כלכלני בנק הפועלים>> בסיס הכסף עולה בקצב מהיר

• הפתיחה של המשק לפעילות בחודש האחרון הביאה לעלייה חדה בצריכה הפרטית, ורואים את זה לדוגמה ברכישות המקומיות בכרטיסי אשראי, שרמתן הגיעה לזו של טרם הקורונה.
• לפי האומדנים כ-800 אלף עובדים עדיין בחל"ת, כלומר כ- 20% ממספר המועסקים במשק. גם אלו ששבים לעבוד לא תמיד זה במשרה מלאה, וסביר להניח שנראה בשנה הקרובה מגמה של ירידה בשכר הריאלי.
• בסיס הכסף גדל בחודשים ינואר-אפריל ב-9%, שהם כ-12 מיליארד שקל. בטווח הקצר, המיתון ועליית האבטלה בולמים לחצים אינפלציוניים. ההשלכות ארוכות הטווח פחות ברורות, ותלויות בהתאוששות המשק.
• הציפיות לאינפלציה בשוק ההון המשיכו לעלות לרמה של כ-0.7% לשנה הקרובה. אנו מותירים בשלב זה את תחזית האינפלציה על 0.8% ל-12 החודשים הקרובים. תחזית זו אינה כוללת השפעה אפשרית של עליית מסים עקיפים.

גלובלי

בזמן שבארה"ב מנסים להשיב את השקט לרחובות, באירופה ממשיכים לטפל בגלי ההדף של וירוס הקורונה על הפעילות הכלכלית, ומרחיבים את תוכניות התמריצים. המחאות הציבוריות שהחלו בארה"ב על רקע הריגתו של ג'ורג' פלויד, לא נרגעות ואף מתפשטות ברחבי העולם. עם זאת, למרבה ההפתעה הם עדיין לא נתנו אותותיהן בשווקים הפיננסיים. דוח התעסוקה האמריקני לחודש מאי שהפתיע לחיוב והגדלת תכנית החילוץ של הבנק המרכזי האירופי (ECB) תרמו שניהם לעליות השערים שנרשמו בשבוע האחרון בשוקי המניות בעולם. בשוקי הסחורות, בלטה השבוע העלייה במחיר הנפט - חבית נפט מסוג ברנט עלתה בכ-19%, ובסוף השבוע, ארגוןOPEC  והשותפים שלו החליטו להאריך בחודש נוסף את הצמצום בתפוקה היומית. 

עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות. על רקע השיפור בנתונים הכלכליים, צעדי התמיכה של ממשלות ובנקים מרכזיים, המשך הסרת המגבלות, ויציבות יחסית במתיחות בין ארה"ב לסין, חלה בשבוע האחרון עלייה חדה בתשואות לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב וגרמניה, בעיקר בטווחים הארוכים. תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב עלתה לרמה של 0.90% לעומת 0.65% בתחילת החודש, ובגרמניה נרשמה בהתאמה עלייה לרמה של  מינוס 0.29% לעומת 0.4%-.

מדד מנהלי הרכש הגלובלי מאותת על שיפור מסוים ברמת הפעילות בענפי התעשייה והשירותים במאי לעומת אפריל, אולם רמת המדדים עדיין מצביעה על התכווצות בפעילות. מדד מנהלי הרכש של התפוקה הגלובלית של J.P. Morgan  עלה במאי לרמה של 36.3 נקודות בהשוואה ל-26.2 נקודות בחודש באפריל. ייתכן, אם כן, שנקודת התחתית במחזור המיתון הנוכחי הייתה בחודש אפריל. בארה"ב, מדד מנהלי הרכש של ה- ISM  בענפי התעשייה עלה במאי ל-43.1 נקודות ובענפי השירותים ל- 45.4 נקודות. בגוש האירו, מדד מנהלי הרכש לתפוקה הכוללת ע"יIHS Markit  עלה מהרמה הנמוכה של 13.9 באפריל ל-31.9 במאי. המדדים עבור איטליה וגרמניה היו מעט גבוהים מאלה של צרפת וספרד.

שוק העבודה בארה"ב הפתיע לחיוב אך האינדיקטורים לפעילות הכלכלית מצביעים על המשך התכווצות. בחודש מאי חלה עלייה במספר המשרות וירידה בשיעור האבטלה. שיעור האבטלה ירד במאי לרמה של 13.3% מרמה של 14.7% באפריל, זאת בניגוד לציפיות לעלייה לשיעור של 19%. לאחר ירידה של 20.7 מיליון משרות באפריל, נרשמה במאי תוספת מפתיעה של 2.5 מיליון משרות למשק האמריקני. אינדיקטורים לפעילות הכלכלית מצביעים על ירידה חדה בפעילות בחודש אפריל. הזמנות ממפעלים ללא כלי רכב ירדו ב-8.5% לעומת מרץ והזמנת מוצרים בני קיימא ללא כלי רכב ירדה ב-7.7% בהתאמה. הסגר הנרחב והשיתוק בפעילות הכלכלית הביאו גם לירידה חדה של 69 מיליארד דולר באפריל באשראי הצרכני - ירידה של 19.6% ברמה שנתית ביתרות האשראי הצרכני. עיקר הירידה נרשמה באשראי המתחדש.

