קרן מרדכי
06/03/2016
לרגל יום האשה הבינלאומי, חוקרי מוסד שורש, גב' שגית אזארי-ויזל ופרופ' דן בן-דוד, מפרסמים נתונים חדשים במזכר מדיניות חדש על מעמדן של נשים בשוק העבודה. בין הממצאים הבולטים:
-
שיפורים בתעסוקה במשך חמישה עשורים
-
פערי שכר מגדריים מהגבוהים בעולם המפותח
-
שוויוניות גוברת לצד רמה יורדת בחינוך בתחומי מפתח לשוק העבודה
-
פער מגדרי גדול – אך מצטמצם – במשרות חלקיות
-
הסיבה העיקרית לאי-תעסוקת נשים – טיפול בילדים ובמשק הבית
להורדת מזכר המדיניות המלא להורדת ההודעה לעיתונות
חוקרי מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי מוצאים שבישראל קיימים פערים מגדריים גדולים הבולטים לעתים גם בהשוואות בינלאומיות. עם זאת, במרבית המקרים ניכרת מגמה של צמצום הפערים. למערכת החינוך תפקיד מרכזי בקביעת ממדי הפערים המגדריים, גם בהקשר הישיר של רמת ההשכלה וגם בהקשר העקיף של מסגרות לילדים במהלך שעות העבודה. בין הממצאים העיקריים:
שיפורים בתעסוקה במשך חמישה עשורים
-
בהסתכלות ארוכת טווח ראשונה מסוגה – על תקופה של כחצי מאה – גב' אזארי-ויזל ופרופ' בן-דוד מוצאים קשר הדוק בין רמת ההשכלה של נשים לשיעור התעסוקה שלהן בישראל.
-
ככל שנשים משכילות יותר, שיעור התעסוקה שלהן גבוה יותר.
-
מאז שנות השמונים, אין שינוי בשיעורי התעסוקה של נשים בעלות 0-10 שנות לימוד והם יציבים על כ-30% בלבד.
-
שיעורי התעסוקה של נשים בעלות 16 שנות לימוד ומעלה עלו בהתמדה מכשני שליש ב-1967 עד כמעט 90% בשנים האחרונות.
-
כתוצאה מגידול מתמשך ברמת ההשכלה של נשים בישראל, יותר ויותר נשים נכנסות לקבוצות ההשכלה עם שיעורי תעסוקה גבוהים וגדלים. כתוצאה משתי התופעות המחזקות אחת את השניה, שגית אזארי-ויזל ודן בן-דוד מוצאים ששיעור התעסוקה של נשים גדל בכמעט פי שלושה בחמשת העשורים האחרונים – זאת, לצד ירידה מתמדת בשיעור התעסוקה של גברים עד אמצע העשור האחרון.
-
הגידול בתעסוקת הנשים יותר מקיזז את הירידה בתעסוקת הגברים וגרם לעליה בשיעורי התעסוקה הכלליים של ישראל בגילאי העבודה העיקריים בעשורים אלה.
-
בעשור האחרון חלה עליה בתעסוקת גברים ונשים כאחד. שתי הסיבות העיקריות לכך הן היציאה של המשק הישראלי מהמיתון בתקופת האינתיפאדה השניה – המיתון הקשה ביותר של ישראל מזה עשורים – והקיצוצים בקצבאות שאילצו יותר אנשים להיכנס לשוק העבודה.
פערי שכר מגדריים מהגבוהים בעולם המפותח
-
חוקרי מוסד שורש מוצאים ששכר הגברים השכירים במשרה מלאה היה גבוה ב-22% משכר הנשים ב-2011. מדובר בפערי שכר הגבוהים מהפערים ב-30 מתוך כל 34 מדינות ה-OECD (הם גבוהים בכשליש מהפער הממוצע ב-OECD).
-
עם זאת, פערי השכר במרבית מדינות ה-OECD נמצאים במגמת ירידה במהלך העשור האחרון וכך גם בישראל. חלה ירידה של 6.3 נקודות האחוז בפערי השכר בארץ מאז 2001, צמצום של יותר מחמישית פער השכר המגדרי. ירידה זו מציבה את ישראל במרכז ה-OECD מבחינת שיעורי הירידה השנתיים הממוצעים בתקופה זו.
