ניתוח שווקים
משה שלום
09/08/2020
הקדמה
מדינתנו הקטנה והחמודה מספקת לנו עוד סיבה לתסכול. מי שמביט על ביצועי הבורסות בעולם, ובמיוחד באלו האמריקאיות, חש קצת מרומה. באמריקה, יש עדיין קורונה במקומות רבים, קיים צפי לשינוי ממשל לכיוון הסוציאליסטי, ויש מהומות אתניות שהפכו למהומות על מהותה של האומה האמריקאית. אז למה יש שם כל כך הרבה אופטימיות בשווקים, ואצלנו דשדוש מעצבן בתחום צר? התשובה פשוטה: ביצועי החברות.
אלו דוחפים את השוק ופשוט מפתיעים לטובה עוד ועוד. לא רק בתחומי הטכנולוגיה, אלא גם בתחום הפיננסי, מוצרי הצריכה ואף בחלק מן השירותים שאינם כרוכים באינטראקציה אנושית. וכך, הנסדק משיג שיאים חדשים והמדד שאנו מביטים עליו בסקירות אלו (S&p500) מתקרב גם הוא לקבוע שיא חדש של כל הזמנים. נזכור שמדד זה מלא בחברות תעשייתיות, וכאלו שנפגעו מן הקורונה מאוד אבל יש חברות המפצות על כך. וככל ששווי החברות המצליחות גדל, המדד מצליח להתקדם הלאה והלאה.
הגל השני של הקורונה, שאינו אלא המשכו של הגל הראשון, נכנס לשלב פסיכולוגי מעניין: למרות שהתחלואה גדלה ומאיימת לעיתים יותר מאשר הגל הראשון, קובעי המדיניות מסרבים להיכנס לבונקר הכלכלי שוב. רק במקרים בודדים, ומקומיים, מקיימים סגר כאשר במקומות האלו אנו שומעים על הטיות פוליטיות בלקיחת ההחלטות. אגב, זה בדיוק מה שקורה אצלנו למרות שראש הממשלה מודה שאצלנו התחלואה היא הנפוצה ביותר בעולם כרגע. עניין זה, של חוסר רצון לסגור, משפיע לטובה הרבה יותר במשקים כלכליים שבהם הצרכן הוא הקובע הרבה בתמ"ג ובביצועי החברות הנסחרות בבורסה. וזה גורם מכריע לאופטימיות.
שתי דוגמאות מעניינות היו השבוע לעניין הביצועים והאופטימיות: חברת דגל שלנו, טבע, דיווחה על תוצאות טובות יותר מהצפוי, והצליחה בכך לעורר תקווה שמסלול השיקום שלה מתנהל כמצופה. ביצועים, ביצועים, למרות שתוצאות הרבעון השני היו מקום של דאגה אצל רבים. ומנכ"ל טבע, Kåre Schultz, סיפק לנו כותרת הקשורה לדוגמה השנייה, עבור האופטימיות של המשקיעים לגבי העתיד: דווח על כך שממשל ארה"ב יהיה מוכן לתת הלוואה לחברת Kodak, בגודל של 765 מיליוני דולר, כדי להקים בארה"ב מפעל למוצרי יסוד עבור התעשייה הרפואית ובכך להקטין את התלות בסין.
כתגובה, שולץ ציין שלא מספיק להקים מפעלים אלא נדרש שינוי משמעותי בעלויות הנוספות של הייצור, ובמיוחד בתחום הרגולציה. כל אלו מעיקים מאוד כרגע במדינות המפותחות. הנה לינק למלוא התייחסותו לנושא:
https://www.spglobal.com/marketintelligence/en/news-insights/latest-news-headlines/teva-ceo-calls-kodak-like-deal-for-us-drug-manufacturing-not-profitable-59774147
כל זה כדי לומר: יש רצון מדיני לשינוי, וזה מקפיץ את המניות הכרוכות בכך (קודק עלתה כ-500% מאז שנודע על הנושא), אבל יעבור עוד זמן עד שכל זה יהפוך להיות משהו ממשי כאשר תחושת הטוב שלאחר הקורונה מתפשטת לתחומים שונים ומשונים.
