הכלכלן הראשי >> שוק העבודה >> בעשור וחצי האחרונים חלה עלייה מרשימה במיוחד בקרב נשים - בולט במיוחד אחוז השינוי בשיעור התעסוקה של נשים מהמגזר הערבי

עיקרים

  בעשור וחצי האחרונים חלה עלייה מרשימה בשיעור התעסוקה בגילאי העבודה העיקריים בישראל, במיוחד בקרב נשים. בולט במיוחד אחוז השינוי בשיעור התעסוקה של נשים מהמגזר הערבי. 

  עם זאת, שיעור התעסוקה בקרב נשים מהמגזר הערבי נותר נמוך יחסית בהשוואה לשיעור של שאר הישראליות והשיעור הממוצע ב-OECD.

  העלייה ברמות ההשכלה של הנשים מהמגזר הערבי היא הגורם הדומיננטי בעליית התעסוקה בקרבן. 

  העלייה בתעסוקת הנשים מהמגזר הערבי התרחשה בכל הגילאים, אך בולטת במיוחד בקרב צעירות בשנות השלושים לחייהן. 

  העלייה בשיעור התעסוקה חלה בכל תתי המגזרים בחברה הערבית ובמיוחד בקרב נשים בדואיות. 

 

רקע כללי

שיעור התעסוקה , מדד המשקלל את שיעור העובדים ביחס לאוכלוסייה, הוא אינדיקאטור עיקרי לבחינת חוסנו של שוק העבודה. הניתוח להלן מתמקד בשיעורי התעסוקה בגילאי העבודה העיקריים (64-25).   בעוד שבשנת 2002 שיעור התעסוקה בישראל היה נמוך מממוצע מדינות ה-OECD (66.8 ו-70.4 בהתאמה), בשנת 2018 שיעור התעסוקה בישראל  עמד על 77.5 – גבוה בכ-3 נקודות אחוז מממוצע ה-OECD. ישראל נמצאת כעת מעל הממוצע אף כי יש עוד מקום לשיפור בצמיחה הכלכלית שמקורו בהגדלת שיעור התעסוקה – זאת כששיעור התעסוקה בישראל נמוך מזה של מרבית מדינות צפון אירופה.  

 

העלייה בשיעור התעסוקה בישראל נבעה ממספר גורמים: 

כמובן שהגורמים הנ"ל אינם מנותקים האחד מהשני. כך למשל, סביר והגדלת התמורה לעבודה עודדה גם יותר פרטים לרכוש השכלה המתאימה לשוק העבודה; ושתוואי ההתאוששות מהמשבר של תחילת שנות ה-2000 היה תלוי במידה זו או אחרת במדיניות בשוק העבודה.

עמידה ברוב יעדי התעסוקה של הממשלה לשנת 2020 

העלייה בשיעור התעסוקה התרחשה בקרב כל קבוצות האוכלוסייה וכפועל יוצא, יעדי התעסוקה לסך האוכלוסייה שהציבה הממשלה לשנת 2020 הושגו כבר בתחילת שנת 2016. העלייה הייתה בולטת במיוחד בקרב נשים – נשים חרדיות עברו את יעד התעסוקה לשנת 2020 כבר ברבעון השני לשנת 2012; ונשים מהמגזר הערבי צפויות לעמוד ביעד שנקבע להן בשנת 2020 – עליה של 43% ביחס לתקופת המוצא. 

 

מקור: עיבודים של אגף הכלכלן הראשי לנתוני למ"ס. האומדן לשנת 2020 חושב על סמך שיעור השינוי בשיעורי התעסוקה בשלוש השנים האחרונות. הנתון לשנת 2010 משורשר במקדמי השרשור שמפורסמים ע"י הלמ"ס לשנים שלפני 2012.

 

במבט קדימה, האתגר המרכזי מבחינת שיעורי התעסוקה הוא שמירה על שיעורים גבוהים לכלל האוכלוסייה, לצד הגדלת שיעורי התעסוקה של גברים חרדים ונשים מהמגזר הערבי. בהקשר זה מדאיגה העלייה המתונה של התעסוקה בקרב גברים חרדים והיפוך המגמה החל משנת 2016, זאת במיוחד לאור הגידול הצפוי במשקל קבוצה זו באוכלוסייה (להרחבה ראו את הסקירה השבועית מה-24/9/2017). מנגד, המגמה בקרב הנשים מהמגזר הערבי היא חיובית, כשמיקוד זה מרחיב את היריעה על תופעה זו והגורמים לה.