שוויוניות גוברת לצד רמה יורדת בחינוך בתחומי מפתח לשוק העבודה
הגורם המרכזי המשפיע על התעסוקה ועל שכר העבודה הוא ההשכלה. בהקשר זה, גב' אזארי-ויזל ופרופ' בן-דוד מדגישים שתשומת הלב העיקרית צריכה להיות על איכות לעומת כמות.
-
חוקרי מוסד שורש מוצאים שלאיכות הלימודים השפעה ישירה וגם עקיפה. ככל שמספר יחידות הלימוד בבגרות בתחומים ריאליים גדל, גוברים הסיכויים של התלמידים להתקבל למוסדות האקדמיים הטובים ביותר ולתחומי הלימוד המובילים למשלחי יד ברמות השכר הגבוהות ביותר.
-
שגית אזארי-ויזל ודן בן-דוד מוצאים שבמהלך העשורים האחרונים חל צמצום משמעותי בפער בין בנים לבנות בשיעור הנבחנים בבגרות ברמה של 4 או 5 יחידות בשני תחומים ריאליים לפחות. ככל שמצטמצם הפער בין בנים לבנות הלומדים בתחומי מפתח מרכזיים לשוק העבודה, ניתן לצפות שזה יזין ירידה עתידית בפערי השכר בין גברים לנשים.
-
הבעיה, לדעת אזארי-ויזל ובן-דוד, היא שהצמצום בפערי ההשכלה ברמות הגבוהות לא נבע מגידול בשיעור הבנות הלומדות מקצועות ריאליים ברמה גבוהה. למעשה, חלה ירידה בשיעור הבנות והבנים שלומדים תחומים אלה. הצמצום בפער התרחש כתוצאה מירידה חדה יותר בקרב הבנים. החוקרים ממוסד שורש מציינים שיש לשתי מגמות אלה השלכות עתידיות שליליות בתחומי התעסוקה, ההכנסות, העוני, הפריון והצמיחה הכלכלית ברמה של המדינה כולה.
פער מגדרי גדול – אך מצטמצם – במשרות חלקיות
-
העבודה במשרה חלקית משפיעה גם באופן ישיר על ההכנסה וגם באופן עקיף על קידומים עתידיים לרמות שכר גבוהות יותר.
-
חוקרי מוסד שורש מוצאים שב-1995 היו פערים גדולים מאוד – 30 נקודות אחוז – בשיעורי המשרות החלקיות בין נשים לגברים ישראלים.
-
שיעור הנשים במשרות חלקיות ירד בכרבע (ב-8 נקודות אחוז) מאז 1995 בעת ששיעור הגברים במשרות חלקיות עלה ביותר מחצי (ב-4 נקודות אחוז) – שתי מגמות הפוכות שהובילו לירידה של 40% בפער המגדרי.
-
מדובר בשיעור ירידה יוצא דופן לעומת המדינות המפותחות. רק ב-4 מדינות OECD מבין 24 המדינות להן נתונים על שיעור המשרות החלקיות מ-1995 עד 2014 היה צמצום מהיר יותר בפער המגדרי במשרות חלקיות.
הסיבה העיקרית לאי-תעסוקת נשים – טיפול בילדים ובמשק בית
-
הטיפול בילדים מהווה את החסם העיקרי לכניסת אמהות לשוק העבודה. 54% מהנשים בישראל ציינו שהסיבה העיקרית לכך שהן אינן עובדות היא טיפול בילדים ובמשק הבית.
-
גב' אזארי-ויזל ופרופ' בן-דוד מוצאים שככל הנראה, הסבר חשוב בסוגיית הטיפול בגיל הרך הוא עלות הטיפול.
מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, בראשות פרופ' דן בן-דוד, הוא מכון עצמאי ובלתי-תלוי לחקר מדיניות העורך מחקרים מבוססי עובדות על המשק ועל החברה האזרחית בישראל. מוסד שורש מספק מידע למקבלי ההחלטות המובילים בישראל ולציבור הרחב במדינה ומחוצה לה באמצעות תדרוכים ופרסומים ברורים ונגישים על מקורן, אופיין וממדיהן של סוגיות שורש מולן ניצבת המדינה. המוסד מציע חלופות מדיניות לשיפור רווחת כל חלקי החברה בישראל וליצירת הזדמנויות שוות יותר לאזרחיה.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
