפט אינו צפוי להתאושש בקרוב וצפוי לרדת בכ- 2% לכ- 83.2 מיליון ח/י ב- 2009 כאשר במדינות המתועשות נרשמה עלייה ברמת המלאים על רקע הירידה בפעילות המגזר התעשייתי (כך למשל, בתעשיית הפלדה שהינה צרכנית האנרגיה מהגדולות בעולם נרשמה ירידה של 23% בייצור התעשייתי ברבעון הראשון של השנה).
למרות אלו מחירי הנפט מגלמים את הציפיות העתידיות הנובעות בעיקר מהתייצבות שנרשמה במערכת הפיננסית המערבית ונראה כי הנתונים הקיימים סימנו כבר את התחתית.

1. סין – הקטר שיוביל את הביקושים לאנרגיה בשנים הקרובות תמיכה נוספת ואולי החשובה ביותר קיבל הזהב השחור מסין על רקע העלייה שנרשמה בביקוש לנפט בחודש אפריל, עלייה של 13.6% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

2. נציין כי להערכתנו כלכלת סין צפויה להיות הקטר שמוביל את הביקושים לאנרגיה בשנים הקרובות. סין מדורגת מספר 2 אחרי ארה"ב בצריכת אנרגיה כאשר היא מהווה 75% בלבד מצריכת האנרגיה בארה"ב בעוד בסין האוכלוסייה מונה פי 4 תושבים מארה"ב.  נתון זה בהחלט מסביר את העובדה שלמרות שסין מדורגת מספר 2 בעולם בצריכת האנרגיה היא נמצאת במקום 144 בצריכת האנרגיה לנפש בעוד ארה"ב ממוקמת במקום העשירי.  כלומר פוטנציאל הצמיחה בסין מגלם מכפילי צמיחה גבוהים מאוד בצריכת האנרגיה של הסינים. בשנת 2010 הביקוש לנפט צפוי להגיע בעיקר מסין ובסה"כ כ- 65% מסך תחזית הגידול העולמי. מתבקשת מכך להסיק מסקנה אופרטיבית: אם אתם מעוניינים לדעת מה קורה עם מחירי הנפט תסתכלו מקרוב על הנעשה בכלכלת סין!

3. התמתנות שנרשמה בעלייה במלאי הנפט הגולמי בארה"ב – נקודה או מגמה?
עליית המלאים של נפט גולמי נמשכה ברביע הראשון של השנה כאשר במקביל המשיכו מחירי הנפט לרדת. מגמה זו התהפכה בחודשים האחרונים  והיא נתמכה בעליית מחרי הנפט בעולם. נתון זה יכול להוות סממן נוסף לגבי ההתמתנות במשבר הכלכלה האמריקאית ויש לעקוב אחריו כנתון המורה את מגמת מחירי הנפט בעולם.

 
4. הביקושים לנפט בטווח הארוך
 הסתכלות לטווחים ארוכים יותר מעלה כי התחזית האופטימית ביותר מגלמת גידול בביקוש לנפט ל- 125 מיליון ח/י והפסימית ביותר 100 מיליון ח/י וזאת עד 2030. כלומר צמיחה של 18% - 47% או צמיחה של 0.8% - 2% בשנה ולפי תחזית IEA, "סוכנות האנרגיה הבינלאומית" כ- 1.6% בממוצע שנתי. נציין כי ב- 4 השנים האחרונות צמח בממוצע הביקוש לנפט בכ- 0.9%.


לסיכום, אנו מעריכים שהביקוש לנפט (ולמוצרי אנרגיה נוספים) ימשיך לעלות בשנים הקרובות, בעיקר מצידן של המדינות המתפתחות ובראשן סין.  להערכתנו זוהי מגמה ארוכת טווח שתימשך שנים רבות.  לפיכך, אנו נגדיל את אחזקתנו בחברות אנרגיה (בעיקר בחו"ל) וכן את אחזקותינו הישירות בסחורות האנרגיה השונות.

 תשואות תעודות הסל אל מול קרנות הנאמנות

שם תעודת הסל/קרן נאמנותסוג אפיק ההשקעהמתחילת החודשמתחילת השנהתאריך עדכון
תכלית נפטתעודת סל-12.05%37.76%19/07/2009
קסם נפטתעודת סל-12.46%34.64%19/07/2009
תכלית סילברתעודת סל-6.41%20.83%19/07/2009
אלומות הזהב השחורקרן נאמנות-1.47%11.88%16/07/2009
קסם זהבתעודת סל-0.46%10.90%19/07/2009
אקסלנס אנרגיה קרן נאמנות0.01%9.33%16/07/2009
קסם סחורותתעודת סל-11.81%8.79%19/07/2009
פסגות אנרגיהתעודת סל-2.57%8.67%19/07/2009
מיטב זהבקרן נאמנות1.06%8.33%16/07/2009
קסם אנרגיהתעודת סל-0.57%6.53%19/07/2009
פסגות סחורותתעודת סל-11.22%3.49%19/07/2009
תכלית שורט זהבתעודת סל-0.94%0.16%19/07/2009
תכלית זהבתעודת סל-0.68%-0.54%19/07/2009
מיטב סחורותקרן נאמנות-4.31%-2.45%16/07/2009
סימודן קומודיטיס ללא מניותקרן נאמנות-3.66%-5.05%16/07/2009
כלל חשיפה לסחורותקרן נאמנות-5.23%-16/07/2009

הכותבת היא אנליסטית מבית אפסילון

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

x