מגזין FUNDER >> זה הכל כלכלה? האם זה כך באמת?

 

מגזין FUNDER >> זה הכל כלכלה? האם זה כך באמת?

 

בסופו של יום ההסדרים נקבעים על ידי אנשים, הכלכלה והשוק רק מייצגים את ההתנהגות של האנשים, ואם אתה מנסה ליישם הסדר שלא טבעי לאנשים, ההסדר הזה לא יצליח. זה הגיע לאקורד דרמטי ביוון, וכמעט התפוצץ

 

 
 

משה מימון
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
05/01/2020

 
שבוע נפתרה אחת השאלות שהטרידה לא מעט אנשים מיוני 2016, לפחות ביבשת האירופאית בטח באי הבריטי. האם ואיך ייסגר הברקזיט. הבחירה בבוריס ג'ונסון סגרה את הגולל, והברקזיט יצא לפועל בהקדם. לא בטוח שהתנאים ברורים, או שיש תנאים, אבל בסופו של יום, ג'ונסון יוכל להעביר את ההחלטה שהוא רצה.
 
כפי שניתח זאת אורי גרינפלד, הכלכלן של פסגות במאמר שפורסם לאחרונה בפאנדר, ההסכם הזה מייצר וודאות מצד אחד, ומונע מצב של היפרדות בריטניה ללא הסכם; מאידך, משאיר לא מעט היבטים כפי שהם, בעיקר לתקופת הסתגלות (תנועות כח אדם, הסכמי סחר), והיבטים אחרים מאפשר לבריטים חופש מסוים (כריתת הסכמי סחר עצמאיים, הטלת מכסים על תוצר האיחוד, שחרור בריטניה מהרגולציה של האיחוד).
 
בסופו של יום, הבריטים הצביעו על הברקזיט, כך שמה שנראה היה כטעות הסטורית, זכה לביסוס ואישור עם הבחירה של ג'ונסון. המשמעות העמוקה יותר היא שהבריטים הבינו שהסיפור של האיחוד הוא הוא הטעות ההיסטורית, ולכן, עדיף לתקן את הטעות הזו מה שיותר מהר, ככל שמתעכבים כך ההשלכות של הטעות ישתרשו יותר ויותר, הייאוש ייעשה יותר נוח, ויהיה עוד יותר קשה לצאת מהאיחוד.
 
זה נכון שהבריטים לא ממש היו חברים מלאים. יש להם כלכלה עצמאית, שער ריבית מוניטארית משל עצמם, והכי חשוב מטבע שלהם. אבל בסופו של יום זה לא הספיק, והבריטים רצו להיות אלה שאחראים לגורלם, אלה שקובעים את הכללים של עצמם, ללא קשר לרגולציה שמגיעה מבריסל.
 
אז יתכן שהייאוש יותר נוח בחיק האירופאים. אבל הבריטים רוצים ניהול עצמי. שליטה מלאה. אז האם זה קשור לכלכלה? ועוד איך.
 
בסופו של יום, אני חושב שאם היום הייתם שואלים את החברות באיחוד האירופי המוניטארי, כלומר אלה שאימצו את מטבע היורו, אם היתה להם היום האפשרות להחליט אם להיכנס לאיחוד המוניטארי או לא, כשהם יודעים את ההשלכות של זה. אני די בטוח שהם לא היו נכנסים להרפתקה הזו. בטח לא יוון, קפריסין, איטליה ספרד. הסידור הזה צריך להודות בפה מלא, נכשל, כי הכלכלה לא מצליחה לגשר על פערים ממשיים בין מדינות שונות. לא מוחקים אלפי שנות היסטוריה, שמתפרשות באורח חיים שונה לגמרי, במהלך אחד, כלכלי במהותו.
 
אז כן, זה הכלכלה אבל זה לא רק הכלכלה. בסופו של יום ההסדרים נקבעים על ידי אנשים, הכלכלה והשוק רק מייצגים את ההתנהגות של האנשים, ואם אתה מנסה ליישם הסדר שלא טבעי לאנשים, ההסדר הזה לא יצליח. זה הגיע לאקורד דרמטי ביוון, וכמעט התפוצץ, היו גם כמה אקורדים פחות דרמטיים אבל עדין צורמים – באיטליה ובהולנד, כך שלדעתי, אם מסתכלים על העשור הקרוב, זה שמתחיל מיד, יש אפשרות לא רעה בכלל שזה יהיה העשור האחרון שבו האיחוד האירופי ימשיך במתכונתו הנוכחית.
 
בברכת עשור נפלא,
 
משה מימון,

 

x