קרן מרדכי
03/02/2020
"שיתוף במידע ושיתופי פעולה הם הבסיס של עולם החדשנות, השלב הבא הוא עלייה לרמה הגלובלית וזו המטרה של ארוע InsureNXT", אמר גיל ארזי, שותף בקרן האינשורטק FinTLV. "הקשרים והידע הנרחב של SOSA בעולמות ה-Insurtech הם מצע אידאלי ליצירת חיבורים עסקיים בין חברות ביטוח גלובליות לבין האקוסיסטם המקומי. בשנתיים האחרונות SOSA ו- FinTLV מחברים טכנולוגיות ישראליות לחברות הביטוח האירופאיות דרך השותפות עם InsurLab Germany, אמרה יפעת ניב, מנהלת SOSA TLV.
"תעשיית הביטוח צריכה לבנות מוצרים דמויי אמזון, להשתמש בIOT, ולשנות את סט הכלים והמיומנויות שלה", אמר סבסטיאן פיצלר, מנכ"ל InsurLab Germany, פלטפורמת חדשנות גרמנית המחברת בין חברות ביטוח, מדע וגופים ציבוריים ובין סטארטאפים, המפעילה בקלן מרכז חדשנות ואקסלרטור בתחום אינשורטק בשיתוף SOSA ו-FinTLV. לדבריו, "תעשיית הביטוח צריכה לברר כיצד היא יכולה להשאר תחרותית, עליה לייצר אקוסיסטמים חדשים ולשתף פעולה עם תעשיות נוספות. נושאים אלה יידונו בכנס InsureNXT באפריל".
"עד כה לא היינו מחוברים ללקוח הקצה, אולם הבנו שאנחנו צריכים לשנות את הצעת הערך שלנו, ולהתקרב אליו", אמר ברנד מולר, ראש פיתוח מוצרי בריאות במבטחת המשנה הבינלאומית, SCOR.. "אנחנו רוצים להיות יותר מספק של יכולות ביטוח, ולהפוך לנותני שירות משמעותיים עבור לקוח הקצה. כתוצאה, אנחנו מחפשים אחר שותפים שמתמחים בלקוח הסופי, ועובדים איתם על מנת להציע ללקוחות שלנו הצעות שהם יוכלו להציע ללקוח הסופי. בשעה שהסיפור השולט בתעשייה כרגע הוא של גודל ומחיר, אנחנו לא רוצים לשחק במשחק הזה, אבל אנחנו כן עושים מהלך של יצירת שיתופי פעולה למתן ערך ללקוח הקצה".
על השינויים הצפויים בעולם ביטוחי החיים, אמר, "בעתיד, הודות לטכנולוגיה והבינה המלאכותית, יהיה יותר איסוף ושיתוף במידע ותהיה אפשרות טובה יותר לספק הצעות מותאמות אישית, אחד האתגרים הגדולים של התעשייה.
"כיום אנחנו בריאים יותר וחיים יותר שנים, אבל אורח החיים שלנו הורג אותנו. אנחנו עומדים בפני מיליוני חיים שיאבדו. אבל גם יש סימנים חיוביים, הודות לעובדה שהצרכן חכם יותר, והוא מנסה לטפל בבריאות שלו, בין היתר על ידי אמצעים לבישים, שעוקבים אחר מצבו. מולר הדגים שני שיתופי פעולה של SCOR שנועדו לטפל בנושא זה:
Biological age model-BAM, כלי להערכת סיכונים המבוסס אמצעי לביש ונועד לסייע לאנשים במניעת מחלות ותמותה, וביצירת חיים בריאים יותר. SCOR עובדת עם סטארטאפ מקנדה (GOOD LIFE) שמתבסס על מידע על סגנון חיים מ-20 השנים האחרונות. היישום עובד באמצעות שעון GARMIN, מדידת אלמנטים שונים הנוגעים לאורח חייו, דוגמת ספירת צעדים. אמצעי נוסף הוא להראות ללקוח הקצה את גילו האמיתי לעומת גילו הכרונולוגי. השימוש באמצעים אלה מאפשר להוריד את הסיכון לתמותה, דרמתית, לדבריו.
מולר מציין כי בעוד שבגרמניה יש נטייה להתנגד למסירת מידע פרטי, באסיה אמצעים מסוג זה עובדים טוב יותר, בין היתר על רקע השימוש בגיימיפיקציה. "כשהשקנו את המוצר בטאיוואן היו לנו 5,000 משתמשים ביום הראשון. האפליקציה מאפשרת לקדם כניסה של SCOR לתחום החיתום, ולתת מחיר מותאם לגובה הסיכון, המבוסס על ההתנהגות שלו ואורח חייו. ללקוח ולנו יש מטרה משותפת – הוא רוצה להשאר בריא וגם אנחנו רוצים שיהיו כמה שפחות מקרי ביטוח", סיכם.
