טור פרשנות >> עד כמה שיטות המדידה ובדיקות הסבירות שמבצעים האנליסטים מדויקות?

בטור הקודם הסברתי מי הם האנליסטים בישראל וכיצד הם עובדים, בטור זו אסקור את שיטות המדידה ובדיקות הסבירות שמבצעים האנליסטים.

תפקידו של האנליסט בסוף היום הוא להחליט האם לקנות את המניה או לא, ומה המחיר הראוי לה. כדי לקבוע את זה הוא חייב להעריך את שווי החברה (שווי המניה הוא למעשה שווי החברה מחולק במספר המניות שיש לה בשוק). הערכת שווי חברות היא תורה שלמה, המבוססת בעיקר על מודלים מתמטיים-כלכליים, וכל בית השקעות בונה לעצמו את המודל המתאים לו.

המודל המקובל ביותר הוא מודל תזרימי המזומנים המנוכים (DCF- Discounted Cash Flow), שהוא למעשה היוון להיום של זרמי המזומנים החזויים הצפויה לנבוע מהחברה על פי שיעור היוון המותאם, בין היתר, למידת הסיכון הגלומה בתחזיות על פני משך אופק ההיוון: אם נסתכל על החברה כקופסה שחורה שמייצרת מזומנים, ונניח שבכל שנה היא מייצרת 100 מיליון שקל במזומן, צריך לחשב כמה כסף זה שווה היום - כלומר כמה אני מוכן לשלם עכשיו כדי לקבל בכל שנה 100 מיליון שקל. פעולה זאת נקראת היוון.

בדרך כלל מוסיפים לתזרים המזומנים סכומים שונים, המייצגים משתנים עתידיים, כמו הצמיחה העתידית של החברה. המודל הזה לא מאוד מסובך, והוא נותן פחות או יותר את שווי החברה. 

אלא שאת המודל הזה חייבים להמשיך ולבדוק. אחת הבדיקות המקובלות ביותר היא בדיקת מכפיל הרווח הנקי: מחלקים את שווי החברה שהתקבל ברווח הנקי של החברה בארבעת הרבעונים האחרונים. המספר שיתקבל הוא מכפיל הרווח והאנליסטים בודקים האם הוא מכפיל רווח נקי מקובל בענף שבו נסחרת החברה.אם מדובר במכפיל רווח נקי גבוה יותר מהמקובל בענף, הרי שייתכן והחברה שווה פחות ממה שיצא בחישוב או לחילופין שהיא טובה יותר מהממוצע בענף. מאידך, אם מכפיל הרווח הנקי נמוך יותר, ייתכן ששווי החברה שהתקבל נמוך מדי, או שמדובר בחברה פחות טובה מהממוצע בענף. 

בדיקה אחרת ניתן לבצע על ידי מכפיל ההון העצמי: בודקים את שווי החברה שיצא ביחס להון העצמי שלה ואת מצבה מול שאר החברות בענף. גם כאן ניתן לקבל אינדיקציה לגבי הערכת השווי ומצבה של החברה הספציפית מול שאר החברות בענף. 

בדיקה נוספת ניתן לבצע על ידי מכפיל הרווח התפעולי של החברה לפני פחת והפחתות (EBITDA). למה לפני פחת והפחתות? כי אלו הוצאות וירטואליות שאינן תזרימיות ולכן ה- EBITDA מהווה קירוב טוב לרווח התפעולי במזומן של החברה. בחברות תעשייתיות ה- EBITDA הינו נתון ראשוני (טנטטיבי ולא מחייב) בלבד היות ובחברות אלו יש רכוש קבוע רב. מאידך, בחברות סטראטאפ ה- EBITDA הוא נתון טוב לגבי קצב שריפת המזומנים של החברה. במידה וה- EBITDA הינו שלילי, אז האנליסט יפנה למכפיל המכירות.

מחיר המניה שקובע האנליסט הוא מחיר היעד שלה, כלומר לאיזו רמה תגיע ב- 12 החודשים הקרובים. אם בחישוב שווי החברה נקבע כי מחיר המניה צריך להיות 30 שקל, הרי שבתוך כשנה צפויה המניה לעמוד על מחיר זה. אם היא עומדת היום על 25 שקל, זה אומר שהיא צפויה לעלות, ולהיפך: אם היא עומדת של 35 שקל, היא צפויה לרדת. 

יש לציין כי לא כל אחד יכול להיות אנליסט. אמנם המודלים הם מתמטיים, אבל ההיכרות של האנליסט עם החברה והענף בה היא פועלת מאפשרים לו להפוך את המודל המתמטי למודל חי. הוא יודע מהן הזדמנויות הצמיחה (PVGO) של החברה ומהי עלות ההון (WACC) שלה, שני המרכיבים החשובים ביותר כדי לקבוע את השווי שלה. הוא יכול להעריך את הרגישויות האלו מתוך שיחות עם הנהלת החברה, מתוך ידיעה על חוזים שהיא צפויה לחתום, על משא ומתן שהיא מנהלת, על האסטרטגיה השיווקית שלה וכמובן על מצבן של המתחרות שלה. 

אודות שווי פנימי

משרד הייעוץ הכלכלי "שווי פנימי" מספק קשת רחבה של שירותי הערכות שווי של עסקים, הכוללים: אנליזות אקוויטי וחוב, הערכות שווי מקיפות, סקירה ובקרה של הערכות שווי, עדות מומחה, חוות דעת הוגנות, חוות סולבנטיות, הסדרי חוב, חוות דעת אקטואריות, כמו גם הערכות שווי של מכשירים פיננסיים מורכבים וניתוחים כמותיים למדידת סיכונים. מר פולניצר, בעליו של "שווי פנימי", מוסמך כמעריך שווי מימון תאגידי (CFV), מעריך שווי מימון כמותי (QFV), מודליסט פיננסי וכלכלי (FEM), אקטואר סיכוני שוק (MRA), אקטואר סיכוני אשראי (CRA), אקטואר סיכונים תפעוליים (ORA), אקטואר סיכוני השקעות (IRA), אקטואר סיכוני חיים (LRA) וכאקטואר סיכונים פנסיוניים (PRA) מטעם לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA) ומשמש גם כיו"ר ומנכ"ל הלשכה. כמו כן, מר פולניצר מוסמך גם כמנהל סיכונים פיננסיים (FRM) מטעם האיגוד העולמי למומחי סיכונים (GARP) וכמנהל סיכונים מוסמך (CRM) על ידי האיגוד הישראלי למנהלי סיכונים (IARM).