רשות ניירות ערך || גילוי מרוכז של מנגנוני ההגנה בשטרי נאמנות

על מנת לשפר את יכולת הערכת איכות החוב הציבורי המונפק בשוק ההון בישראל, מבצעת הרשות שורה של צעדים, אשר ביניהם ניתן למנות את עמדת הסגל בקשר למידע שיש לספק למחזיקי אגרות החוב על בטוחות ושעבודים שניתנים במועד הנפקת אגרות חוב ותמריצים שניתנו לתאגידים ומנהלי קרנות במטרה לעודד שימוש בדירוג כפול. בהמשך למגמה זו, סגל הרשות מפרסם עמדה זו, במטרה לייעל ולייצר בהירות גדולה יותר עבור ציבור המשקיעים באשר לאיכות מנגנוני ההגנה הקבועים בשטרי הנאמנות, באופן שיפשט את יכולת הערכה זו מתוך כלל המידע המוצג על ידי התאגידים במסמך ההצעה לציבור.

חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 קובע כי אין להציע לציבור תעודות התחייבות אלא אם נערך שטר נאמנות בין המנפיק לבין הנאמן. שטרי הנאמנות נועדו להסדיר את מערכת היחסים החוזית בין התאגיד המנפיק לבין מחזיקי תעודות ההתחייבות והנאמן. שטרות אלה, הנחתמים עובר למועד ההנפקה של תעודות ההתחייבות, מגדירים את ההסכמות החוזיות בין הצדדים וכוללים, בין היתר, תניות חוזיות ומנגנוני הגנה לטובת מחזיקי תעודות ההתחייבות, לרבות בטוחות ושעבודים, אמות מידה פיננסיות בהן מחויב התאגיד המנפיק לעמוד, עילות לתוספת ריבית במצבים מסוימים, עילות להעמדה לפירעון מיידי של תעודות ההתחייבות וכדומה.

לאור זאת, קיימת חשיבות רבה לניהול משא ומתן בין הצדדים אודות תנאי השטר, ובפרט בכל הנוגע להגדרת כללים ברורים שנועדו להגן על האינטרסים של מחזיקי תעודות ההתחייבות.

בדיקת סגל הרשות העלתה, כי על אף שהשימוש במנגנוני הגנה לטובת מחזיקי תעודות ההתחייבות נעשה נפוץ יותר בהשוואה למצב שהיה קיים בשנים עברו, עדיין קיים חוסר אחידות נרחב בין שטרי הנאמנות של אגרות החוב הנסחרות בשוק. בחלק משטרי הנאמנות אין מנגנוני הגנה מעבר למתחייב על פי חוק, במיוחד בנסיבות שבהן חלה הדרדרות במצבו הפיננסי של התאגיד. בנוסף לכך לעיתים מנגנוני ההגנה אינם מנוסחים בצורה ברורה וחדה לטובת המחזיקים, באופן שעשוי להקשות על הפעלת המנגנונים ועל תמחור נאות של תעודות ההתחייבות.

 

להמשך הפרסום לחץ כאן