 

עלייה בתעסוקת נשים מהמגזר הערבי

בעשור וחצי האחרונים חלה עלייה רציפה יחסית בשיעור התעסוקה של נשים מהמגזר הערבי שנבעה הן מעליה בהשתתפות בכוח העבודה והן מירידה בשיעורי האבטלה.

 

החל משנת 2012 עברה הלמ"ס ממערכת של מדידת תכונות כוח העבודה באופן רבעוני למערכת חדשה ומשופרת יותר על בסיס חודשי ונעשה מעבר מתכונות כוח עבודה אזרחי לתכונות כלל כוח העבודה. המעבר למערכת החדשה גרם ל"שבר בסדרה" ומצריך זהירות בהשוואת נתוני העבר לנתוני ההווה.

 

נתוני התעסוקה המנהליים שמפרסם הביטוח הלאומי מעלים תוצאות מעודדות אף יותר מבחינת תעסוקת נשים מהמגזר הערבי. כך, בעוד שעבור כלל האוכלוסייה, נתוני התעסוקה המנהליים נמוכים מנתוני סקרי כוח אדם של הלמ"ס, עבור הנשים מהמגזר הערבי הם הרבה יותר גבוהים.  כלומר, ייתכן ושיעור התעסוקה של נשים מהמגזר הערבי בפועל גבוה יותר ממה שעולה מהסקרים (להרחבה בנושא ראו מצגת של אגף הכלכלן הראשי מחודש יוני 2018).

 

 

למרות העלייה, שיעור התעסוקה בקרב הערביות נותר נמוך יחסית בהשוואה לשיעור של שאר הישראליות והשיעור הממוצע ב-OECD. בשנת 2018 שיעור התעסוקה של הערביות היה דומה לזה של נשים בתורכיה, בה שיעור התעסוקה של נשים הוא הנמוך ביותר בקרב מדינות ה-OECD.

 

פירוק העלייה בתעסוקת נשים מהמגזר הערבי לפי רמת השכלה, גיל ותת קבוצת אוכלוסייה

1. העלייה בתעסוקת נשים מהמגזר הערבי נבעה בעיקר מעלייה בהשכלתן

קיים קשר חיובי חזק בין רמת ההשכלה לשיעור התעסוקה, בכל קבוצות האוכלוסייה ובפרט בקרב נשים. מעבר לכך, ניכרת תרומתה המשמעותית של ההשכלה לצמצום פערים בין נשים מהמגזר הערבי ליתר הנשים באוכלוסייה, כשהפערים בשיעורי התעסוקה קטנים ככל שעולים ברמות ההשכלה ומצטמצמים בצורה משמעותית כאשר מדובר בנשים בעלות השכלה אקדמית.

 

 

מתחילת שנות ה-2000 חל שינוי משמעותי בהשכלת נשים מהמגזר הערבי. כך, בעוד שבשנת 2001 לכ-55% מהערביות בגילאי העבודה העיקריים (25-64) לא הייתה תעודת בגרות ורק ל-6% היה תואר ראשון ומעלה, בשנת 2016 לכ-44% לא הייתה תעודת בגרות ולכ-20% היה תואר ראשון ומעלה. שינוי זה נבע מעלייה מרשימה בהשכלתן של נשים מהמגזר הערבי צעירות.  

 

 

כדי לבחון את תרומתה האפשרית של העלייה ברמת ההשכלה של הנשים מהמגזר הערבי לשיעורי התעסוקה ערכנו סימולציה שאמדה את שיעור התעסוקה בשנים 2002 - 2016 כששיעור המועסקות הערביות בכל אחת מרמות ההשכלה נשאר ברמתו משנת 2001 (תרשים ש9).  מהסימולציה עולה שהעלייה ברמת ההשכלה של הנשים מהמגזר הערבי אחראית ליותר מ-90% מהגידול בתעסוקתן בשנים 2001 - 2016 (יתר הגידול נובע מהעלייה בתעסוקה בתוך כל אחת מקבוצות ההשכלה). כך, אלמלא העלייה ברמת ההשכלה, שיעור התעסוקה של נשים מהמגזר הערבי בשנת 2016 היה גבוה ב-0.7 נקודות האחוז בלבד ביחס לנתון בשנת 2001 (והיה עומד על 25.5%), ונמוך בכ-8.8 נקודות אחוז מהשיעור בפועל. 