ויש עניין הזהב ומה שהוא משקף: דהירתו של המתכת הצהובה קדימה מעלה מחשבה נוגה לגבי אפשרות של אינפלציה. אינפלציה שתבוא עקב צעדי המגננה כנגד הווירוס. ואם הזהב משקף את הדעה הזו אין פלא שהמניות ימשכו גם הן כספים רבים. מניות, כמו הזהב, נהנות מאוד מזמני אינפלציה בגלל היותן משהו ממשי, ולא מדומה, כמו הבטחה על פיסת נייר ממשלתי. כל אלו, לדעתי, הגורמים להבדל המהותי בינינו ובין העולם. אצלנו, המטבע חזק, הממשלה בכותרות פוליטיות של ריב אבל יציבה מתוך חולשתה ("תלויים זה בזה במקום זה על יד זה"), והכלכלה ברמת תפקוד בינוני אבל יציב, כאשר מדד המניות שלנו מראה את הישיבה על הגדר הזו יותר מכל מאמר דעה. הבה נסתכל על הנכסים ומצבם הטכני.
תא 35
להשחית מילים רבות על מחזה של דשדוש, אין טעם. מה שברור הוא שהתחום ברור כל כך שיהיה זה קל למקורבים, ואף לנו, להבחין בשינוי לטובה או לרעה ממנו. כמו שציינתי רבות במסגרת זו, תחום זה של מחירים, בין 1350-00 ו-1500 היה תחום דשדוש היסטורי רב שנים שחזר עכשיו להיות רלוונטי כמו אז. למעשה, קל להבחין בעובדה שהתחום הזה הוא המקום שהמדד נחת עליו במסגרת התקומה שלאחר מכת הקורונה. במקום להתקדם לשיאים חדשים (חו"ל) החליטו כאן להיכנס לבונקר הזה מאז אמצע אפריל (!). וה-סטוק אינו עוזר, ומלווה את המחיר גם הוא.
דולר-שקל
אני פשוט מביא לכם מה שנאמר בסקירה הקודמת, עם השינויים הנדרשים, כי המצב הינו כשהיה: "...זהו, הגענו לנקודת המבחן של בנק ישראל בזירה הזו. אחרי הפריצה העצומה של הדולר בזמן הקורונה עד 3.9 שקלים לדולר אחד, המטבע האמריקאי חזר את כל הדרך עד הרמה הנמוכה ביותר שהוא שהה בה לפני המשבר דהיינו סביב 3.41-0. אז, לפני המשבר, דברנו רבות על העובדה שבנק ישראל רואה עצמו כמגן הייצוא הישראלי, וזאת על ידי ניסיון שמירה על ערך סביר בזוג המטבעות. ערך שייתן תמורה הולמת ליצואנים ולא יהווה מכשול בתחרות מולם בעולם. עד עכשיו, הושקעו מיליארדים רבים של שקלים בקנייה של מיליארדים רבים של דולרים על מנת לשמור על אותו שער "סביר".
מהו השער הזה במדויק? אף אחד לא יודע כנראה חוץ מכמה פקידים והנגיד עצמו. יש להניח שיש גם התייחסות לסל המטבעות ולא רק לשער הדולר בלבד. בכל אופן, כרגע, המצב התדרדר לשער נמוך מתמיד והגיע הזמן שהבנק המרכזי יראה עוד פעם את שריריו מול הספקולאנטים בארץ ובלונדון. השאלה הגדולה היא אם הבנק המרכזי נמצא ב"מצב הרוח המתאים" לכך בסביבה הפיננסית של היום כאשר כסף גדול מיועד לעזור במשבר הקורונה (15 מיליארד רכישות אג"ח קונצרני ועוד ממשלתי....) והאם הוא בכלל מסוגל להצדיק רכישת דולרים בקנה מידה גדול בתקופה כזו? העתיד הקרוב יאמר זאת. רמות מחיר: 3.4 (!!) היא החשובה לכולם (חיוביים ושליליים). אזכיר שמתחתיה יושבות פקודות קטיעת הפסד בקנה מידה עצום! ורק מעבר מעל 3.45 ירגיע קצת את המתח בזירה הזו..."