לקראת שיא בבקשות לפשיטת רגל. סקר של בלומברג מעלה שמספר הבקשות לפשיטת רגל בארה"ב השנה מתקרב בצעדי ענק לשיא של שנת 2009. הסגר הממושך, ועתה גם המהומות והשחתת הרכוש, צפויים להאיץ את קצב פשיטות הרגל, בעיקר לאחר שתוכניות ההמרצה של הממשל יסתיימו.

גוש האירו: הבנק המרכזי האירופי וממשלת גרמניה הודיעו על הרחבת הצעדים לתמיכה בפעילות הכלכלית. הבנק המרכזי האירופי הרחיב מעבר לצפוי את תכנית החירום לרכישות האג"ח כשהודיע השבוע על הרחבת התוכנית, שהושקה כבר בחודש מרץ, ב-600 מיליארד אירו. סך התכנית להתמודדות עם נזקי הקורונה(PEPP)  מגיעה כעת ל-1.35 טריליון אירו. תכנית זו היא בנוסף לרכישות האג"ח הקבועות של ה-ECB שתוארך עד ליוני 2021. הרחבת התוכנית התפרסמה במקביל להחלטת הבנק להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של מינוס 0.5% ( ריבית הפיקדונות). ב-ECB צופים שכלכלת גוש האירו תתכווץ השנה ב-8.7% ותאושש בשנה הבאה ב-5.2% בלבד.

ממשלת גרמניה הודיעה בשבוע שעבר על חבילת תמריצים חדשה בסכום של 130 מיליארד אירו. הצעדים החדשים כוללים הפחתת המע"מ מרמה של 19% ל-16% עד סוף שנת 2020, הלוואות גישור לעסקים קטנים ובינוניים, סיוע לרשויות מקומיות ומענק שיועבר ישירות למשפחות בהתאם למספר הילדים. סך התמריצים הפיסקליים שנקטה ממשלת גרמניה עד כה כוללים מענקים, הקלות מס, הלוואות וערבויות, והם בין הגבוהים בעולם במונחי תוצר - כ-50% מהתמ"ג. 

סין: הבנק המרכזי הודיע על שתי תכניות סיוע חדשות. התכנית הראשונה קובעת תקרה של 400 מיליארד יואן לרכישת עד ל-40% מהיקף ההלוואות שניתנו ע"י הבנקים המקומיים לעסקים קטנים ובינוניים. בתוכנית השנייה, נקבע סיוע לבנקים על מנת שיידחו ל- 2021 את מועדי תשלום הקרן והריבית על הלוואות של עסקים קטנים ובינוניים.

מחיר האורז בשיא של 12 שנים. האם גם שאר הסחורות החקלאיות בדרך לעלייה? בשנים 2007-2008 מחירי הסחורות החקלאיות רשמו עליות מחירים חדות, שהשפיעו על האינפלציה ורמת החיים במדינות המתפתחות, בעיקר באסיה. בניגוד לשנים אלו, עליות המחירים כעת מתמקדות באורז, ולא בשאר הדגנים כמו חיטה או תירס. בשנים 2007-8 עליית מחירי הסחורות החקלאיות הייתה מלווה בעלייה של מחירי הנפט בעולם, שחצה את ה-100 דולר לחבית. ברמות מחירים אלו חקלאים השתמשו בתירס ליצירת אתנול שהוא תחליף לדלק. מחירי החיטה והאורז עלו בעקבות עליית מחיר התירס, כמו גם בשל גורמי אקלים. באפיזודה הנוכחית, עליית מחירי האורז נובעת בעיקר מהחשש של מדינות באסיה ממחסור שיכול להתפתח אם הקורונה תגרום לשיבושים בהגעת עובדים לשדות האורז. מדינות כמו וייטנאם החליטו להקפיא את יצוא האורז בכדי לוודא אספקה סדירה וזולה יחסית לשוק המקומי. הסיכוי שנראה זליגה של עליית מחירי האורז גם לסחורות נוספות אינו גבוה, אך הוא אפשרי בתרחיש בו הקורונה פוגעת בשרשרת הייצור של סחורות אלו.

ישראל

בפתחו של גל שני של הדבקות, או סטטיסטיקה שצריך להתרגל אליה. עלייה במספר ההידבקויות אפיינה גם מדינות אחרות שפתחו את המשק לפעילות. באירן לדוגמה, מספר המקרים החדשים בשבוע החולף חזר לרמות השיא של סוף חודש מרץ. המאבק בווירוס נראה כתהליך מתמשך, וכל עוד זה המצב, חלק גדול מפעילויות המשק לא שב למסלולו. כך לדוגמה, המסעדות נפתחו בתחילת יוני, אך המגבלות וחששות הציבור גורמות לתפוסה להיות נמוכה יחסית. תכניות הסיוע של הממשלה מסייעות לעסקים ולמשקי הבית לגשר על התקופה הזו. התמונה הכלכלית תתבהר כשתוכניות אלו יגיעו לסיומם, בינתיים קובעי המדיניות קונים זמן בתקווה שיפותח חיסון אפקטיבי.

