כלכלני לאומי >> "ירידה ניכרת בגביית מסים עקיפים ואגרות ממשלתיות בצל משבר הקורונה, זאת לצד ביצוע קטן יחסית של תכניות התמיכה הממשלתיות"

אגף הכלכלה בלאומי, בראשות ד"ר גיל מיכאל בפמן פרסם היום סקירה בה התייחס ל-2 נושאים: (1) הגרעון הממשלתי בהינתן משבר הקורונה ו-(2) תוצאות סקר החברות של בנק ישראל.

 

באשר לגירעון הממשלתי נכתב כי "בחודש אפריל, הסתכמה פעילות הממשלה בגירעון של 14.9 מיליארד ₪ לעומת גירעון של 4.9 מיליארד ₪ באפריל 2019." בהמשך מוסברת העלייה בגירעון, "העלייה החדה בגירעון מתחילת השנה, היא תוצאה של גידול חד בגירעון התקציבי בחודשים מרץ-אפריל, זאת על רקע התמודדות המשק והממשלה עם משבר הקורונה, שהחל להשפיע באופן משמעותי על כלכלת ישראל במהלך מרץ. חודשים אלה, התאפיינו בירידה (מצטברת) חדה של כ-28% בהכנסות המדינה (לעומת התקופה המקבילה אשתקד), כתוצאה מאובדן פעילות עקב ההשבתה היזומה של המשק ומהשפעתם של "המייצבים האוטומטיים", וכן בעלייה של כ-6% בהוצאות הממשלה על רקע התמיכה הממשלתית במשק בעת הנוכחית."

 

הכלכלנים מזכירים כי "שנת 2020 מנוהלת עד כה, בטרם הוקמה הממשלה ואושר תקציב המדינה, בתקציב המשכי, שמשמעותו תקציב חודשי של 1/12 מתקציב 2019 בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן. עם זאת, במסגרת הוראת שעה, מתאפשר לממשלה להוציא סכום נוסף לטובת התמודדות המשק עם משבר הקורונה במהלך 2020. סכום זה עומד על כ-50 מיליארד ₪, שהם מעט פחות מ-4% תוצר. נכון לחודש אפריל, הביצוע בפועל מתוך סכום זה עמד על 3.8 מיליארד ₪ בלבד, דבר אשר מצביע על אפשרות של תת-ביצוע בסעיף זה בראייה שנתית. בנוסף, נציין כי האוצר מדווח על ביצוע של כ-26% בלבד מסך תכנית הסיוע של הממשלה בגין משבר הקורונה, בגובה 80 מיליארד ₪, נכון לחודש אפריל. במילים אחרות, רכיב המדיניות הכלכלית "האקטיבית" לשם תמיכה במשק נע באיטיות יחסית."

 

בהמשך נכתב על הירידה בהכנסות ממסים עקיפים ואגרות, ומצוין כי "הירידה בהכנסות ממסים ישירים הייתה מזערית על אף ההיקף הגדול של עובדים מושבתים, בין היתר, לאור העובדה כי השכר הממוצע של העובדים המושבתים הוא כ-6,300 ₪, כלומר מדרגת ההכנסה התחתונה לצורך חישוב מס הכנסה", עוד צוין כי "עיקר הירידה בהכנסות המדינה ממסים הייתה עקב ירידה במסים עקיפים ובגביית אגרות ממשלתיות, דהיינו תוצאה "פסיבית" משמעותית כתוצאה מן ההרעה במצב הכלכלי."

 

לסיכום מובאת תחזית האגף "במבט קדימה, אנו מעריכים כי הגירעון התקציבי ב-2020 יעמוד על כ-8-9% תוצר, הערכה נמוכה מזו של משרד האוצר ובנק ישראל, לפיהם שנת 2020 צפויה להסתכם בגירעון תקציבי של יותר מ-10% תוצר".

 

הכלכלנים דנים בסקר החברות של בנק ישראל, המתבסס על דיווחים איכותיים ולא כמותיים, של חברות מענפים נבחרים בסקטור העסקי, ומציינים כי הסקר מצביע על התכווצות משמעותית בפעילות הסקטור העסקי ברביע הראשון של השנה, עקב משבר הקורונה. "מאזן הנטו, שהוא אחוז החברות שדווחו על עלייה בפעילות פחות אחוז החברות שדווחו על ירידה, של סך הסקטור העסקי, ירד בחדות לעומק התחום השלילי, עד לסביבה בה היה בעבר רק בעתות משבר חמורות. הרמה הנוכחית של מאזן הנטו מעט גבוהה מזו שנרשמה בזמן המשבר הפיננסי של 2008-2009, אולם דומה לרמה שנרשמה בזמן המשבר הכלכלי של תחילת שנות ה-2000 (עם פרוץ האינתיפאדה השנייה), שהיה ממושך יותר. דהיינו, ממצאי הסקר, שנערך מאמצע חודש מרץ עד אמצע אפריל, מהווים אינדיקציה לעוצמת הפגיעה של המשבר בפעילות הסקטור העסקי, עקב ההשבתה היזומה של חלקים נרחבים מהפעילות הכלכלית במשק. "

 

הסקירה מתייחסת לענף הבינוי שבניגוד לשאר הענפים, לא מראה התכווצות בפעילות, לענף המלונאות שרשם את הירידה החדה ביותר ולענפי המסחר והשירותים. לסיכום נכתב "להערכתנו, נתונים אלה עשויים להשתקף בחלקם כבר בנתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון של 2020, שעתידים להתפרסם מאוחר יותר החודש, אך צפויים לבוא לידי ביטוי ביתר שאת בנתוני הרביע השני."