מדד S&P500
במדד המניות העיקרי האמריקאי, הצליחו לחדש את החיוב. אחרי הפסקה קצרה של התלבטות זעירה, סביב סוף חודש יולי, ראינו את המדד מתקדם מחדש לכיוון השיא ההיסטורי ו"מאיים" לקבוע שיאים חדשים בקרוב מאוד. כמו שציינתי לעיל, עונת הדוחות, והמשך ביצועים טובים של חברות מובילות, מצליחים להתגבר על הנזק הממשי שנגרם למשק כולו ולחברות הקטנות יותר התלויות בממשק אנושי מיידי.
השיא סביב 3400 עומד כרמת התנגדות ברורה, כאשר התסריט הסביר הוא שהמחיר יחצה מעלה את השיא, ויבדוק אותו מלמעלה, לפני שהוא ימשיך הלאה. זווית העלייה של המדד חדה יותר מאשר הזווית של העלייה הגדולה יותר. זו אשר החלה באמצע מאי. וזה סימן של התלהבות עוד יותר גדולה. בזירה של האינדיקאציה נציין שה-סטוק נמצא כבר זמן במצב של קניות יתר אבל אזכיר שמה שמעניין אותנו היא היציאה מן האזור ולא כל כך הכניסה אליו.
כדי לעזור לנו בזיהוי מוקדם של בעיה במדד ציירתי קו מגמה סגול, על השפלים של ה-סטוק, כך שאם זה יישבר זה יהוה אתראה מקדימה לשבירה אפשרית של קווי המגמה במדד עצמו. בינתיים, רק ירידה מתחת ל-3200 תהווה סמן של דאגה מינורית ושבירה של 2950 תהווה דאגה קצת יותר עמוקה. אנו ממש רחוקים משני תסריטים אלו כרגע.
מדינתנו הקטנה והחמודה מספקת לנו עוד סיבה לתסכול. מי שמביט על ביצועי הבורסות בעולם, ובמיוחד באלו האמריקאיות, חש קצת מרומה. באמריקה, יש עדיין קורונה במקומות רבים, קיים צפי לשינוי ממשל לכיוון הסוציאליסטי, ויש מהומות אתניות שהפכו למהומות על מהותה של האומה האמריקאית. אז למה יש שם כל כך הרבה אופטימיות בשווקים, ואצלנו דשדוש מעצבן בתחום צר? התשובה פשוטה: ביצועי החברות.
אלו דוחפים את השוק ופשוט מפתיעים לטובה עוד ועוד. לא רק בתחומי הטכנולוגיה, אלא גם בתחום הפיננסי, מוצרי הצריכה ואף בחלק מן השירותים שאינם כרוכים באינטראקציה אנושית. וכך, הנסדק משיג שיאים חדשים והמדד שאנו מביטים עליו בסקירות אלו (S&p500) מתקרב גם הוא לקבוע שיא חדש של כל הזמנים. נזכור שמדד זה מלא בחברות תעשייתיות, וכאלו שנפגעו מן הקורונה מאוד אבל יש חברות המפצות על כך. וככל ששווי החברות המצליחות גדל, המדד מצליח להתקדם הלאה והלאה.
הגל השני של הקורונה, שאינו אלא המשכו של הגל הראשון, נכנס לשלב פסיכולוגי מעניין: למרות שהתחלואה גדלה ומאיימת לעיתים יותר מאשר הגל הראשון, קובעי המדיניות מסרבים להיכנס לבונקר הכלכלי שוב. רק במקרים בודדים, ומקומיים, מקיימים סגר כאשר במקומות האלו אנו שומעים על הטיות פוליטיות בלקיחת ההחלטות. אגב, זה בדיוק מה שקורה אצלנו למרות שראש הממשלה מודה שאצלנו התחלואה היא הנפוצה ביותר בעולם כרגע. עניין זה, של חוסר רצון לסגור, משפיע לטובה הרבה יותר במשקים כלכליים שבהם הצרכן הוא הקובע הרבה בתמ"ג ובביצועי החברות הנסחרות בבורסה. וזה גורם מכריע לאופטימיות.