 

עם זאת, נציין כי לא יהיה זה נכון לייחס את הגידול כנובע באופן בלעדי מהעלייה בהשכלה, שכן במקביל לעלייה בהשכלת הנשים מהמגזר הערבי היו שינויים אחרים (כמו שינויים בנורמות בקרב הדור הצעיר) שסביר וגרמו לצעירות הערביות להשתלב בשוק העבודה; כשקשה מאוד להפריד בין ההשפעות, ו"לזקק" את השפעת ההשכלה.

 

 

 

2. העלייה בתעסוקה הנשים מהמגזר הערבי בולטת במיוחד בקרב צעירות

שיעור התעסוקה של נשים מהמגזר הערבי בשנות השלושים לחייהן עלה בכ-23% בשנים 2000 – 2016, לעומת 22% בקרב הערביות בגילאי 40-49, 20% בקרב הערביות בגילאי 25-29, ו-19% בקרב הערביות בגילאי 50-59. כתוצאה מכך הפער בשיעור התעסוקה בין הערביות לנשים יהודיות לא חרדיות הוא קטן יותר בקרב הצעירות (תרשים ש11). 

 

3. העלייה בתעסוקה הנשים מהמגזר הערבי חלה בכל תתי המגזרים בחברה הערבית ובמיוחד בקרב הבדואיות 

מבחינת תתי המגזרים בחברה הערבית (על פי נתוני הביטוח הלאומי) עולה כי בעוד שתעסוקת כלל הנשים מהמגזר הערבי (גילאי 64-25) עלתה בכ-87% מתחילת שנות ה-2000 ועד לשנת 2016, שיעור התעסוקה של נשים בדואיות עלה בכ-182%, מ-11% בשנת 2000 לכ-32% בשנת 2016. עם זאת, שיעורי התעסוקה של הבדואיות, כמו גם של ערביות מזרח ירושלים, נותרו ברמה נמוכה ביחס ליתר הנשים מהמגזר הערבי. 

 

 

סיכום

בעשור וחצי האחרונים חלה עלייה מרשימה בשיעור התעסוקה בישראל, במיוחד בקרב נשים. בולט במיוחד אחוז השינוי בשיעור התעסוקה של נשים מהמגזר הערבי. עם זאת, שיעור התעסוקה בקרב הערביות נותר נמוך יחסית בהשוואה לשיעור של שאר הישראליות והשיעור הממוצע ב- OECD.

 

העלייה ברמות ההשכלה של הנשים מהמגזר הערבי היא הגורם הדומיננטי בעליית התעסוקה בקרבן. מכאן שהמשך ההשקעה בצעדים לשיפור החינוך ובהנגשה של ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית עשויה לתרום להמשך צמצום הפערים בין יהודים וערבים ולצמיחת המשק.

 

העלייה בתעסוקת הנשים מהמגזר הערבי התרחשה בכל הגילאים, אך בולטת במיוחד בקרב צעירות בשנות השלושים לחייהן. כמו כן, העלייה בשיעור התעסוקה חלה בכל תתי המגזרים בחברה הערבית ובמיוחד בקרב הבדואיות.

בשנים האחרונות יושמה מדיניות נרחבת שתומכת בהשתלבות בשוק העבודה, כשהעיקרון שבבסיסה הוא מעבר ממדיניות של תמיכה תחליפית לעבודה (למשל, על ידי מתן קצבאות) למדיניות משלימה לעבודה. דוגמאות למדיניות משלימה לעבודה הן הגדלת נקודות הזיכוי לאימהות עובדות, הגדלת מענק עבודה וסבסוד צהרונים; הגדלת ההשקעה במעונות יום ובתחבורה ציבורית כחלק מהחלטת הממשלה 922; והתמודדות עם בעיית האבטלה (שהיא יחסית גבוהה במגזר הערבי) באמצעות תכניות שמפעיל שירות התעסוקה ושנמצא שהן אפקטיביות במיוחד בקרב המגזר הערבי כמו מעגלי תעסוקה  ומענק עבודה מרוחקת .