למה יוון חייבת להישאר בגוש היורו? תתפלאו אבל הסיבה היא לא כלכלית

אני מניח שכולנו מכירים באופן כללי את המשבר בגוש היורו. כבר 5 שנים שמסתובבים סביב יוון, החוב שלה, האם תצא, ואם תצא מה יקרה. איך זה ישפיע על הגוש, שיאבד את המעמד של "מלון קליפורניה – You can check out any time you want – but you can never leave".

בואו ננתח רגע מההיבט הכלכלי. היקף החוב של יוון גדול עליה. היכולת שלה להתמודד עם החוב הזה, לא ממש קיימת כשהיא בתוך היורו. כל עוד יוון בתוך הגוש, המדינה שנותנת את הטון היא גרמניה, הכלכלה החזקה והיעילה באירופה. בהחשב בעובדה שליוון אין מדיניות מוניטארית משלה. רוצה לומר – שער הריבית ושער החליפין לא נקבע על-ידי הבנק המרכזי של יוון, אלא על ידי הבנק המרכזי האירופאי ה-ECB, וזה מוטה בעיקר לטובת הכלכלה הגרמנית.

אם לתת דוגמא, מצבה של יוון הוא כמו של חולה אנוש נשימתי, ששוכב כעת במיון הכללי של בית החולים. יוון זקוקה לטיפול מיוחד, מחוץ למערכת של גוש היורו. בעיקר הכלכלה היוונית זקוקה למדיניות מוניטרית – שער חליפין וריבית מוניטרית משלה. מבחינה כלכלית, ליוון אין שום דרך לצאת מהברוך הכלכלי שבו היא נמצאת אלא מחוץ לגוש היורו. זה יכאב, נכון. אבל זה הכרחי. אין יכולת היום לשלטון היווני לכפות צעדים כואבים, צעדי צנע וקיצוצים, על הציבור היווני. מה גם שצעדים כאלה, לפחות כשמסתכלים על שאר הגוש ובעיקר גרמניה לא נראה מספיקים.

לגרמנים, הסיומת של השיר מלון קליפורניה מאוד מתאימה. הם רוצים שגוש היורו ייראה מבחוץ, וגם לחברות בגוש, כארגון שלא ניתן לעזוב אותו. הגרמנים מאוד נהנים מהאיחוד. למען האמת, הם אולי הנהנים היחידים מההסדר הזה, שכן בלי האיחוד, ערכו של המארק הגרמני היה גבוה הרבה יותר, מה שהיה מקטין מאוד את האטרקטיביות של הייצוא הגרמני, למדינות האיחוד ולעולם. הגרמנים צריכים להיות אלה שמשכנעים את היוונים בתמונה הכוללת. ובעיקר נותנים להם תקווה, שהמתווה יביא לשיפור חייהם.

עיסקה נכרתת כשהערך לקונה גבוה מהערך למוכר. הצדדים נפגשים היכנשהו באמצע ונכרתת עסקה. במצב העניינים כאן, לגוש היורו, ובעיקר לגרמנים, אין מוכנות לוותר ולהתפשר על תנאי הסדר החוב. תנאי ההסדר צריכים לכלול בראש ובראשונה תקופת גרייס, שבה דוחים את החובות ליוונים, נותנים להם לשקם את הכלכלה, להשיב את האמון למערכת, את המשקיעים ליוון, ואז רק אז מתחילים להחזיר חובות.

יוון גוררת את המשבר הזה כבר כמה שנים, ובמצב הדברים לא נראה שיש להם. לא נראה שהם מסוגלים. ממשלות התחלפו, סקרים ומשאלי עם נערכו. ועדין היוונים באותו מקום. לאור זאת ראוי היה שהגרמנים יהיו אלה שיבינו שלא ניתן לכפות ויתורים גדולים יותר מהיוונים, שכן הממשל היווני לא מצליח לזכות באמון העם כדי לבצע את הצעדים הללו. 

היוונים כבר מסתכלים על היום שאחרי המשבר. תהיה פרידה כואבת, יהיה לא נעים, אבל לפחות אפשר יהיה להתחיל לבנות מחדש. להתארגן על המשק, להביא משקיעים, לבנות לעודד צמיחה. ובעיקר מה שיאפשר את זה הם תנאי אשראי נוחים, מטבע בערך נמוך מאוד. כל אלה מן הסתם צעדים שיכאיבו (מערכת הפנסיה, מחירי הנכסים וכיו"ב) אבל בסוף התהליך יוון תוכל לשקם עצמה. וזה מה שהיוונים לא רואים במתווה האירופאי. האופק, התקווה. את כל אלה אין. ולכן ציפראס לא ממהר לשחוק את הפופולריות שלו על כפיית הסדר על העם היווני.

כאן אנחנו מגיעים לסיבה האמיתית, והיא לדעתי לא קשורה בכלל לכלכלה. היא קשורה לפסיכולוגיה התנהגותית. אם אני ראש ממשלת יוון, אני מכיר את הבעיות שיש למדינה שלי, ואני מבין שאין, פשוט אין דרך אחרת שבה היוונים ישנו את דרכם, אלא כשהם בתוך גוש היורו. פרישה של היוונים מהגוש, תשאיר את המדינה חלשה, עם כלכלה חלשה, ללא שינויים מבניים דרושים והכרחיים. היכולת של פוליטיקאים לכפות שינויים בלתי רצויים, היא רק תחת אווירה של משבר. והמשבר הזה הוא הזדמנות. אם תיצמד לקבוצת החוד, אולי תהיה גם אתה כמוהם. אולי לא לגמרי, אבל זה יעודד אותך לשפר את הדרכים שלך. אם אתה רוצה להפסיק לעשן – תפסיק להסתובב עם אנשים שמעשנים. אם אתה רוצה לצאת מדרך הפשע, נתק את הקשר עם חברים ישנים. אם אתה רוצה לעסוק בספורט, מצא לך חוג חברים שעוסקים בספורט. אתה רוצה לעשות שינוי, חפש את הסביבה המתאימה שתעודד שינוי.

אם יוון תעזוב את גוש היורו, היא תישאר עם ההסדרים שהיא תקבע לעצמה. ההסדרים שהביאו אותה לאן שהביאו. אם היא תישאר בגוש היורו, היא תיאלץ, ייאלצו אותה, לקחת את עצמה בידיים. להעביר רפורמות כואבות, לשנות הסדרים, לכפות שינויים מבניים, ובסוף זה יהפוך אותה לכלכלה חזקה יותר.

נכון להיום היוונים לא מבינים את זה. אבל האינטרס של כולם, כולל של היוונים, הוא שיוון תישאר בפנים. האחריות מוטלת על הגרמנים לבצע את זה, להיות הבוגר האחראי ולהבין שאם לא יתנו ליוון סולם להציל את עצמה מפני עצמה. אם נסתמך על היוונים שיבינו את זה לבד, זה פשוט לא יקרה.