שתי דוגמאות מעניינות היו השבוע לעניין הביצועים והאופטימיות: חברת דגל שלנו, טבע, דיווחה על תוצאות טובות יותר מהצפוי, והצליחה בכך לעורר תקווה שמסלול השיקום שלה מתנהל כמצופה. ביצועים, ביצועים, למרות שתוצאות הרבעון השני היו מקום של דאגה אצל רבים. ומנכ"ל טבע, Kåre Schultz, סיפק לנו כותרת הקשורה לדוגמה השנייה, עבור האופטימיות של המשקיעים לגבי העתיד: דווח על כך שממשל ארה"ב יהיה מוכן לתת הלוואה לחברת Kodak, בגודל של 765 מיליוני דולר, כדי להקים בארה"ב מפעל למוצרי יסוד עבור התעשייה הרפואית ובכך להקטין את התלות בסין.
כתגובה, שולץ ציין שלא מספיק להקים מפעלים אלא נדרש שינוי משמעותי בעלויות הנוספות של הייצור, ובמיוחד בתחום הרגולציה. כל אלו מעיקים מאוד כרגע במדינות המפותחות. הנה לינק למלוא התייחסותו לנושא:
https://www.spglobal.com/marketintelligence/en/news-insights/latest-news-headlines/teva-ceo-calls-kodak-like-deal-for-us-drug-manufacturing-not-profitable-59774147
כל זה כדי לומר: יש רצון מדיני לשינוי, וזה מקפיץ את המניות הכרוכות בכך (קודק עלתה כ-500% מאז שנודע על הנושא), אבל יעבור עוד זמן עד שכל זה יהפוך להיות משהו ממשי כאשר תחושת הטוב שלאחר הקורונה מתפשטת לתחומים שונים ומשונים.
ויש עניין הזהב ומה שהוא משקף: דהירתו של המתכת הצהובה קדימה מעלה מחשבה נוגה לגבי אפשרות של אינפלציה. אינפלציה שתבוא עקב צעדי המגננה כנגד הווירוס. ואם הזהב משקף את הדעה הזו אין פלא שהמניות ימשכו גם הן כספים רבים. מניות, כמו הזהב, נהנות מאוד מזמני אינפלציה בגלל היותן משהו ממשי, ולא מדומה, כמו הבטחה על פיסת נייר ממשלתי. כל אלו, לדעתי, הגורמים להבדל המהותי בינינו ובין העולם. אצלנו, המטבע חזק, הממשלה בכותרות פוליטיות של ריב אבל יציבה מתוך חולשתה ("תלויים זה בזה במקום זה על יד זה"), והכלכלה ברמת תפקוד בינוני אבל יציב, כאשר מדד המניות שלנו מראה את הישיבה על הגדר הזו יותר מכל מאמר דעה. הבה נסתכל על הנכסים ומצבם הטכני.
תא 35
להשחית מילים רבות על מחזה של דשדוש, אין טעם. מה שברור הוא שהתחום ברור כל כך שיהיה זה קל למקורבים, ואף לנו, להבחין בשינוי לטובה או לרעה ממנו. כמו שציינתי רבות במסגרת זו, תחום זה של מחירים, בין 1350-00 ו-1500 היה תחום דשדוש היסטורי רב שנים שחזר עכשיו להיות רלוונטי כמו אז. למעשה, קל להבחין בעובדה שהתחום הזה הוא המקום שהמדד נחת עליו במסגרת התקומה שלאחר מכת הקורונה. במקום להתקדם לשיאים חדשים (חו"ל) החליטו כאן להיכנס לבונקר הזה מאז אמצע אפריל (!). וה-סטוק אינו עוזר, ומלווה את המחיר גם הוא.
