ד"ר גיל בפמן
18/05/2020
הבוקר ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי מפרסם יחד עם דודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון, סקירה שבועית של התפתחויות מקרו כלכליות, שווקי הריביות והאג"ח. להלן עיקרי הדברים:
מצד ההתפתחויות המקרו כלכליות מובאת התייחסות לירידה הנמוכה מהצפוי של מדד המחירים לצרכן "מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל הפתיע בירידה מינורית יחסית של 0.3%. תחזיות השוק היו לירידה משמעותית יותר של 0.5-0.6%. כפי שציינו המדדים הקרובים עשויים להיות תנודתיים במיוחד עקב קשיי המדידה." עוד הוסיפו השניים כי "היה פער משמעותי בין ירידת המחירים בקרב משקי הבית על פי רמות הכנסה ומשקי בית עם רמות הכנסה גבוהות יותר נהנו מירידות מחירים משמעותיות יותר." וכי "הירידה במדד באפריל משקפת את הירידה במחיר הדלק ועל כן נרשמה ירידת מחירים בולטת של 3.3% בסעיף התחבורה. כנגד, ובדומה למה שנרשם במקומות אחרים עולם, נרשמו עליות מחירים בולטות בסעיפי המזון בבית והירקות ופירות 4.8%."
הסקירה מתייחסת גם לגרעון הממשלתי ולסקר החברות של בנק ישראל – נושאים אשר הבאנו בהרחבה ביום רביעי בשבוע שעבר.
ברמת המקרו העולמי נסקרים 2 נושאים:
(1) ההאטה הכלכלית וירידת מחירי הסחורות הבאים לידי ביטוי בירידה חדה בסביבת האינפלציה בארה"ב:
"הירידה של 0.8% במדד המחירים לצרכן בארה"ב בחודש שעבר, משקפת את הירידה החדה במחירי האנרגיה יחד עם ירידה חסרת תקדים של 0.4% במדד הליבה. ירידת רכיב הליבה נבעה מירידות גדולות מאוד ברכיבים הקשורים לנסיעות ולתיירות - כמו תעריפי חדרים במלונות, מחירי טיסות ומחירי השכרת רכב. מכיוון שההוצאות על רכיבים אלה יירדו כמעט לאפס באפריל, מדד ה-PCE, מדד הליבה המועדף על ה-Fed למדידת מגמות האינפלציה, יושפע פחות מכיוון שהוא מתחשב בשינויים תכופים במשקלות האפקטיביים של הצריכה, ואילו משקולות מדד המחירים לצרכן מותאמות רק מדי שנה.
הגורם הגדול ביותר מאחורי הירידה במדד המחירים לצרכן (שיעור העלייה השנתי התמתן ל-0.3%) היה הירידה של 10.1% במדד האנרגיה, עקב ירידה של 20.6% במחירי הדלק. מחירי הבנזין יכולים לרדת עוד קצת במדד חודש מאי, אך הירידות הגדולות כבר מאחורינו. כנגד, נרשמה עלייה במחירי המזון של 1.5% עקב עליית מחירי המזון בבית בשיעור של 2.6%, העלייה החודשית הגדולה ביותר מזה 45 שנה. הדבר משקף את העלייה הגדולה בביקוש למוצרי מזון, כמו גם הפרעות בשרשרת האספקה הקשורות בנגיף, במיוחד במפעלי עיבוד הבשר.
בניכוי מזון ואנרגיה, ירד מדד המחירים לצרכן ב -0.4%, עם עלייה של 1.4% בשנה האחרונה לעומת 2.1% בחודש מרץ. זוהי הירידה החודשית הגדולה ביותר מאז שהחלה הסדרה בשנת 1957.
(2) כלכלת בריטניה אשר התכווצה חדות בחודש מרץ עוד לפני הסגר הכולל באפריל:
"נתוני התוצר של חודש מרץ הראו כי כלכלת בריטניה הגיעה למצב של התכווצות מאז כניסת הנחיות הסגר לתוקף. עם ההגבלות הקיימות, נתון התוצר של אפריל יהיה גרוע יותר. הירידה של 5.8% במונחים חודשיים בתוצר בחודש מרץ ממחישה כי הפעילות הכלכלית ירדה בצורה חדה לאחר יישום מצב הסגר. לשם השוואה, במהלך כל המיתון של 2008/09, התפוקה של המשק ירדה בשיעור של 6.0.
התפלגות רכיבי התוצר הדגישה את האופן בו המגיפה השפיעה על כל המשק. רק המגזר הממשלתי הצליח לעלות במקצת בחודש מרץ. הפעילות בקטגוריית השירותים האחרים (הכוללת שירותים אישיים כמו תספורות) והשכלה הייתה חדה במיוחד. הירידות בתפוקה בענפי המידע, הכספים והביטוח והשירותים המקצועיים היו מתונות יותר, מה שמשקף את העובדה כי עובדים רבים מאותם מגזרים הצליחו לעבוד מהבית. ענפי התעשייה והבנייה חוו נפילות גדולות. יעבור זמן רב עד שהפעילות תחזור לרמות שלפני המשבר גם אם ההגבלות יוסרו בהדרגה במהלך הקיץ."