הפתיחה של המשק לפעילות בחודש האחרון הביאה לעלייה חדה בצריכה הפרטית, ורואים את זה לדוגמה ברכישות המקומיות בכרטיסי אשראי, שרמתן הגיעה לזו של טרם הקורונה. יחד עם זאת, נתונים אלו הושפעו מהיעדר הנסיעות לחו"ל: עצירת הנסיעות לחו"ל פועלת להגדלת רכישות מקומיות, בעיקר של מוצרי מזון ואופנה. פתיחת המשק גם שיפרה את אמון הצרכנים בחודש מאי, אם כי לא לרמה שטרם התפרצות הקורונה. העובדים בחל"ת שבים לעבודה אבל בקצב מאוד איטי, זאת למרות התמריץ בסך 7,500 שקלים שהמדינה מעניקה למעסיקים עבור כל עובד ששב מחל"ת. קשה לדעת בזמן אמת מה מספרם המדויק של העובדים שלא חזרו, האומדנים הם של כ- 800 אלף איש, כלומר כ-20% ממספר המועסקים במשק. גם אלו ששבים לעבוד לא תמיד זה במשרה מלאה, וסביר להניח שנראה בשנה הקרובה מגמה של ירידה בשכר הריאלי. ההתכווצות בפעילות בתוצר היא דומה בקרב המדינות המפותחות. בגוש האירו לדוגמה, הבנק המרכזי צופה ירידה של קרוב ל-9% בתוצר. בהנחה שהתוצר בישראל לנפש יקטן בדומה לאירופה, התוצר בישראל צפוי לרדת השנה בשיעור מעט נמוך יותר.

בסיס הכסף גדל בחודשים ינואר-אפריל ב-9%, שהם כ-12 מיליארד שקל. בסיס הכסף מורכב מהשטרות והמעות ומפיקדונות של הבנקים המסחריים בבנק ישראל. רכישות האג"ח של בנק ישראל מגדילות את הנזילות בשווקים, והבנקים מפקידים את עודפי הנזילות בבנק ישראל. באיזה תרחיש המצב הזה מהווה סיכון לאינפלציה? די ברור שתהליך הגדלת בסיס הכסף תוך הגדלת הגירעון התקציבי אינו בר-קיימא. אין ארוחות חינם ובעתיד הממשלה תצטרך לגבות יותר מסים מהציבור בכדי להשיב את החוב ובכלל זה את החוב לבנק ישראל. בטווח הקצר, המיתון ועליית האבטלה בולמים לחצים אינפלציוניים. הגדלת בסיס הכסף מנותבת בעיקר למשקי בית ועסקים שנפגעו, וכוח הקנייה של הציבור נפגע. ההשלכות ארוכות הטווח פחות ברורות, ותלויות בהתאוששות המשק.

הציפיות לאינפלציה בשוק ההון המשיכו לעלות לרמה של כ-0.7% לשנה הקרובה. מחיר חבית נפט מסוג ברנט עלה ל-42 דולר לחבית. עלייה זו צפויה להשפיע בעיקר על מדד המחירים לחודש יולי (במידה והמחיר יתייצב). מנגד שער החליפין נמצא במגמת ייסוף, בעיקר מול הדולר. השפעת שער החליפין על המדד היא פחותה עתה בשל אי-מדידת מחירי הנסיעות והשהייה בחו"ל. אנו מעריכים כי השפעתם של גורמי ההיצע על מדד המחירים לצרכן היא גבוהה. לדוגמה, הפגיעה בענף התעופה בעקבות הקורונה תתבטא בסופו של דבר בעליית מחירי הטיסות ולא בירידה. מחירי המלונות צפויים לדעתנו להתנהג באופן דומה, בשל ירידת התחרות מצד בתי המלון מחו"ל. צד הביקוש צפוי להשפיע בעיקר על מחירי שכר-הדירה, שמושפעים מכוח הקנייה של הציבור. אנו מותירים בשלב זה את תחזית האינפלציה על 0.8% ל-12 החודשים הקרובים. תחזית זו אינה כוללת השפעה אפשרית של עליית מסים עקיפים.

מאזן בנק ישראל צפוי להמשיך ולגדול. נוכח הייסוף בשער השקל, יתכן שנראה גם התחדשות של רכישות המט"ח. אנו סבורים כי בשלב זה לא יעשה שימוש בכלי הריבית, אך יתכן שכשתמונת הפעילות במשק תתבהר נראה הפחתת ריבית לרמה של 0.0%.