דולר-שקל
אני פשוט מביא לכם מה שנאמר בסקירה הקודמת, עם השינויים הנדרשים, כי המצב הינו כשהיה: "...זהו, הגענו לנקודת המבחן של בנק ישראל בזירה הזו. אחרי הפריצה העצומה של הדולר בזמן הקורונה עד 3.9 שקלים לדולר אחד, המטבע האמריקאי חזר את כל הדרך עד הרמה הנמוכה ביותר שהוא שהה בה לפני המשבר דהיינו סביב 3.41-0. אז, לפני המשבר, דברנו רבות על העובדה שבנק ישראל רואה עצמו כמגן הייצוא הישראלי, וזאת על ידי ניסיון שמירה על ערך סביר בזוג המטבעות. ערך שייתן תמורה הולמת ליצואנים ולא יהווה מכשול בתחרות מולם בעולם. עד עכשיו, הושקעו מיליארדים רבים של שקלים בקנייה של מיליארדים רבים של דולרים על מנת לשמור על אותו שער "סביר".
מהו השער הזה במדויק? אף אחד לא יודע כנראה חוץ מכמה פקידים והנגיד עצמו. יש להניח שיש גם התייחסות לסל המטבעות ולא רק לשער הדולר בלבד. בכל אופן, כרגע, המצב התדרדר לשער נמוך מתמיד והגיע הזמן שהבנק המרכזי יראה עוד פעם את שריריו מול הספקולאנטים בארץ ובלונדון. השאלה הגדולה היא אם הבנק המרכזי נמצא ב"מצב הרוח המתאים" לכך בסביבה הפיננסית של היום כאשר כסף גדול מיועד לעזור במשבר הקורונה (15 מיליארד רכישות אג"ח קונצרני ועוד ממשלתי....) והאם הוא בכלל מסוגל להצדיק רכישת דולרים בקנה מידה גדול בתקופה כזו? העתיד הקרוב יאמר זאת. רמות מחיר: 3.4 (!!) היא החשובה לכולם (חיוביים ושליליים). אזכיר שמתחתיה יושבות פקודות קטיעת הפסד בקנה מידה עצום! ורק מעבר מעל 3.45 ירגיע קצת את המתח בזירה הזו..."
מדד S&P500
במדד המניות העיקרי האמריקאי, הצליחו לחדש את החיוב. אחרי הפסקה קצרה של התלבטות זעירה, סביב סוף חודש יולי, ראינו את המדד מתקדם מחדש לכיוון השיא ההיסטורי ו"מאיים" לקבוע שיאים חדשים בקרוב מאוד. כמו שציינתי לעיל, עונת הדוחות, והמשך ביצועים טובים של חברות מובילות, מצליחים להתגבר על הנזק הממשי שנגרם למשק כולו ולחברות הקטנות יותר התלויות בממשק אנושי מיידי.
השיא סביב 3400 עומד כרמת התנגדות ברורה, כאשר התסריט הסביר הוא שהמחיר יחצה מעלה את השיא, ויבדוק אותו מלמעלה, לפני שהוא ימשיך הלאה. זווית העלייה של המדד חדה יותר מאשר הזווית של העלייה הגדולה יותר. זו אשר החלה באמצע מאי. וזה סימן של התלהבות עוד יותר גדולה. בזירה של האינדיקאציה נציין שה-סטוק נמצא כבר זמן במצב של קניות יתר אבל אזכיר שמה שמעניין אותנו היא היציאה מן האזור ולא כל כך הכניסה אליו.
כדי לעזור לנו בזיהוי מוקדם של בעיה במדד ציירתי קו מגמה סגול, על השפלים של ה-סטוק, כך שאם זה יישבר זה יהוה אתראה מקדימה לשבירה אפשרית של קווי המגמה במדד עצמו. בינתיים, רק ירידה מתחת ל-3200 תהווה סמן של דאגה מינורית ושבירה של 2950 תהווה דאגה קצת יותר עמוקה. אנו ממש רחוקים משני תסריטים אלו כרגע.