מיזם שני שהציג מולר היה פרויקט FEEL: "אורח החיים מלא המתח שלנו, של עבודה 24 שעות ביממה גורם לגידול בבעיות נפשיות ומחלות נפש", אמר. "בגרמניה המצב גורם להיעדרויות ממקום העבודה, ולהמתנה ארוכה לשירותי טיפול נפשי. בממוצע מחכים 20 שבועות לתחילת טיפול נפשי. במקרים דחופים ממתינים 3 שבועות. זה יותר מדי זמן המתנה ומוביל לתוצאה של התעצמות המחלה. הדבר גורם לגידול בפניות לביטוח אובדן כושר עבודה. זיהינו שטכנולוגיה יכולה לגשר ולעזור לאנשים להתמודד עם המחלה שלהם ויצרנו שיתוף פעולה עם סטארטאפ מקליפורניה".
מולר סקר מיזמים שונים בתחום הטיפול הנפשי. קיימות מעל 300 אפליקציות של בריאות דיגיטלית ובתוכן גידול של אפליקציות המטפלות בבריאות הנפשית. "זהו מות הפסיכותרפיה כפי שאנחנו מכירים אותה", ציין.
האמצעי בו מתבצע כיום פיילוט של SCOR עם חברת ביטוח גרמנית גדולה, הוא שילוב של מכשיר לביש ופסיכותרפיה מבוססת אינטרנט. הלקוח משדר סימנים ביופיסיים שמתריעים כשהוא נכנס למצב של מתח גבוה או מצוקה נפשית. ברגע זה מקבל הלקוח הנחיות מהאפליקציה כיצד להתמודד, לנשום עמוק וכיוב', שיטות המקובלות בטיפול במקרים אלה. המטרה היא לאפשר ללקוח לטפל בעצמו עד שיוכל להגיע לטיפול נפשי. ניטור הסימנים הביולוגיים חשוב גם בין ביקורים אצל המטפל של הלקוח ונועד למנוע הידרדרות.
"מחלות רבות משתנות ואנחנו לא נהנים מהתפתחות הרפואה כי אין הסתמכות על דאטה", אמר פרופ' אברהם קרסיק, מאוניברסיטת תל אביב, ולשעבר הרופא הראשי בחברות הביטוח מגדל וכלל. לדבריו, "הרופאים של חברות הביטוח לא מסתמכים על מערכות מבוססות דאטה".
קרסיק הדגים את המצב בכמה סיפורים: "לפני 5 שנים ביקש הרגולטור לשנות את ההגדרה של מחלות לב, כי בעבר התייחסו בכיסויי הביטוח רק להתקפי לב ולא למחלות לב בצורה הרחבה. הספרות היתה מבלבלת. בבתי החולים כל עלייה מאפס במדד הטריפונין, נחשבה למקרה לבבי, למשל". דוגמה נוספת: "לפני כמה שנים ביחד עם מיוניק רה בנינו תכנית ביטוח לחולי סוכרת. בנינו תכנית שאי אפשר היה למכור. היו כל כך הרבה החרגות שאף אחד לא יכול היה להרוויח ממנה, כי היינו מאוד שמרנים. כיום חולי סוכרת חיים יותר שנים וברמת חיים טובה יותר. אילו היה לנו מידע מעודכן, התכנית היתה טובה ונכונה יותר.
קרסיק סיפר כיצד פועלים במכבי לשינוי איכות הטיפול ויצירת חיזוי מחלות באמצעות מערכות מידע שבהן מידע על 2 מיליון מטופלים, ותיעוד של כל מפגש של מטופל עם המערכת. המידע הוביל להשתתפות במחקר מבוסס דאטה שנחשב לאחד הטובים בעולם והיחיד שנעשה בארה"ב ומכבי היתה המדינה היחידה שהשתתפה בו שמחוץ לארה"ב.
לדבריו, "הודות למאגר מידע זה אפשר לשאול כל שאלה ומקבלים תשובות בלחיצת כפתור. למשל, לבדוק עלויות של הפריית מבחנה, כמה עולה לנו מחלת לב, לפי גיל, מין וכיוב'. ואפשר לפתח הרבה מוצרים על בסיס נתונים אלה.
"הרפואה יכולה להיות מדויקת יותר היום, הודות לבינה מלאכותית ולמידת מכונה". לדבריו "העבודה שלי היא עבור העולם הרפואי, אבל אני חושב שחברות הביטוח יכולות ליהנות מאותה הפלטפורמה ולהשתמש בה לא רק בישראל. המדגם שלנו רלבנטי לאוכלוסיות נוספות בעולם בעלות מאפיינים דומים". פרופ' קרסיק פועל בימים אלו ביחד עם קרן FinTLV להקמת מיזם משותף לעולם הביטוח על מנת לאפשר יכולות עתידיות של אקטואריה מבוססת דאטה.
